Editing מגדל עוז/שבועות/יב (section)

== א ==

'''אע"פ שלוקה הנשבע כו' עד שהוא גדול מכל העונות:'''  כתב הראב"ד ז"ל והרי אמרו על שבועת שוא ועל כיוצא בזה ב"ד של מעלה אין מנקין אותו אבל ב"ד של מטה מלקין אותו ומנקין אותו והרי חייבי מיתות ב"ד מתודין ומתכפר להם ומלקות תחת מיתה עומדת עכ"ל: '''  ואני '''  אומר גם מזה אני תמה אם יצא מפי הראב"ד ז"ל מכמה טעמי. חדא כי ר"מ ז"ל כתב בלשונו המדוייק שנאמר ונקה לא ינקה אין לזה נקיון מדין שמים עד שיפרע ממנו על השם הגדול שחילל עכ"ל, והוא מפורש ר"פ שבועות תניין <small> {{ממ|דף כ"א}} </small> וריש פ' שבועות הדיינין <small> {{ממ|דף ל"ט}} </small> בחומרות שמזכיר שם, ועוד דבהדיא חזינן תלמודא ר"פ שבועת הפקדון <small> {{ממ|דף ל"ז}} </small> דמקשי ת"ש לא אם אמרת בשבועת הפקדון שכן אינו לוקה תאמר בנזיר טמא שהוא לוקה ופרקינן מאי אינו לוקה אינו נפטר במלקות וההיא דמלקין אותו ומנקין אותו לגבי ד' שבועות שוא בלחוד אוקמוה להדיא ר"פ שבועות תניין. ועוד שהרי ר"פ הלוקין <small> {{ממ|דף י"ג}} </small> מייתי פלוגתא דר' ישמעאל ור"ע דתניא אחד חייבי כריתות ואחד חייבי מיתות ב"ד ישנן בכלל מלקות ארבעים דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר חייבי כריתות ישנן בכלל מלקות ארבעים שאם עשו תשובה אין ב"ד של מעלה מוחלין להם חייבי מיתות ב"ד אינן בכלל מלקות שאם עשו תשובה אין ב"ד של מטה מוחלין להם ע"כ. וקי"ל הלכה כר"ע וכתב הר"מ ז"ל פי"א דהלכות איסורי ביאה ולא כתב עליו הראב"ד שם כלום. ואחרי זאת איך אוכל להאמין שיצא מפה קדוש שחייבי מיתות ב"ד מתודין ומתכפר להם במלקות בלא מיתה ואם אמרו מלקות במקום מיתה עומדת היינו לתלות אבל לא להפטר ממיתה וכ"ש בשבועה החמורה כמ"ש ר"מ ז"ל ויותר מהמה ר"פ שבועת הדיינין וגם אמרו בסיפרי כהנה וכהנה וכן כתב הר"מ מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז"ל: