יד מלאכי/כללי התלמוד/לז
|
< הקודם · הבא > |
|
דף זה נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך דף זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
אם איתא לדרבי פלוני
קאמר בגמרא לפעמים ואפילו הכי הלכתא הכי. כן כתבו התוספות בריש ב"מ דף ה' ע"א ד"ה (אם) [אי] איתא וכן כתב שם הרא"ש (סימן ז'). וכתב עוד שגם ר"ח כתב כן וכן כתב עוד שם הריטב"א בחידושיו[1] והנמוקי יוסף (ב: מדפי הרי"ף). וכן מצאתי להגר"ש בספר כריתות לשון לימודים ש"ג סימן קמ"ו. ובחנם טרח מוהר"ש אלגאזי בהליכות אלי כלל פ"ז לכתוב כן בשם הגהות מיימון כיון שדבריו הם לקוחים מהתו' והרא"ש. ובעל זקן אהרן שכתב בסוף סי' י"א דמדקאמר אם איתא משמע דמספקא ליה, ואחרי המחילה לא דק.
ומצאתי לרבי בצלאל בשיטתו המקובצת על ב"מ (ה.) שכתב גם הוא כן בשם רבו. והוסיף עוד וז"ל אלא דאכתי קשה לי אמאי נקט בהאי לישנא כיון דהילכתא היא, ואפשר לומר דרבי זירא גופיה מספקא ליה אי הלכתא היא או לא, אבל אנן קי"ל דהלכתא היא וזה נכון לכל כיוצא בזה מורי הרב נר"ו ע"כ. ולא ידענא אמאי לא הזכיר להרא"ש שגם הוא כתב כן שם בהדיא, וז"ל אע"ג דרבי זירא מספקא ליה אם איתא לדרבי חייא נראה דהלכתא כותיה וכו' ע"ש. וכתב עוד שם רבי בצלאל בשם הריטב"א דלאו משום דמספקא ליה אם הלכה כר' חייא קאמר אם איתא אלא משום דאיכא אידך תנא דפליג עליה בעי למנקט האי לישנא ע"כ.
ואיך שיהיה על מ"ש רבי בצלאל בשם רבו לכאורה איכא למידק, דבשלמא בההיא דב"מ כיון דרבי זירא הוא דקאמר לה מצינן שפיר למימר דמשום דמספקא ליה נקט לישנא דאם איתא, אך בההיא דריש המדיר דף ע: דסתמא דתלמודא הוא דקאמר אם איתא להא דרב הונא אמר רב דאמר יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה, אמאי נקט לישנא דספיקא כיון דבפרק שני דייני גזירות דף קז: קא פסיק השיתא סדרי גופא הלכתא כרב הונא אמר רב.
ואפשר לתרץ דבפרק המדיר לא אסיקו אדעתייהו מסדרי התלמוד דהלכתא כותיה דרב הונא, ולהכי נקטו לישנא דאם איתא, שכן מצינו כמה בעיות בשיתא סדרי דאסקינן להו בתיקו והדר פשיט להו. וכמ"ש התוס' בע"ז דף סח. ד"ה תיקו והיינו טעמא כדכתיבנא. וגדולה מזו מצאתי לרשב"ם ז"ל בפרק יש נוחלין דף קלג: (ד"ה וקדייק) דכתב, ולאיכא דאמרי לא מסיק השתא אדעתיה וכו'. אע"ג דתרי הלישני בהדי הדדי איתמרו שם ע"ש ודוק. ועוד עיין שיטת רבי בצלאל על ב"מ דף נ"ו ע"ד, ולא אסיק אדעתיה מתניתין דקדושין, ובריש פרק לולב הגוזל כט: תוספות ד"ה קפסיק וביומא כו: סד"ה ההיא