מהרש"א - חידושי אגדות/עבודה זרה/ב/ב

מהרש"א - חידושי אגדות עבודה זרה ב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שטבעה יצאה בכל העולם. יש לפרש כמשמעה שמטבע שלה יוצאה בכל העולם שכן דרך המלכים שמטבע שלהם יוצאת עד מקום ממשלתם ופוסל הישנות כדלקמן בפרק ר"י (נב:) גבי דינר הדרייני טראייני כפרש"י שם ועל דרך זה נראה לפרש על מה שאמר כסף וזהב הרבינו אמר הקב"ה כסף וזהב שלי הוא וכו' כי הכסף וזהב שהרבו מלכי רומי שהם אנדריינוס וטרייאנוס משל קודש היה שהוא של הקב"ה כמ"ש שם בקשו לגנוז דנרי אנדריינוס וטראיינוס מפני מטבע של ירושלים שרובה קודש ועיין בפ"ק דשבועות בחדושינו ודו"ק:

מקמי דליפוש חרון אף וכו'. לכאורה בפרש"י הכא ובמסכת ר"ה דלא ליפוש חרון אף דצבור שהוא גדול מפני שהם רבים ויפרע אח"כ מן המלך אין זה דומה הא דרומי חייבת הם ג"כ רבים וליפוש חרון אף על שאר העובדי כוכבים וצ"ל דבחשיבותא תליא מלתא דבין רבים ובין יחיד חס הקב"ה על חרון אף דליפוש על החשוב טפי ודו"ק:

מלמד שכפה עליהם וכו'. ואין זה סותר הא דקאמר לקמן דיחזור כל העולם לתוהו ובוהו דה"נ קאמר הכא שיחזור כל העולם לתוהו ובוהו דהיינו לפי טבע הבריאה שהיה העולם כולו מים במים וחסד אלהים היה בשביל האדם שיקוו המים למקום אחד ואם לא תקבלו התורה יחזור לטבעו תוהו ובוהו ושם תהא קבורתכם ולהכי אמר משמים השמעת דין על הארץ שתחזור לדינה ולטבעה ואז הארץ יראה שתחזור לטבעה שיעלו המים עליה ובפענח רזי כתב שהוכרח לכפות ההר עליהם דבלאו הכי היו משה ואהרן ובניהם מקבלים התורה ולא היה העולם חוזר לתוהו ובוהו עכ"ל וק"ל:

אתגורי אתגור כו'. אבל ליכא למפרך דמאי בעי לדיינם כיון דהתירן די"ל הראשונות ישמיעונו היינו על מה שכבר עברו קודם שהתירן וק"ל:

בתוס' ד"ה וארו חיוא וכו'. אלישנא דקאמר דהיא חשובה בתרה קשיא להו הכי אבל הא ודאי דבבל לא עייל בתר רומי כיון דגם הם אשתעבדו וסתרי בית המקדש ועיין עוד בזה לקמן וק"ל:

בד"ה מאי שנא הני דלא וכו' פירוש בבל ויון כו' שנשתעבדו וחשובים וכו' עכ"ל. יש לדקדק דהדרא קושיין לדוכתא כיון דבבל ויון נמי אשתעבדו בישראל ובבל נמי סתרו בהמ"ק כמו רומי מאי טעמא איעיילו ומאי פריך מ"ש הני דלא חשיב להו דהיאך חשיב (להו) כיון דלא עיילו ויש לפרש דמיון הכי פריך מ"ש הני דחשיבי ועיילי ומ"ש יון דלא חשיב לעיילי לפני פרס דיון נמשל לנשר שהוא מלך בעופות ומבבל נמי יש לפרש דהכי פריך מאי שנא רומי דחשיב ועייל ברישא ומאי שנא בבל דלא חשיב לעיולי ברישא דאיהו נמשל לארי שהוא מלך בחיות כמ"ש התוספות לעיל ומשני משום דהני משכי במלכיות ראוי לעיולי ברישא וכיון דחזו דלא מהני להני מידי שוב לא עיילו בבל ויון ודו"ק:

בד"ה מאי בעי בשעיר וכו' מיהו קשה לגרסת רש"י וכו' עכ"ל. דליכא למימר דבקרא דבוזאת הברכה נמי סמיך אסיפא דקרא דכתיב פארן דא"כ לא ה"ל לאתויי קרא דחבקוק כלל דה"ל כמו יהודה ועוד לקרא וק"ל:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---