יד מלאכי/כללי התלמוד/כט
|
< הקודם · הבא > |
|
דף זה נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך דף זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות
לא אמרינן אלא היכא שאין המיעוטין ממעטים אלא דבר אחד, אבל היכא שכל מיעוט ומיעוט ממעט דבר אחר לא. ויש כיוצא בזה בב"ק שור שור שור שבעה פעמים, להוציא שור האשה ושור היתומין ושור האפוטרופסין וכו'. כן כתב הר"ן בחידושי נדה ריש פרק יוצא דופן, וכן ראיתי תו להרמב"ן ז"ל בחדושיו לנדה, וכן מצאתי עוד בתוס' מוהר"ר אליה אטינגין ז"ל שחיבר על מסכת הוריות, שבפ"ק שם כתב כן בשם הרשב"א בחדושי נדה.
ובאמת אף שלא ראיתיו עד הנה, זה כמה שנים שכתבתי כן מדעת עצמי, לתרץ מה שהקשה בעל צדה לדרך בפרשת ויקרא על רש"י, גבי להוציא את הרובע ואת הנרבע ואת הנעבד. דהיכי ממעטינן הכא שלשה מיעוטין בזה אחר זה מאחר דקיי"ל בכל התורה דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות. ובהאי כללא דכתיבנא ניחא. אלא שהוא ז"ל תירץ דהא דאמרינן אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות, היינו היכא דליכא אלא תרי מיעוטי, אבל היכא דאיכא ג' מיעוטין בזה אחר זה כלהו אתו למעט, והביא סמך לדבריו מהירושלמי.
ואמת הדבר דהכי איתא שם בריש הוריות בירושלמי, אבל יש לתמוה איך שבק גמרא דילן ותפס שיטת הירושלמי, דהא בפ"ק דסנהדרין טו. איתא גבי הקרקעות ט' וכהן מנה"מ, אמר שמואל עשרה כהנים כתיבי בפרשה, חד לגופיה הנך הוי מיעוט אחר מיעוט, ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות, דאפילו ט' ישראל ואחד כהן. הרי דלפום גמרתינו דרשינן כמה מיעוטי זה אחר זה.
גם הלום ראיתי מה שתירץ עוד הצידה לדרך מדעת עצמו, דלא אמרינן אין מיעוט וכו', אלא דווקא היכא דלא אשכחן מה למעט במיעוט, אבל אי אשכחן מה למעט, אפילו מיעוטים רבים כלהו דרשינן למיעוט. וכ"כ עוד בספרו באר שבע דף ד' ע"ג, הביא דבריו שיירי כנה"ג בכללים נפרדים כלל כ"ב. ולפי הנראה אישתמיטתיה דהגאון ר' שמשון בספר כריתות בלשון לימודים שער א' סימן י"ג תירץ כן, וגם ההליכות עולם בש"ד פ"ג כתב כן יע"ש.
וכן מה שהקשה עוד שם הצידה לדרך בסתם אעיקרא דדינא, דלא לכתוב שום מיעוט וממילא איתרבי. ומה שתירץ דשמא הוה ממעטינן מכח שום דרשא או ק"ו. הכל הוא מדברי התוס' ז"ל בפ"ה דיומא ס. ד"ה תרי מיעוטי בשם רבינו שמואל, ולא ידענא אמאי לא הזכירו. וגם לא ידעתי למה התוס' ז"ל הניחו הדבר בתימה בפרק החובל פו: ד"ה ואין מיעוט, וכן בפ"ק דמנחות ט:, ואמאי לא תירצו כמו שתירצו ביומא בשם רבינו שמואל, וכעת הדבר צריך תלמוד. ועיין בספר שער יוסף על הוריות דף י"ב שהעמיק הרחיב בענין זה