עריכת הדף "
כד הקמח/שבועות
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==מצות עשה== לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/נא|תהילים נא]]}}. דע כי כל מצות התורה הם נחלקות לשלשה חלקים. יש מצות תלויות בדבור כגון למוד תורה שכתוב בה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ו#|דברים ו]]}} ודברת בם. ומצות קדוש והבדלה שכתוב בה זכור ואמרו רז"ל (ערבי פסחים דף קו) זכרהו בכניסתו וביציאתו. וכן מקרא מגלה מדאתיא זכירה זכירה כתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טז#|שמות טז]]}} כתוב זאת זכרון בספר וכתיב במגילה (מגילה ט) נזכרים ונעשים מה להלן בפה הכא נמי בפה, ויש מצות תלויות בלב כגון האמונה בהקב"ה שהיא בלב ומצות היחוד ומצות האהבה בשי"ת. ויש מצות תלויות במעשה כגון ציצית תפילין מזוזה לולב סוכה שופר מילה צדקה וכיוצא בהן, ושלשתן רמזן משה בפסוק אחד. הוא שאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ל#|דברים ל]]}} כי קרוב אליך הדבר. ביאר ג' חלקי המצות שהם מצות הפה והלב והמעשה, ודבר ידוע כי כל מצות שבתורה אינן אלא לתקן הלב כי הלב הוא העיקר, והוא הכונה בכתוב שהכניס מלת ולבבך באמצע כי עיקר כל דבר שבעולם הוא אמצעיתו והארץ היא נקודה באמצע השמים ולכך דעת מקצת החכמים כי השמים נבראו בעבור הארץ וא"כ הארץ עיקר, ודרשו ז"ל עיקר שכינה בתחתונים היתה שנא' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ב#|בראשית ב]]}} וישמעו את קול ה' אלהים וגו', וכן באדם הלב עיקר שהוא באמצע הגוף, וכן בביצה החלמון עיקר שהוא באמצע ולא החלבון, וכן בגן עדן עץ החיים היה עיקר הגן והיה באמצע הוא שכתוב {{ממ|שם}} ועץ החיים בתוך הגן, וכן א"י עיקר העולם והיא באמצע העולם, וכן ירושלים באמצע ארץ ישראל, וכן בית המקדש באמצע ירושלים וההיכל באמצע בית המקדש, ולפי שהלב עיקר הגוף וכל האיברים תלוים עליו לכך הושם בכתוב באמצע כי המחשבה קודמת אל הדבור והמעשה, וע"כ כשהתפלל דוד המלך לחדש בקרבו רוח נכון בקיום המצות שאל עזר וסיוע מאת השי"ת שיברא לו לב טהור שהוא עיקר כל האיברים שבו ישתדל בקיום התורה והמצות וישיג רצון השי"ת, ופי' לב טהור מן התאוות לפי שההמשך אחר התאוות נקרא עון והעון קרוי טומאה, וכן אמר דוד {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/נא|תהילים נא]]}} ומחטאתי טהרני, וטהרת הלב הוא שימנע מן התאוות, וכן אמר שלמה {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כב|משלי כב]]}} אהב טהר לב וגו'. ישבח טהרת הלב ויאמר מי שאוהב שיהיה טהר לב והוא הנקי מכל מחשבות רעות יהיו דבריו חן בעיני הכל וראוי הוא שיהיה המלך רעהו ועל זה לא אמר רעהו המלך. ללמדך כי הוא למעלה מן המלך: וזאת היא הכונה בעשרת הדברות כשהתחיל במצות הלב היא מצות האמונה והוא אמרו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כ#|שמות כ]]}} אנכי ה' אלהיך. ובא להזהיר את האדם להתאמץ באמונת הלב שיש לעולם בורא נמצא והוא סבת כל הנמצאים ומחויב המציאות, ועל כן התחיל במלת אנכי המורה על נמצא להורות על מציאותו יתברך והיא מצות עשה של וידעת היום וגו' ואחרי כן אמר ה' שהוא השם המיוחד. והכונה בזה ליחד אותו הבורא הנמצא, וזהו שהזכיר השם המיוחד המורה על יחודו כידוע לבעלי הקבלה והיא מצות עשה של שמע ישראל. ואמר אלהיך הכונה בזה לאהוב אותו הנמצא היחיד ית' כאמרו {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ו#|דברים ו]]}} ואהבת את ה' אלהיך, וענין האהבה הוא שנחשוב ונתבונן פקודיו ומצותיו עד שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית העונג וזו היא האהבה המחויבת, אמרו בספרי לפי שנאמר ואהבת את ה' אלהיך איני יודע כיצד אוהב אדם את המקום ת"ל והיו הדברים האלה שמתוך כך תכיר את בוראך, ושם עוד ואהבת את ה' אלהיך אהבהו על הבריות כאברהם אביך שנא' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יב#|בראשית יב]]}} ואת הנפש אשר עשו בחרן כמו שהעיד עליו הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מא|ישעיה מא]]}} אברהם אוהבי, כלומר כשם שקרא בני אדם להאמין מרוב אהבתו כך אתה תאהבהו עד שתקרא בני אדם אליו. והא למדת בג' תיבות הללו אנכי ה' אלהיך שבאו לרמוז על שלשת מצות עשה הראשונות הקודמות לשאר מצות, וכן מציאותו ויחודו ואהבתו, ותמצאם שלשתן בפסוק של ק"ש, מציאותו ה' אלהינו. יחודו ה' אחד. אהבתו ואהבת את ה' אלהיך: ודע כי בכלל האהבה מצות עשה של תפילין וציצית שהאוהב את אוהבו זוכרו תמיד וכתיב בתפילין {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יג#|שמות יג]]}} ולזכרון בין עיניך וכתיב בציצית {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/טו|במדבר טו]]}} וזכרתם את כל מצות ה', ובכלל אהבתו של הקב"ה אהבת החברים היא מצות עשה שנא' ואהבת לרעך כמוך, ובכלל ואהבת לרעך להיות החובל משלם ממון, והוא שנא' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כא#|שמות כא]]}} וכי ינצו אנשים והכה איש את רעהו. לדון בנזקי בהמות הוא שנאמר (שם כב) כי יגוף שור איש. לדון בנזקי הבור הוא שנא' {{ממ|שם}} כי יפתח איש בור. לדון בגנב או בתשלומין או במית' {{ממ|שם}} אם המצא תמצא בידו הגנבה אם במחתרת וגו'. לדון בנזקי הבער שנאמר {{ממ|שם}} כי יבער איש שדה. לדון בנזקי האש שנאמר {{ממ|שם}} כי תצא אש, לדון בנזקי שומר חנם שנאמר {{ממ|שם}} כי יתן איש אל רעהו וגו', והשוכר שנא' {{ממ|שם}} אם שכיר הוא בא בשכרו, והשואל שנא' {{ממ|שם}} כי ישאל איש מעם רעהו. בדין מקח וממכר שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#|ויקרא כה]]}} וכי תמכרו ממכר לעמיתך. בדין טוען וכופר שנא' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כב#|שמות כב]]}} על כל דבר פשע. והן י"א מצות עשה, ועוד כולל ואהבת לרעך כמוך להוכיח החוטא שנא' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יט#|ויקרא יט]]}} הוכח תוכיח, וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ג|משלי ג]]}} כי את אשר יאהב ה' יוכיח, ובכלל התוכחת מצות עשה של מלקות ארבעים. ועוד בכלל ואהבת לאהוב את הגר שנא' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ו#|דברים ו]]}} ואהבתם את הגר. וממדת האהבה הזאת נאצלת מדת היראה כי האוהב אדוניו הוא ירא אותו והירא את אדוניו אפשר שלא יאהבנו, וע"כ אין האהבה בכלל היראה אבל היראה בכלל האהבה שהאוהב את אדוניו ייראנו פן יעשה הפך כונתו, ואם כן נצטוינו במצות עשה של יראת השם הוא שכתוב את ה' אלהיך תירא. ובכלל היראה לבנות לו בית המקדש המיוחד לתפלה ולעבודה שנא' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כה#|שמות כה]]}} ועשו לי מקדש, לירא מן הבית ההוא שנא' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כו#|ויקרא כו]]}} ומקדשי תיראו, לשמור אותו שנא' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ג|במדבר ג]]}} אתה ובניך אתך לפני אהל העדות ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל. וכהנים ולוים היו משמרים אותו כהנים מבפנים ולוים מבחוץ וכתיב בלוים (שם ב) סביב לאהל מועד יחנו, והשמירה למעלה ולכבוד וכמו שדרשו רז"ל אינו דומה פלטרין שיש לו שומרין לפלטרין שאין לו שומרין, להפריש לו שבט לוי שיהא מיוחד ופנוי לעבודתו בבית ההוא שנאמר (שם יח) ועבד הלוי. לחלוק כבוד לזרע אהרן שהוא משבט לוי עצמו ומקודש יותר מלוי ולמעלה ממנו במעלה ובפנימיות ענין ועליו אמר הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כא#|ויקרא כא]]}} וקדשתו, להלבישם בגדי קדש שנא' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כא#|שמות כא]]}} ועשית בגדי קדש, למשחם בשמן משחת קדש שנא' (שם ל) שמן משחת קדש יהיה זה לי, לתת להם תרומה הנקראת קדש שנא' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יח#|דברים יח]]}} ראשית דגנך, והטעם בזה לפי שהם נקראים קדש שנא' {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/כג#|דברי הימים א כג]]}} ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים והתרומה נקראת קדש ממה שכתוב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יח|במדבר יח]]}} מכל חלבו את מקדשו ממנו והיא תרי ממאה אחד מחמשים כנגד נ' שערי בינה. וכנגד היום הזה יום נ' של מתן תורה שהוא קדש וכנגד שנת הנ' של יובל שהיא קדש. לערוך כהן נרות במקדש שנא' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כז#|שמות כז]]}} יערוך אותו אהרן ובניו, להיות נושא את כפיו ומברך לישראל שנא' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ו|במדבר ו]]}} כה תברכו את בני ישראל. להסדיר הכהן לחם ולבונה שנא' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כה#|שמות כה]]}} ונתת על השלחן. להקטיר קטרת שנא' (שם ל) והקטיר עליו קטרת סמים. והקטרת לא על חטא במעשה כחטאת, ולא על חטא במחשבה כעולה רק על השמחה שנא' {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כז|משלי כז]]}} שמן וקטרת ישמח לב וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קמא|תהילים קמא]]}} תכון תפלתי קטרת לפניך ולא אמר תכון תפלתי חטאת או עולה אלא קטרת שהיה נבחר מן הכל. לערוך אש במזבח העולה תמיד שנא' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ו#|ויקרא ו]]}} אש תמיד תוקד על המזבח, להרים הכהן הדשן בכל יום מעל המזבח שנא' {{ממ|שם}} והרים את הדשן. לעבוד משמרות שנא' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יח#|דברים יח]]}} וכי יבא הלוי מאחד שעריך, לקדש עצמם בשעת עבודה, שנא' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כא#|ויקרא כא]]}} הם מקריבים והיו קדש. לישא בתולה שנא' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כא#|ויקרא כא]]}} והוא אשה בבתוליה יקח. כל המצות הללו בכלל היראה. ועוד מצות עשה של יראה להקהיל את העם בשנת השמטה שנא' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לא#|דברים לא]]}} הקהל את העם האנשים והנשים וגו'. לאכול מעשר שני בירושלים שנא' (שם יד) ואכלת שם לפני ה' אלהיך וגו', לכתוב כל איש ספר תורה לעצמו והמלך שנים אחד בבית גנזיו ואחד בצאתו למלחמה שנאמר (שם יז) והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו, ליראה מן האב והאם שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יט#|ויקרא יט]]}} איש אמו ואביו תיראו. ועוד מצות מילה מכלל היראה שנא' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/כה|תהילים כה]]}} סוד ה' ליראיו ודרז"ל זו מצות מילה: מכלל האהבה והיראה שיתפלל לפניו שנא' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/י#|דברים י]]}} ולעבוד את ה' אלהיך, שידבק בו שנא' {{ממ|שם}} ובו תדבק, שישבע בשמו שנאמר {{ממ|שם}} ובשמו תשבע, שיקדש את שמו שנא' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כב#|ויקרא כב]]}} ונקדשתי בתוך בני ישראל, שילמד תורה וילמדנה לאחרים שנא' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ו#|דברים ו]]}} ושננתם לבניך ודברת בם שלא יתכן אהבת הש"י בלתי למוד התורה, שיברך על מזונו שנא' (שם ח) ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. ועוד מכלל האהבה להדמות אדם לבוראו וללכת בדרכיו שנא' (שם כח) והלכת בדרכיו לפי שהאוהב את חבירו אוחז דרכו ונמשך אחריו ויתדמה לו ואז ילך האדם בדרכי השי"ת ילך בדרכי הקדושה ויתרחק מן הטומאה ויטהר בענין טומאות. להיות נוגע בנבלה טמא שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יא#|ויקרא יא]]}} וכי ימות מן הבהמה וגו'. להיות ח' שרצים מטמאין שנא' {{ממ|שם}} וזה לכם הטמא. האוכלים מטמאין שנא' {{ממ|שם}} מכל האוכל אשר יאכל. הנדה טמאה ומטמאה. היולדת טמאה כנדה. ומצורע טמא ומטמא. זב וזבה והמת. ומי נדה מטמאין לאדם טהור ומטהרים מטומאת מת בלבד, שהרי בענין טומאות נאמר (שם כ) והייתם לי קדושים כי קדוש אני, וכן מצות עשה של נזיר שנקרא קדוש שנא' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ו|במדבר ו]]}} קדוש יהיה וגו'. אם ילך בדרכי הקדש יבעול בקדושין כדי שתהא קנין כספו ומיוחדת לו ואסורה לכל אדם כהקדש, ואחר שהיא קנין כספו יפטרנה ויגרשנה בשטר שנא' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כד#|דברים כד]]}} וכתב לה ספר כריתות וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נ|ישעיה נ]]}} אי זה ספר כריתות אמכם וגו', אם ילך בדרכי הקדושה והטהרה יתנהג במצות הסוטה כמצות הפרשה, וזהו שכתוב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כ#|ויקרא כ]]}} והתקדשתם והייתם קדושים. ואמרו בספרי והתקדשתם זו עשיית מצות ואחר כך והייתם קדושים, לפי שעשיית המצות היא הקדושה. אשר בא לרמוז על כל מצות עשה שבאה בו תורה בלשון אשר, כגון מצות עשה לצדק מאזנים שנא' (שם יט) מאזני צדק אבני צדק וגו' אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים. להשיב הגזלה שנאמר (שם ה) והשיב את הגזלה אשר גזל. לשחוט ולאכול שנא' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יב#|דברים יב]]}} וזבחת מבקרך ומצאנך כאשר צויתיך. לכסות את הדם שנא' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יז#|ויקרא יז]]}} אשר יצוד וגו' ושפך את דמו וכסהו. לבדוק בסימני בהמה שנא' (שם יא) זאת החיה אשר תאכלו. בסימני דגים שנא' {{ממ|שם}} אשר לו סנפיר וקשקשת. בסימני חגבים שנא' {{ממ|שם}} אשר לו כרעים. בסימני עופות שנא' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יד#|דברים יד]]}} כל צפור טהורה תאכלו וזה אשר לא תאכלו. שהרי מן האסורין נוכל להכיר המותרין. לערוף העגלה שנא' (שם כ) אל נחל איתן אשר לא יעבד בו וגו'. לעשות לעדים זוממין שנא' (שם יט) ועשיתם לו כאשר זמם. למנות שופטים שנא' (שם יו) שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך. לכבד אב ואם שנא' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כ#|שמות כ]]}} כבד את אביך וגו' אשר ה' אלהיך נותן לך: הוצאתיך עיקר ההוצאה בלילה היתה שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יז#|דברים יז]]}} הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה ואע"פ שכתוב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/לג|במדבר לג]]}} ממחרת הפסח יצאו בני ישראל מ"מ בלילה נשתלחו והורשו לצאת כאמרו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יג#|שמות יג]]}} ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו. והמלה הזו רמז למצות עשה הנוהגת בלילה כגון אכילת מצה שנא' {{ממ|שם}} בערב תאכלו מצות. ואכילת הפסח בלילה שנא' {{ממ|שם}} ואכלו את הבשר בלילה הזה. ולספר ביציאת מצרים בלילה הזה שנא' (שם יג) והגדת לבנך ביום ההוא, ואמרו בהגדה אי ביום ההוא יכול מבעוד יום ת"ל בעבור זה בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחין לפניך. וכן מצות עשה של ספירת העומר שנא' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#|ויקרא כג]]}} וספרתם לכם ממחרת השבת שהיא בלילה. מארץ הוא כולל כל מצות עשה שהן נעשות בקרקע כגון מצות עשה של ערלה, שנא' (שם יט) שלש שנים יהיה לכם ערלים, להיות נטע רבעי קדש שנא' {{ממ|שם}} יהיה כל פריו קדש הלולים, לשבות מעבודת קרקע שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לד#|שמות לד]]}} בחריש ובקציר תשבות, וזה כולל כלאי זרעים וכלאי הכרם שכלם מעשים נעשים בקרקע. להשמיט קרקע שנא' (שם כב) והשביעית תשמטנה ונטשתה. ועוד יכלול מארץ כל מצות עשה של קרבנות התלויות בארץ והן מצות רבות ואין חיובן בכל מקום כי אם במקום אשר יבחר ה': מצרים זכרון יציאת מצרים הוא עיקר לכל המצות והראיה מתשובת עבדים היינו לשאלת מה העדות והחקים והמשפטים, וע"כ אפשר לומר כי מלת מצרים כוללת כל מצות עשה הנמשכות אחר יציאת מצרים, ואלו הן, מצות עשה לקדש בכור בהמה טהורה ולהקריבו שנא' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/טו#|דברים טו]]}} כל הבכור אשר יולד, וכן כתיב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יח|במדבר יח]]}} ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אותם לי. לפדות בכור אדם שנא' {{ממ|שם}} ופדויו מבן חדש תפדה. לפדות פטר חמור שנא' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לד#|שמות לד]]}} ופטר חמור תפדה בשה. לערוף פטר חמור שנא' (שם יג) וערפתו. ולהקריב מוסף שבת, להקריב מוסף ראש חדש, מוסף הפסח, וקרבן מנחת העומר ממחרת הפסח, להוסיף קרבן ביום העצרת שנא' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כח#|במדבר כח]]}} וביום הבכורים. להביא שתי הלחם שנא' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#|ויקרא כג]]}} ממושבותיכם תביאי. להוסיף קרבן בר"ה שנא' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כט|במדבר כט]]}} וביום השביעי באחד לחדש ועשיתם. להוסיף קרבן ביה"כ שנא' ובעשור לחדש השביעי, לעשות עבודת היום ביוה"כ שנא' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/טז#|ויקרא טז]]}} בזאת יבא אהרן. להוסיף קרבן ביום ח' חג העצרת. לחוג ברגלים שנא' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כג#|שמות כג]]}} שלש רגלים תחוג לה'. להראות ברגלים שנא' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/טז#|דברים טז]]}} יראה כל זכורך. לשמוח ברגלים שנא' {{ממ|שם}} ושמחת בחגך. ועיקר כל הרגלים הללו זכר ליציאת מצרים. לבער חמץ שנא' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#|שמות יב]]}} אך ביום הראשון תשביתו שאור. לשחוט כבש בפסח שנא' {{ממ|שם}} ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל. ולאכלו שנא' {{ממ|שם}} ואכלו את הבשר. ולעשות פסח שני בחדש השני בי"ד יום. ולאכול פסח על מצות ומרורים שנא' {{ממ|שם}} על מצות ומרורים יאכלהו. ולישב בסוכה שנא' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#|ויקרא כג]]}} בסכות תשבו ז' ימים. מבית כולל שתי מצות עשה. מצות מזוזה ומעקה. מזוזה דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ז#|דברים ז]]}} על מזוזות ביתך. מעקה דכתיב (שם כב) ועשית מעקה לגגך. עבדים יכלול להעניק עבד עברי ואמה העבריה שנא' (שם טו) הענק תעניק לו. לדון עבד עברי בהלכותיו שנא' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כא#|שמות כא]]}} כי תקנה עבד עברי, שיצא לחפשי בשנה שביעית. והנרצע שיצא ביובל. ליעד אמה העבריה שנ' {{ממ|שם}} אשר לא יעדה. לעבוד בעבד כנעני לעולה שנ' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#|ויקרא כה]]}} לעולם בהם תעבודו. אל קנא כולל מצות עשה של הורגי ב"ד סקילה שריפה הרג וחנק, סקילה שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כב#|דברים כב]]}} וסקלתם אותם באבנים. שריפה שנא' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כא#|ויקרא כא]]}} באש תשרף. הרג שנא' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כא#|שמות כא]]}} נקם ינקם. חנק שנאמר {{ממ|שם}} מות יומת, ועוד נכלל בו לתקוע בשופר בר"ה שנ' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כט|במדבר כט]]}} יום תרועה יהיה לכם כדי להעביר כעס וחימה ביום הדין שכל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון. ועושה חסד יכלול כל מצות עשה שיש בהן גמילות חסדים כגון צדקה לעני. להלוות לעני שנא' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כא#|שמות כא]]}} אם כסף תלוה. לתת לעני לקט שכחה ופאה ועומר השכחה. להניח עוללות בכרם ופרט הבציר שנאמר בכולן לעני ולגר תעזוב אותם. להפריש בשנה השלישית מעשר עני. להשיב המשכון לבעליו שנא' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כד#|דברים כד]]}} השב תשיב לו את העבוט. ליתן שכר שכיר שנא' {{ממ|שם}} ביומו תתן שכרו להיות השכיר אוכל בזמן שכירותו שנאמר {{ממ|שם}} כי תבא בכרם רעך ובפועל הכתוב מדבר. נאמר כאן כי תבא ונאמר להלן (שם כד) ולא תבא עליו השמש. לעזוב מעל חבירו או מעל בהמתו שנא' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כג#|שמות כג]]}} עזוב תעזוב עמו. להקים המשא על הבהמה שנא' דברים כב) הקם תקים ממו. להשיב האבדה שנא' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כג#|שמות כג]]}} השב תשיבם לאחיך. וכן מצות עשה ליבם אשת אח שנא' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כה|במדבר כה]]}} יבמה יבא עליה שגם זה חסד עם המתים. ולשמרי מצותי כולל מצות עשה של חליצה שנא' {{ממ|שם}} וחלצה נעלו ולרמוז שהיא שומרת היבום או החליצה. זכור את יום השבת זה מצות עשה לשבות ביום השבת שנא' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ב#|בראשית ב]]}} ויקדש אותו כי בו שבת, ובכלל שביתה זו שביתת המועדים שגם הם נקראים מקראי קדש. ובשביעי בו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#|ויקרא כג]]}} וביום השביעי מקרא קדש. לשבות ביום נ' שנא' {{ממ|שם}} וקראתם בעצם היום הזה. ביום ראשון של חדש השביעי שנא' {{ממ|שם}} באחד לחדש יהיה לכם שבתון. וביום הכפורים שנא' {{ממ|שם}} שבת שבתון הוא לכם, ובראשון של חג שנא' {{ממ|שם}} וביום הראשון מקרא קדש. ובשמיני בו שנא' {{ממ|שם}} וביום השמיני מקרא קדש ובכלל זה לקדש חדשים. לחשב שנות חדשים בב"ד שכל המועדים תלויין בהן, וכן למנות שנות יובל ושמטות שנא' (שם