לחם משנה/מכירה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:14, 1 בספטמבר 2021 מאת מי אדיר (שיחה | תרומות) (מהדורה זמנית ביצירה אוטומטית מטקסט ברישיון מוגבל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לחם משנהTriangleArrow-Left.png מכירה TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ו[עריכה]

האומר לחבירו תן מנה לפלוני וכו'. זהו בפ"ק דקדושין כמו שנזכר בדברי ה"ה ז"ל. ומה שלא הוזכר בדברי רבינו ז"ל השאר הנאמרים בגמרא כבר תמה הר"ן ז"ל ועיין בב"י סי' ק"צ:

ז[עריכה]

בד"א במוכר שדהו מפני רעתה וכו'. בפ"ק דקדושין (דף כ"ו) אמרינן אמר שמואל לא שנו אלא בשטר מתנה אבל במוכר לא קנה עד שיתן את הדמים מתיב רב המנונא בשטר כיצד כתב על הנייר וכו' הוא מותיב לה והוא מפרק לה במוכר שדהו מפני רעתה רב אשי אמר במתנה בקש ליתנה לו ולמה כתב לו לשון מכר כדי ליפות את כחו ע"כ. ובאמת שיש תימה בדברי רבינו ז"ל שהיה לו לפסוק כרב אשי כדרך כל הפוסקים וכדרכו לפסוק כאוקימתא אחרונה ומפני קושיא זו כתב ה"ה ודע דאוקימתא דרב אשי על זה דקאמר במתנה בקש ליתנה לו וכו' הכי קאמר דמפני רעתה בדין הוא וכו' וכתב על דבריו מוהרי"ק ז"ל בסימן קצ"א בטור ח"מ שכוונתו לומר דרב אשי לא בא לחדש אוקימתא אלא לתת טעם לדברי רב המנונא ע"כ. ולכאורה נראה דכך היא כוונת ה"ה לומר דרב אשי מפרש דברי רב המנונא וכוונתו באמרו בקש ליתנה לו ר"ל במתנה היה דעתו ליתנה אם לא אתי ליקחה ממנו ומפני כן בלשון מכר קנה אע"פ שלא נתן הדמים. אבל באמת קשה מאד על זה למה הוצרך לומר ולמה כתב לו לשון מכר כדי ליפות את כחו דהל"ל דאע"פ שכתב לו לשון מכר גמור קנה מפני שהיה נותנה לו במתנה בלאו הכי וכטעם ה"ה ז"ל, ודוחק לומר דלגירסת ה"ה ז"ל לא היה לו בדברי רב אשי ולמה כתב לו בלשון מכר וכו' ואפשר לומר ולדחוק שכוונתו אינו לפרש דברי רב אשי דלעולם פירוש דבריו הוא כפירוש רש"י ז"ל אלא כוונתו לומר שרב אשי לא בא לחלוק על רב המנונא אלא לתת ישוב אחר וכדברי הרב מוהרי"ק נראה בסי' קצ"א ובאמת אין לשון ה"ה ז"ל נאות לזה כלל וצ"ע:

יד[עריכה]

וכמה שיעור רוחב הדרך וכו'. בפ' המוכר פירות (דף ק') אמרו כי אתו לקמיה דר' יצחק בר אמי אמר להו הבו ליה כי היכי דדרי טונא דשבישתא והדר לא אמרן אלא דמסיימן מחיצתא אבל לא מסיימן מחיצתא כי היכי דשקיל כרעא ומנח כרעא, זו היא הגירסא בספרינו והיא גירסת רשב"ם ז"ל, וגירסת רבינו ז"ל היא מוחלפת ופירושה כמו שפירש ה"ה ז"ל דכיון דמכר לו שביל ללכת לכרמו וראה שהיו בה מחיצות אפילו שלא יהיה בין מחיצה למחיצה אלא כי היכי דשקיל כרעא ומנח כרעא כמאן דסבר וקביל הוי דה"ל למיסק אדעתיה שלא יסתור המוכר המחיצות אבל אם יש בין המחיצות מקום רחב אז ודאי נותן לו כדין כל שביל דהוי כאילו אין שם מחיצות וזהו לא מסיימי המחיצות דכיון דיש מקום רחב ביניהם הוי כאילו לא היו כלל ומשום הכי הוצרך הגמרא לחלק בין כשיש מקום רחב בין המחיצות לכשאין שם מקום רחב. וזו היא כוונת ה"ה ז"ל וכן נראה ממוהרי"ק ז"ל שפירש דבריו בסימן קצ"ב. אך במה שכתב עוד ה"ה ז"ל ואפשר שרבינו ז"ל אינו מפרש השמועה במוכר את השביל בסתם במה נקנה אלא כמה הוא קונה בחזקת הילוך וכבר ידוע בין הקונה והמוכר כמה מכר ולזה לשונו נוטה אבל כל שאר המפרשים פירשוה במוכר סתם עכ"ל. עם היות שבספרנו כתוב בחזקת הילוך בין הקונה וכו' אבל נראה דהך בין הוא טעות ומ"מ קשה לשונו עד מאד ומוהרי"ק ז"ל בסי' הנזכר כתב ועל מ"ש שהרמב"ם אינו מפרש במוכר את השביל בסתם וכו' קשה דמ"ש מסיימי מחיצתא מהיכא דלא מסיימי והנראה בדעתו ז"ל היא שכוונתו במה שכתב כך ואפשר וכו' הוא ליישב קושיית רשב"ם ז"ל שהקשה על גירסת רבינו ז"ל ולא נהירא דאם שביל סתם זבין לה וכו' לזה כתב דודאי אם לא הראה לו השביל פשיטא דיתן לו כל צרכו כיון דשביל סתם זבין ליה אע"פ שיהיה מסויים במחיצות אבל רבינו ז"ל איירי בשמוכר א"ל לחבירו שביל של אמה אחת רוחב וכבר ידוע ביניהם המדה שמכר וז"ש וכבר ידוע בין הקונה והמוכר וכו' וקנאו זה בהילוך ועתה רוצה חבירו לחזור בו לז"א שאם הוא מסויים במחיצות קנה בהילוך כל אותו המקום שהלך ונותן לו המעות כפי הערך אבל מן המחיצות ואילך אינו קונה אע"פ שפירשו בפירוש שהיה מוכר לו כיון שהמחיצות מפסיקות אינו מועיל לו כלום ההילוך לקנות מן המחיצות ואילך אבל אם אין שם מחיצות הי היכי דדרי טונא וכו' ויתן לו הדמים כפי הערך. זה נראה לי נכון בדבריו:

טז[עריכה]

המוכר שדה לחבירו וכו' וזרעה או נרה וכו'. אע"פ שבפרק חזקת הבתים (דף ל"ו) אמרו בגמ' במסקנא דניר לא הוי חזקה היינו דוקא בחזקת שלש שנים כמבואר שם בגמרא ומן הטעם האמור שם מימר אמר כל שיבא ושיבא דכרבא לעייל ביה כלומר הלואי שיחרוש הרבה ואח"כ אטלנה ואזרענה אני ולכך לא הוי חזקה לחזקת שלש שנים וכ"כ רבינו ז"ל בפי"ב מהל' טוען ונטען נרה שנה אחר שנה אפילו כמה שנים הואיל ולא נהנה בה אינה חזקה וכן בפ"ב מהל' זכייה ומתנה יש בדברי רבינו שאם החזיק בה הלוקח קנה וכו' הנר את השדה בנכסי הגר קנה כלומר ובנכסי חבירו לא קנה והיינו דוקא בחזקת ג' שנים אבל בחזקת דלאלתר דהיינו חזקה דהלוקח מהני כיון דנשתמש בקרקע כדרך שמשתמשין בה הבעלים וזהו שהזכיר כאן או נרה וכו' וכן יש דברים רבים דאע"פ דבחזקת שלש שנים לא הוי חזקה בחזקת דלאלתר הוי חזקה וכדכתב הרב המגיד ז"ל. זהו דעת רבינו ז"ל אלא שצריך לפרש לפי דעתו דמה שכתוב בגמרא בפרק חזקת (דף נ"ז) והרי ניר דבנכסי הגר קנה בנכסי חבירו לא קנה היינו דוקא בחזקת ג' שנים כמו שנתבאר בריש פרקין אבל בחזקה דלאלתר אפילו בנכסי חבירו קנה. ובאמת שהוא דוחק דמה שאמרו בתר הכי והרי אכילת פירות דבנכסי חבירו קנה הוא לפי דעת רבינו ז"ל כולל בין חזקה דלאלתר בין חזקת ג' שנים וא"כ ראוי הוא ג"כ דבנכסי חבירו לא קנה האמור קודם יהיה כולל. ואולי שזהו מה שהוקשה בעיני ה"ה ז"ל בפ"ב דהל' זכייה בלשון הנר את השדה שכתב בסוגיא שם והרי ניר וכו' עוד כתב ג"כ שם והרי אכילת פירות וכו' כוונתו לומר עוד שם בגמ' והרי אכילת פירות ובאמת שהיה ראוי דנפרשהו כמו והרי ניר האמור קודם אבל ממ"ש רבינו פ"ח מהל' מכירה משמע דמפרשה כולל אפי' בחזקה דלא תר והוא דוחק. כך נ"ל פירוש דבריו ואם אין זאת כוונתו למה הוצרך להזכיר בלשון הנר את השדה וכו' מה שאמרו בגמרא והרי אכילת פירות וכו' הא דין זה הוזכר בראש הפרק, וכבר השיגו הר"א ז"ל שם והוא ז"ל השיב עליו ואמר שכבר האריך בהל' מכירה:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף