ליקוטי מוהר"ן/רס

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:27, 6 במרץ 2021 מאת איש חסיד היה (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר בשיתוף ננמ"ח)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ליקוטי מוהר"ן TriangleArrow-Left.png רס

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

השם הוא הנפש, כמו שמבאר בהתורה "היכל הקדש" (בסימן נט), עין שם. בבחינת (בראשית ב יט): נפש חיה הוא שמו, עין שם.

ויש בבחינה זו מסירת נפש. כי יש עשרה הרוגי מלכות, שמסרו נפשם על קדוש השם, בשביל יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה, כידוע, שעקר היחוד על־ידי מסירת נפש, והם ראו באותן הדורות, שאי אפשר לתקן ולעשות יחודים למעלה כי אם על ידי נשמותיהם, על כן מסרו נפשם על קדוש השם,

כי כשהנפשות עולות למעלה על־ידי מסירת נפש, אזי הם חוזרים להשכינה, כי משם יצאו, כי ישראל הם חלק אלוה ממעל ממש, שהם חלקי השכינה ממש, בבחינת: העמסים מני בטן (ישעיה מו ג); וכשהם חוזרים להשכינה, אזי השכינה מתפארת: חזי במה ברא קאתינא לגבך (זוהר ויקרא דף יג), ואזי מתעורר השתוקקות עליון, ונעשה יחוד, כידוע.

ולפעמים בא לצרך זה הריגה, חס ושלום, שנהרגין, חס ושלום, כמה וכמה נפשות מישראל, כדי שיהיה יחוד על־ידי נפשותיהם העולות למעלה, כי לפעמים צריכין אל היחוד הרבה נפשות מאד, חס ושלום, על כן בא הריגה, חס ושלום:

ב[עריכה]

וכן על־ידי אבדת השם, הינו המפרסם, דהינו שיש אחד שהוא מפרסם ואינו מפרסם, דהינו שהוא מפרסם בפי כל והכל מדברים ממנו, ואף־על־פי־כן אינו מפרסם, כי אינו חשוב כלל. ויש אחד שאינו חפץ בזה, רק שאבד את המפרסם, דהינו אבדת השם, שהיא הנפש, דהינו אף־על־פי שאין רצונו שלא יהיה מפרסם, אף־על־פי־כן אבד אותו, כמו שאדם אובד דבר שלא ברצונו, דהינו שאבד את השם, שהוא בחינת מפרסם שיש לו שם בעולם.

אבל יש אחד שעושה זאת ברצונו ובדעתו, שמוסר את נפשו על קדוש השם, דהינו המפרסם שלו, שהוא בחינת שם כנ"ל, שהוא בחינת נפש כנ"ל, ומחמת זה אף־על־פי שהוא מפרסם, אף־על־פי־כן אינו מפרסם כלל, כי אדרבא, הוא להפך, כי הכל דוברים עליו ובודים עליו כזבים שלא עלה על דעתו, ויש לו שפיכות דמים ממש מזה,

ועושה זה בכונה, כי הוא בחינת מסירת נפש ממש, כי השם הוא הנפש כנ"ל, וגם יש לו שפיכות דמים מזה כנ"ל, והוא מציל את ישראל בזה ממה שהיה ראוי לבוא עליהם, חס ושלום, בשביל היחוד כנ"ל, ועל־ידי מסירת שמו שהוא נפשו כנ"ל, הוא מציל אותם כנ"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף