יריעות שלמה/דברים/כח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:22, 21 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

יריעות שלמה TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


כב[עריכה]

בד"ה שדפון וירקון כו' כמו השחפת. נ"ב וק"ל דא"כ לא הו"ל לפרש אלא בתבואה ומדפי' מכת ש"מ דדייק רש"י שיהיו שמות ויהיה שם שדפון כמו שם ירקון והם שמו' של מכות שקרוי' כך ולא מלשון התפעל כמו שידפון דמקץ ע"ש ואף שפירש נמי שם שידפון לאו שפירש שהוא מתפעל אלא שאותה מכה באה מקידום ודוק. מהרש"ל:

ל[עריכה]

מה שפירש"י ישגלנה לשון שגל פלגש. והכתוב כינהו לשבח ישכבנה לכאורה משמע לישנא דרש"י והכתוב כינהו לשבח היינו ישגלנה דהוא הכתיב ולא ישכבנה דהוא הקרי אכן בגמרא דמגילה איתא בהדא דאדרבה ישכבנה הוא לשון שבח וישגלנה הוא לשון גנאי ומה שפירש"י והכתוב כינהו לשבח ר"ל הכתוב דהיינו המקר' כינה שיקראו אותו לשבח ישכבנה ולא לגנאי ישגלנה ועיין בפירש"י דישעיה סי' ל"ו וי"מ דמתחלה פירש ישגלנה לשון שגל דהיינו פלגש ושוב ק"ל לרש"י למה לא כתיב יפלגשנה לזה אמר והכתוב כינהו לשבח ישכבנה ר"ל הכתוב מכנה אותו השבח של ישכבנה בלשון ישגלנה שהוא יותר לשון טוב מיפלגשנה ותיקון סופרים הוא זה שתקנו לכתוב ישגלנה ולא יפלגשנה אבל ברא"ם ז"ל משמע כפי' הראשון ודוק כנ"ל:

נב[עריכה]

בד"ה עד רדת כו' נעתק ממקומו. והג"א תמה עליו וכי לא ראה יורידו המשכן וברדת המשכן דפירושו שיורידהו מהקמתו לארץ אף כאן יירידו החומה לארץ ואני אומר דלא דמי דיורידי המשכן וברדת המשכן אין שייך לפרש לשון ירידה וגם אין שייך לפרש לשון רידוי וכיבוש אלא הוא פירוש שלישי לשון פריקה וכדפירש רש"י בהדיא וכן התרגום ודע כי הג"א הסכים כאן עם פירש הרד"ק דרדת דהכא לשון ירידה ממש ולא נהיר' דהא התרגום מפרש נמי לשון רידוי וכיבוש כדפירש"י ודוק כנ"ל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.