יד מלאכי/כללי התלמוד/לח
|
< הקודם · הבא > |
אין הלכה כתלמיד במקום הרב
מושכל ראשון הוא דלא אמרינן כן אלא ברבו מובהק אבל ברבו שאינו מובהק לא, דא"כ לא שבקת חיי לכל צורבא מרבנן. שאלות ותשובות זקן אהרן סי' ג' דף ח' ע"ב ושכן כתב ריצב"א. ואני בעניי אף שהוא מושכל ראשון לבי מהסס בזה, דהא סתם רבו שאינו מובהק, וכמו שהוכיחו בראיות נכונות הר"ב פרי חדש באו"ח סי' תע"ב סעיף ה' ובעל קול בן לוי דף ט' ע"ג (הלכות ת"ת פרק ה' הלכה א') ע"ש. ותו שהרי כתב הכנסת הגדולה בכללי הגמרא כלל ז' שלמד מכללי מוהריק"א שכל מקום שאין הלכה כפלוני לגבי רבו, לאו דוקא רבו אלא כל שהחולקים עלוי קדמונים מרבו, הוה ליה כרבו. וכן נראה עוד ממה שכתב הב"י ביו"ד סי' ל"ב ס"ו[1] דבמחלוקת רבי ינאי ור"ל, כתב לדעת הרי"ף והרא"ש דכיון דרבי ינאי רביה דרבי יוחנן, דהוא רביה דר"ל קי"ל אין הלכה כתלמיד במקום הרב. וכן מצאתי עוד להרז"ה בפרק רבי אליעזר דמילה[2] שכתב דרב במקום רבי יוחנן ליתא, וכל שכן רבב"ח דכתלמיד הוא לגבי דרבי יוחנן ע"כ. מכל זה אתה למד דזה הכלל נוהג אף ברבו שאינו מובהק, דהא דבר פשוט הוא דהקדמון מרבו לאו רבו מובהק הוא, הרי לא למד ממנו רוב חכמתו, ואפשר גם כן שלא ראה אותו ולא הכירו, ואפילו הכי לית הלכתא כאחרון לגביה. וכ"כ התוס' גבי רב הונא ורבי יוחנן בפרק כיצד מברכין לט: (ד"ה מברך) ומ: (ורבי יוחנן) נט: (ד"ה ורבי יוחנן).
ואשכחנא תו למרן בכ"מ פ"ד מהלכות תפילין הלכה ט"ו שכתב, דר' יוחנן ורמי בר יחזקאל כרבי יוחנן נקטינן, דלא עדיף רמי מרב ושמואל רבותיו, דהלכתא כרבי יוחנן לגבייהו. ועיין כיוצא בו עוד בפרק ז' (הלכה ד') וח' (הלכה י') מהלכות ברכות ובפ"ט מהל' שחיטה (הלכה ד') (והלכה ט') פעם ושתים. ובפ"ו מה' בכורים (הלכה ד') כתב עוד לפי גרסתו בשיתא סדרי דודאי כרבי חייא קי"ל לגבי רב אסי דהא רביה דרביה הוא, דאין הלכה כתלמיד במקום הרב דאף דלא למד מרביה דרביה כלום קרי ליה תלמיד במקום הרב להיותו קדמון ממנו וכ"ש ברבו שאינו מובהק שלמד ממנו קצת שהדין נותן שלא לפסוק כתלמיד כן נלפק"ד. ואחרי מופלג יצא לאור עולם ספר שונה הלכות מהרב הגדול חביבי ומיודעי מוה"ר שלמה שלם נר"ו, וראיתי שבהלכות מגילה דף ס"ד ע"ג עלה ונסתפק בהדין כללא אין ולאו ורפיא בידיה. ואני הנלע"ד כתבתי.
- ↑ לפנינו סעיף ה'
- ↑ לא מצאתי שם רק בפרק כל הכלים מט. מדפי הרי"ף