יש שכר/ברכת המזון/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־09:42, 26 ביולי 2021 מאת Yeo4 (שיחה | תרומות) (כתיבה של הערך מכת"י, והשוואה למקורות. הוספת ציונים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אע"פ שאמרנו שאנו חייבים בכל אלו עשרה דברים, מ"מ אין לנו דין עיטוף כלל כי דוקא בארץ ישראל ששם האויר יותר קדוש נוהגים שם עיטוף משום כבוד השכינה, אבל אנחנו שאנו בגלות על אדמת נכר אין לנו עיטוף כלל לאפוקי שאר התשעה דברים יש לנו להתנהג בהם, וצריך עיטו"ר דהיינו עיטורי תלמידי חכמים ע"י עסק התורה שצריך לעסוק על שלחנו הוא מעטרו. והדחה ושטי"פה דהיינו, הדחה מבחוץ ושטיפה הפנים, ואם הוא נקי אינו צריל להדיח לשטוף. וכן ח"י ר"ל מן החביות ולאו חביות דוקא אלא הוא הדין מו הקנקנן ששמורים בו היין לשם ברכה נקרא ג"כ ח"י מאחר שאין לנו יין הרבה, וצריך להיות מלא על כל גדותיו ומקבלו בשתי ידיו ואח"כ נוטלו בימינו לבד בלי סיוע השמאל שכך כתב בפרשת ויצא (זהר ויצא חלק א' עמוד קנו א), כוס של ברכה לא אתברכא אלא בסטר ימינא, ובגין כך בעוד דאתער ימינא לגבי כוס של ברכה, שמאל לא תסייע תמן, דהא ימינא אשכח עילה. עכ"ל. הרי מבואר שאין השמאל רשאי לסייע ולהחזיק הכוס אלא הכל בימין כמ"ש. וכן מגביהו מן הקרקע טפח, היינו אם הוא יושב על הקרקעף, אבל אם הוא מיסב בשלחן יגביה הכוס טפח מעל השלחן ונותן עיניו בו שלא יסיח דעתו מברכת הכוס. ומשגרו לאנשי ביתו לשתות ממנו. ואין הדברים אלו אמורים אלא כפשטן אלא הם בסוד גדול כמובאר בפרשת פנחס (זוהר רמו א), ופרשת עקב (זוהר רעג ב), לכן ראוי לכל אדם להזהר בכל תיקנו הכוס שאמרנו בכל מה שאפשר לו לכוון על פי הסוד, אשרי לו וטוב לו.