כה) וספרת לך, ויום השביעי שבת לה' אלהיך כולל מצות עשה של שמיטת קרקע בשנה השביעית שנא' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כג#|שמות כג]]}} והשביעית תשמטנה ונטשתה, ולקדש שנת היובל בשביתה שנא' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#|ויקרא כה]]}} וקדשתם את שנת החמשים, ולתת גאולה לארץ בשנה זו שנאמר {{ממ|שם}} ובכל ארץ אחוזתכם. כבד את אביך ואת אמך זו מצות עשה של כבוד אב ואם שהם סבת הבן. ויכלול עוד לכבד הקב"ה ולרמוז על זה באו האתין, כי כשם שנתחייב לכבד אביו ואמו שהם סבתו כך נתחייב לכבד הסבה הראשונה האב העליון ית', וזהו שאמר בברכות (פ"ו דף לה:) {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כח|משלי כח]]}} גוזל אביו ואמו אין אביו אלא הקב"ה שנא' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לב#|דברים לב]]}} הלא הוא אביך קנך. ואין אמו אלא כנסת ישראל שנא' {{ממ|[[תנ"ך/משלי/א|משלי א]]}} ואל תטוש תורת אמך, ובכלל כבוד השכינה לקבור הנהרג ביומו כדי שלא לעכבו בזמן ממשלת הדין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כא#|דברים כא]]}} כי קבור תקברנו ביום ההוא וגו': עוד יש מצות אחרות ממצות עשה כגון לולב שנא' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#|ויקרא כג]]}} ולקחתם לכם. ומצות עשה של פריה ורביה שנא' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ט#|בראשית ט]]}} פרו ורבו שהן נכללות במלת אנכי, שהרי לולב הוא רמז להקב"ה בארבעה מינין שבו הוא שדרשו {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#|ויקרא כג]]}} פרי עץ הדר זה הקב"ה שנא' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קד|תהילים קד]]}} הוד והדר לבשת. כפת תמרים זה הקב"ה שנא' (שם צב) צדיק כתמר יפרח. וענף עץ עבות זה הקב"ה שנא' {{ממ|[[תנ"ך/זכריה/ט|זכריה ט]]}} והוא עומד בין ההדסים. וערבי נחל זה הקב"ה שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/סח|תהילים סח]]}} סולו לרוכב וגו', וזהו שאמר ה' אלהיך רמז על מדת היום ומדת הלילה, לולב בימין ואתרוג בשמאל. מצות פריה ורביה נכלל ג"כ במלת אנכי זה שאמרו כל שאינו עוסק בפריה ורביה כאלו שופך דמים ומבטל הדמות, ר' עקיבא אומר כאלו ממעט הדמות, אחרים אומרים גורם לשכינה שתסתלק מישראל שנא' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יז#|בראשית יז]]}} להיות לך לאלהים ולזרעך וגו', שבזמן שזרעך אחריך שכינה שורה אין זרעך אחריך על מי שורה על העצים ועל האבנים. ונכלול בזה לשמח חתן את אשתו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כד#|דברים כד]]}} ושמח את אשתו אשר לקח: רמ"ח מצות עשה אלו כנגד רמ"ח איבריו של אדם. וכן דרשו ז"ל רמ"ח תיבות בק"ש וצריך לדקדק בהם אמר הקב"ה אם תשמור את שלי אני אשמור את שלך כלו' אם תשמור רמ"ח תיבות שבק"ש או רמ"ח מצות שבתורה אני אשמור רמ"ח איברים שלך, וכן אמר דוד להקב"ה {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/יז|תהילים יז]]}} שמרני כאישון בת עין. א"ל הקב"ה {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ד|משלי ד]]}} שמור מצותי וחיה. רמ"ח מצות עשה אלו הן כנגד החיים והטוב כנגד הימין כדי להמשיך האדם בדרך ישרה כדי שיתקרב אל בוראו ויתדמה לו במצות הללו, ראוי שידבק בהן ושישתעשע בהן, וכן אמר דוד {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קיט|תהילים קיט]]}} דבקתי בעדותיך ה' אל תבישני, דרך מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף