ילקוט שמעוני/ב/ט
|
< הקודם · הבא > |
(מכילתא): לסוף חמשים שנה נתגיירה, אמרה לפניו רבש"ע בשלשה חטאתי לפניך בנדה בחלה ובהדלקה, בשלשה מחול לי בחבל בחלון ובחומה, שנאמר ותורידם בחבל וגו'. ומה שכר נטלה על כך, ר"א אומר זכתה שיצאו ממנו שמנה נביאים וכהנים ואלו הם ירמיה וחלקיה ושריה ומעשיה ברוך נריה חנמאל ושלום. וכתיב ומשפחות בית עבודת הבוץ לבית אשבע אלו בני רחב הזונה (דה"א ד, כא). שהטמינה את המרגלים בבוץ. לבית אשבע שנשבעו לה המרגלים, רבי יהודה אומר אף חלדה הנביאה היתה מבני בניה של רחב, שנאמר וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור אל חולדה הנביאה אשת שלום בן תקוה (מ"ב כב, יד). וכתיב הנה אנחנו באים בארץ את תקות וגו' (יהושע ב יח). והלא דברים ק"ו ומה אם מי שהיתה מעם שנאמר בו לא תחיה כל נשמה, על שקרבה עצמה כך קרבה המקום, ישראל שעושין את התורה עאכ"ו:
(מדרש תדשא): יש נשים חסידות גיורות, הגר אסנת צפרה שפרה פועה בת פרעה רחב רות ויעל אשת חבר הקני: