כרתי/יורה דעה/ד

כרתי ‏ יורה דעה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) לשם עכו"ם פי' ששוחט לשם עכו"ם. אבל בשוחט להקריב בשרה לעכו"ם אינו פוסל. ט"ז:

(ב) אפי' לא חישב וכו' עיין פלתי דהעלתי בחושב לשחוט מחשבה בעלמא מועיל לכ"ע אבל בחושב לזרוק דמו רבו הפוסקים דלא פוסל מחשבה בלב עד שיוציא מחשבתו בפה מלא. ע"ש:

(ג) שחט סתם דעת רוב אחרונים דוקא סתם אבל אם אמר בפירוש ששוחט לשם מצות שחיטה אף שחשב אח"כ אינו מועיל לפסול ועיין פלתי שכתבתי די"ל דתלי במחלוקת הפוסקים אי פיגול בעי דיבור או במחשבה סגי. ע"ש:

(ד) חשב לזרוק אפילו לא זרק רק חשב לזרוק ג"כ בכלל ספק כן העלו האחרונים:

(ה) הרי זה וכל דעת רוב אחרונים דאין אסור רק באכילה ולא בהנאה ועיין פלתי שכתבתי דאף הרמב"ם מודה בזה וע"ש שישבתי מה שקשה על זה. ועיין פלתי שיש ספק אם עדים ליתנהו רק הוא בא ואמר כן חשבתי בזריקה אבל בעת שחיטה לא היה דעתי כלל אין נאמן במיגו ע"ש:

(ו) לא אסרה עיין פלתי שהארכתי כי מסקנת פוסקים אפי' במעשה זוטא יכול לאסור של חבירו. והא דיכול לאסור במעשה זוטא היינו מדרבנן ומהתורה א"י לאסור כלל וכלל. אפי' במעשה רבה:

(ז) גם בזה בח"מ סי' שפ"ה במנסך יין סותם מחבר ביש לו שותפות לא אמרינן לצערו וכאן מביא מחבר שני דיעות עי' פלתי דהעיקר כמ"ש סמ"ע דיין שאני דהא היה יכול להבדיל יין חברו לבדו ולנסכו אלו כוון לצערו משא"כ בהמה א"א לחלקם בלי שחיטה. ומסתבר הוא ועיין פלתי כי הש"ך טען עליו מדברי גמ' ואני המלצתי בעדו בטוב טעם:

(ח) לצערו אבל מ"מ שחיטתו אינו כלום דהוי כאלו לא שחט כ"כ הר"ן והט"ז הסכים וכן מהרש"ל והש"ך השיג ע"ז ועיין פלתי שישבתי כל קושי' והבאתי ראיה לדברי הר"ן ויש להחמיר בדבריו. ואם שחט בשוגג לע"ז עיין פלתי שכתבתי דמ"מ מותר דיטען איני מאמינך דה"ה בשוגג רק במזיד הי' ובאמת לצערו ועכשיו דמהדר הדר ביה ואפי' אית ליה מגו אין נאמן נגד כלל דעושה לצערו ואפשר אפי' אם הוא בא מאליו ואמת שכך שחט והי' כוונתו במתכוין לא משגיחין ביה אבל לגביה נפשיה ודאי אסור דשוי' חד"א:

(ט) הרי זה ודאי זבחי מתים ואוסר בהנאה. ואם מסר בהמת חבירו לשליח חושב שהוא שלו. ושחטו לע"ז לכ"ע אסור ולא שייך לצעורי כ"כ תוס' ב"ק דף ע"א ד"ה בשלמא וכ"כ רשב"א:

(י) אע"פ וכו' דעת מחבר אפי' נתכוון לעובד' מ"מ אינו זבחי מתים ומכ"ש אם נתכוון לרפואה. וזהו באמת דעת התוס' אבל ברמב"ם משמע אם נתכוון לעובדם אף זבחי מתים הוי ואין להאריך בזה:

(יא) לשם שר וכוכבי לכת וי"ב מזלות כולם יש להם ממונים המנהגים אותם וזהו הי' כשופים בזמניהם שהי' מקטירים לשרים משל כוכבי' שמים ובזמנינו רבו המתפרצים וצוחקים על זה ואומרים כי הכוכבי שמים הם מקשים ואין בם רוח ואין להם מנהיג רק הושם בם טבע סיבוב לתנועה ובעו"ה איש בדרך ישר בעינו ילך וגורם כפירות הרבה בתורה:

(יב) זבחי מתים אפי' לרפוא' והיינו מדרבנן:

(יג) אינו דומה מכמה טעמים וגם זה מחשב וזה עובד לא אמרינן:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.