יד אפרים/יורה דעה/קכט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קכט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


שיש דרך עקלתון. עבה"ט ושו"ת בעי חיי חיו"ד סימן קע"ג על מעשה שאירע שהלכו כולם לביהכ"נ בליל יוה"כ והניחו מרתף של תירוש פתוח והשפחה נשארה בבית והביהכ"נ רחוק מהבית כמו עשרים אמה והאריך בזה והעלה להתיר בהנאה דלהחליף לא חיישינן ולנגיעה בכדי לא חיישינן רק לצורך שתיה וכיון שהוא תירוש בתוך ג' ימים לא שתו ובצירוף כמה פוסקים המקילין יש להקל בזה בהנאה עכ"פ ע"ש:

פקוקה. עבה"ט ושו"ת בית יהודא סימן י"ג המניח את הכד יין סתום בפקק בפונדק בית השער במקום שרבים יוצאים ונכנסים והלך לשוק לקנות פת כיון שמונח במקום שרבים מצוי' דינו כבית הגיתות דשרי כמ"ש בסימן קכ"ט ואפי' הרבים הם עובדי כוכבים ע"ש:

ואין שם אלא עובד כוכבים א' מותר. עבה"ט ובתשב"ץ ח"ג מי שהיה לו יין כשר בתחתית הספינה ועליו הרבה הטסים יותר משבעים שא"א לבא ליין כשר כ"א ע"י שיפרקו וכ' היהודי השומר כן להקהל והוא הלך לו והספינה הלכה משם לעיר דרך ישר אין לחוש לפריקה וטעינה והיין כשר ע"ש:

ואם רובן ישמעאלים. עבה"ט ובתשב"ץ ח"א סי' ג' גנבים נכנסו לאוצרות יין של ישראל והיה שם חביות שלא היו סתומים כראוי רק אבן מונח ע"פ כל אחד ולקחו הגנבים ב' או ג' אין הנחת האבן מועיל לומר דלא טרח אך כיון דישמעאלים הם אין חוששין לספק מגען שדינם בזה כגר תושב ע"ש. ובשו"ת חוט המשולש טור א' כתב גנבים שנכנסו לאוצר יין והגנבים ישמעאלים וגם היין מעורב בדבש מ"מ אין להתיר החביות החסרים רק אותם שנשארו סתומים ע"ש:

וכשראו שהוא יין לא נגעו. עבה"ט ובתשב"ץ ח"ג סימן קמ"ח גנבים שנכנסו לאוצר ומצאו ב' חביות סתומות ופטים אחד ובו צמוקים דרוכים להוציא מהן יין וגנבו חבית אחת והב' פתחוה והניחוה אם ברור שלא היה ישראל רק ישמעאלים החבית הפתוחה ימכור לעובד כוכבים והכלי צריך הכשר והפיטם כיון שלא נעשה בו מעשה אין לחוש כלום שאפילו נגעו בו עובדי כוכבים יש להתירו כמ"ש בשם רשב"ם שאם נגעו עובדי כוכבים באשכול כו' כ"ש במגע ישמעאלים ע"ש:

ופתח האוצר סגור. עיין בה"ט ובשבו"י ח"ב סימן ע"ב ישראל ששכר מרתף אצל עובד כוכבים ושם בו יין במפתח וחותם כדינו ופתחו בית העובד כוכבים וגם המרתף ובבוקר הרגישה שפחה קטנה ורצתה בבהלה אל יהודי והודיעה לו והלך ומצא החביות סתומות ומליאות ולא שום לחות סביב אין לחוש כלל ועיין בב"י סימן קכ"ט ובת' הרא"ש בשכח לסגור המפתח כו' ע"ש בעובד כוכבים שנמצא במרתף שהיה בו חביות סתומות ופתח א' מהם וכאשר בא הישראל נשאר ביני דני וראה אותו הישראל יש לאסור כיון שהחבית היתה סתומה ונמצא פתוח וכמבואר בסימן קכ"ט סעיף י"א בהג"ה זאת ועוד אחרת שמצא מינקת כפופה על החבית והוא לא תלינן בדבר הרגיל וראוי להחמיר אף דהוי מגע על ידי ד"א וניצוק כמבואר בסי' קכ"ד ע"ש. וכתב בשו"ת בית יהודה סי' י"ב בישראל שהיה לו חדר סגור ובו כמה חביות יין ובא עובד כוכבים המשמשו ואמר להאדון שמצא הפתח פתוח והלך האדון לשם ומצא מגופת החביות פתוחה והברזות נתון בהם קנה והוא צבוע ביין אדום והכהו שיודה והודה שהוא ועובד כוכבים חבירו עשו זאת ויחפש ומצא בכליו מסמר עקום כעין מפתח וכתב עפ"י תשובת הריב"ש שהביא הב"י רס"י קכ"ז וכתב דמ"ש הריב"ש אא"כ יש הוכחה שנגע ביין שהיו פתוחות ונסתמו מ"מ לא אסר אלא כשנמצא עומד בצד היין (ובאמת מתשו' הריב"ש נראה דלא מיירי בהכי וצ"ע) הא לא"ה הוי ספק לא על ואימור ישראלים נכנסו וגנבו כמ"ש בסי' קכ"ח סי' והודאות העובד כוכבים שפתח המפתח ומשך היין הא קי"ל דאין עובד כוכבים נאמן לאסור ואפילו ישראל אינו נאמן כשאינו בידו כמ"ש בסי' קכ"ח ועי' ברמ"א סי' ק"י סעיף ח' ואף דכאן ודאי היין נפתח ושלחו בו יד מ"מ כיון דלולי דברי העובד כוכבים היה מותר כיון שלא נמצא עומד בצד היין בצירוף הריעותא אין לאסור מחמת דברי העובד כוכבים ע"ש. ולענ"ד צ"ע בזה דאיכא רגלים לדבר טובי וקצרתי:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.