מהרש"א - חידושי הלכות/עירובין/יח/א
מהרש"א - חידושי הלכות 
עירובין יח א
בד"ה אפי' י' כורין כו' וי"ל דמתני' ר' יהודה היא דלא שרי אפי' בבאר כו'. עכ"ל. ר"ל דמתני' ר' יהודה היא דברישא דעושין פסין לביראות כו' קתני בה דברי ר' יהודה ולא ה"ל למתני בדבריו ביראות אי הוה סבר נמי דמהני פסין בבור כיון דבבאר נמי לא שרי אלא בית סאתי' ואין להקשות דאכתי נימא דלרבותא קתני רבי יהודה באר דא"ה לא שרינן אלא בית סאתים דמ"מ ה"ל למתני נמי בור לאשמועינן רבותא בגופא דדינא דמהני בהו פסין וק"ל:
בא"ד. ומ"מ צריך לפרש כפ"ה דחשיבי פסין מוקפין לדירה כו'. עכ"ל. ר"ל אף לפי מה שפירשו השתא דבכמה איסורים דרבנן הקילו בפסין משום עולי רגלים מ"מ צריכין לפרש כפ"ה דחשיבי פסין מוקפין לדירה כו' וליכא למימר בהא נמי הקילו בעולי רגלים דלא בעינן מוקף לדירה דאם כן תקשי לרב הונא ב"ח דבעי למימר דאינה מוקפה לדירה לא שמה מחיצה כלל והוי ר"ה גמורה וא"כ הוי הכא איסורא דאורייתא למלאות מבור לבין הפסין ומשום עולי רגלים ודאי דלא הקילו באיסורא דאורייתא אלא ע"כ דאית לן לפרושי כפ"ה דהוי מוקף לדירה ושמה מחיצה גם לרב הונא ב"ח וק"ל:
בד"ה בור לחוד כו' אלא שהיה מדקדק לפרש מדלא פי' במלתיה ופסין לבאר כו'. עכ"ל. ור"ל שלא היה חש לפרש להך לישנא כמו ללישנא בתרא והמתרץ נמי ללישנא קמא לא חש להכי ומשני בפשיטות בור לחוד כו' וק"ל:
בא"ד. וה"ה דהמ"ל מתני' דלא כת"ק כו'. עכ"ל. ומיהו למאי דמשני דאתיא שפיר כרבי עקיבא איכא לאוקמא מתניתין נמי כת"ק דחנניא ובור דקתני היינו בור הרבים וק"ל:
בד"ה בור לחוד. פרש"י בור מים מכונסין דעבידי דפסקי כו'. עכ"ל. ולפי זה בור דנקט חנניה היינו בור היחיד דוקא דבור הרבים אין לחוש דלמא מפסקי דמדכרי אהדדי כמ"ש התוס' לקמן וא"כ ת"ק דשרי בבור היינו אפילו בור היחיד וא"כ מתניתן דהכא ע"כ לא אתיא כוותיה וק"ל:
בא"ד. וטעמא משום דבעינן מידי דחזי לאדם דאי משום דלא מפסקי כו'. עכ"ל. ובאר היחיד דלא משום דבעינן תרתי למעליותא דהיינו מידי דצורך רבים ומים חיים דהיינו דוקא באר הרבים וק"ל:
גמרא. מדלא קתני חנניה אומר עושין חבלין לבור ופסין לבאר כו'. ולאידך גיסא בהיפך ליכא לדיוקי מדלא קתני רבותא דאין עושין פסין אף לבאר מכלל דלחנניה מהני פסין לבאר דכיון דכמה איסורי דרבנן מקילין בפסין מהיכא תיתי דמהני פסין אף לבאר משא"כ אי הוה מהני פסין לבאר ה"ל לאשמועי' לחנניה הכי וק"ל: