מהרש"א - חידושי אגדות/בבא קמא/מא/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(יישוב רי"פ בדעת הרס"ג ע"פ דברי המהרש"א) |
(תיקון קישור) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''כיון ''' שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש כו'. בפרק האיש מקדש {{ממ|[[בבלי/קידושין/נז/א|קידושין נז.]]}} פירש רש"י {{ממ|[[רש"י/קידושין/נז/א#פירש|ד"ה פירש]]}} שהיה ירא לרבות שום דבר להשוותם למורא המקום עכ"ל, ור"ל דאזהרת את ה' אלהיך תירא היא גופה מביאו להיות ירא מהמקום שלא להשוות לו שום דבר ולכך פירש וזהו שאמר כך אני מקבל שכר על הפרישה דמתוך מצות מורא מהמקום גופיה אני פורש והנני אקבל שכר על מצוה זו שקיימתי. ורבי עקיבא שבא ולמד לרבות תלמידי חכמים סבירא ליה דאין זה משווה מורא ת"ח למורא מקום כי המורא מהם הוא מוראו כי מתוך שהוא ירא מה' הוא נשמע להם לקבל עליו יראת ה' ומצותיו וז"ש {{ממ|[[משנה/אבות/ד#יב|אבות פ"ד מי"ב]]}} ומורא רבך כמורא שמים כי המורא מרבו היא בעצמה מורא השמים וק"ל{{הערה|וכעין זה כתב רבינו בקידושין {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/קידושין/נז/א|שם]]}} וז"ל: ולזה קאמר כשם שקבלתי שכר על הדרישה מפני כבוד התורה כן אקבל שכר על הפרישה שזו כבוד שמים הוא שאין להשוות לו שום דבר לרבות, ורבי עקיבא לא היה חש בזה מלרבות ת"ח שגם זה בכלל כבוד שמים ותורתו שהם לומדים אותה. ועיין ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג {{ממ|ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/עשה/א|עשין א]]}} שיישב ע"פ דברי רבינו את דעת הרס"ג שלא מנה מפסוק ד'את ה' אלקיך תירא' אלא רק מצוות מורא שמים אך לא את המצווה לירא מן החכמים, וביאר ע"פ דברי רבינו שכיון שמורא ת"ח הוא מדין מורא שמים כי המורא מהם הוא מוראו לכך לא מנאה הרס"ג לפי שהיא בכלל המצווה דמורא שמים.}}: | '''כיון ''' שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש כו'. בפרק האיש מקדש {{ממ|[[בבלי/קידושין/נז/א|קידושין נז.]]}} פירש רש"י {{ממ|[[רש"י/קידושין/נז/א#פירש|ד"ה פירש]]}} שהיה ירא לרבות שום דבר להשוותם למורא המקום עכ"ל, ור"ל דאזהרת את ה' אלהיך תירא היא גופה מביאו להיות ירא מהמקום שלא להשוות לו שום דבר ולכך פירש וזהו שאמר כך אני מקבל שכר על הפרישה דמתוך מצות מורא מהמקום גופיה אני פורש והנני אקבל שכר על מצוה זו שקיימתי. ורבי עקיבא שבא ולמד לרבות תלמידי חכמים סבירא ליה דאין זה משווה מורא ת"ח למורא מקום כי המורא מהם הוא מוראו כי מתוך שהוא ירא מה' הוא נשמע להם לקבל עליו יראת ה' ומצותיו וז"ש {{ממ|[[משנה/אבות/ד#יב|אבות פ"ד מי"ב]]}} ומורא רבך כמורא שמים כי המורא מרבו היא בעצמה מורא השמים וק"ל{{הערה|וכעין זה כתב רבינו בקידושין {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/קידושין/נז/א|שם]]}} וז"ל: ולזה קאמר כשם שקבלתי שכר על הדרישה מפני כבוד התורה כן אקבל שכר על הפרישה שזו כבוד שמים הוא שאין להשוות לו שום דבר לרבות, ורבי עקיבא לא היה חש בזה מלרבות ת"ח שגם זה בכלל כבוד שמים ותורתו שהם לומדים אותה. ועיין ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג {{ממ|[[ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/עשה/א|עשין א]]}} שיישב ע"פ דברי רבינו את דעת הרס"ג שלא מנה מפסוק ד'את ה' אלקיך תירא' אלא רק מצוות מורא שמים אך לא את המצווה לירא מן החכמים, וביאר ע"פ דברי רבינו שכיון שמורא ת"ח הוא מדין מורא שמים כי המורא מהם הוא מוראו לכך לא מנאה הרס"ג לפי שהיא בכלל המצווה דמורא שמים.}}: | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
גרסה מ־15:27, 20 במאי 2019
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מהרש"א - חידושי אגדות 
בבא קמא מא ב
כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש כו'. בפרק האיש מקדש (קידושין נז.) פירש רש"י (ד"ה פירש) שהיה ירא לרבות שום דבר להשוותם למורא המקום עכ"ל, ור"ל דאזהרת את ה' אלהיך תירא היא גופה מביאו להיות ירא מהמקום שלא להשוות לו שום דבר ולכך פירש וזהו שאמר כך אני מקבל שכר על הפרישה דמתוך מצות מורא מהמקום גופיה אני פורש והנני אקבל שכר על מצוה זו שקיימתי. ורבי עקיבא שבא ולמד לרבות תלמידי חכמים סבירא ליה דאין זה משווה מורא ת"ח למורא מקום כי המורא מהם הוא מוראו כי מתוך שהוא ירא מה' הוא נשמע להם לקבל עליו יראת ה' ומצותיו וז"ש (אבות פ"ד מי"ב) ומורא רבך כמורא שמים כי המורא מרבו היא בעצמה מורא השמים וק"ל[1]:
- ↑ וכעין זה כתב רבינו בקידושין (שם) וז"ל: ולזה קאמר כשם שקבלתי שכר על הדרישה מפני כבוד התורה כן אקבל שכר על הפרישה שזו כבוד שמים הוא שאין להשוות לו שום דבר לרבות, ורבי עקיבא לא היה חש בזה מלרבות ת"ח שגם זה בכלל כבוד שמים ותורתו שהם לומדים אותה. ועיין ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג (עשין א) שיישב ע"פ דברי רבינו את דעת הרס"ג שלא מנה מפסוק ד'את ה' אלקיך תירא' אלא רק מצוות מורא שמים אך לא את המצווה לירא מן החכמים, וביאר ע"פ דברי רבינו שכיון שמורא ת"ח הוא מדין מורא שמים כי המורא מהם הוא מוראו לכך לא מנאה הרס"ג לפי שהיא בכלל המצווה דמורא שמים.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |