ליקוטי מוהר"ן/ב/נח

ליקוטי מוהר"ן ב נח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

יש בני אדם שאומרים, שכשהצדיק גדול במעלה, מחמת גדלתו אינו יכול להשגיח ולהסתכל על בני העולם, כי הוא רחוק מהעולם. ובאמת אינו כן, כי אדרבא, כשהצדיק גדול מאד, הוא יכול להשגיח ולהסתכל יותר על העולם. וכמו שמצינו ברבן יוחנן בן זכאי, שבודאי היה גדול במעלה מאד מאד, יותר ויותר הרבה מהצדיקים שבזמן הזה, ואף על פי כן אמר: 'אוי לי אם אמר, אוי לי אם לא אמר' (כלים פרק יז משנה טז). נמצא שרבן יוחנן בן זכאי היה בקי כל כך בתוך העולם, עד שהיה מתירא לומר דברי תורה, שלא ילמדו ממנו הרמאים. הרי שהיה בקי מאד בהעולם, עד שאדרבא, היה מתירא פן ילמדו ממנו רמאות, כי באמת כל מה שהצדיק גדול ביותר, יכול להשגיח ולהסתכל בעולם יותר, כי הלא השם יתברך הוא מרומם ומנשא מאד מאד מן העולם, ואף על פי כן הוא משגיח בהשגחה פרטית על כל העולם. כי באמת מי שהוא יש, אזי אינו יכול להיות בכל מקום בבת אחת, כי מה שהוא ישות, כשהוא עומד כאן אינו כאן, כגון כשהוא באיזה עבודת השם, אינו יכול להסתכל בעולם. אבל מי שהוא אין, אין מקום שלא יהיה שם, כי אין לו מקום כלל. ועל כן כל מה שהצדיק נכלל יותר באין, הוא יכול להשגיח ולהסתכל בעולם ביותר, כי אין שיך לומר עליו שהוא במקום גבוה ורחוק מהעולם, כי אין לו מקום כלל, וכמו שמובא בדברינו (בלקוטי קמא, סימן קסב) בשם המגיד, על הרוצה להחכים, ידרים וכו', עין שם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף