יד אפרים/יורה דעה/פח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png פח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


אם עשו שום היכר. עבה"ט ועיין בש"ע סימן קע"ג בשם הב"ח דאם אין מכירין זה את זה אסור לאכול על מפה אחת משום דנדבק בשר במקום גבינה יחד במפה ע"ש וכן אם מפסיק בקנקן ע"ש בעטרת זקנים שאא"ז מחמיר והמ"א כתב דמה שמשמע בטור להתיר היינו במפה חדשה או שנתכבסה וזה אוכל בקצה מזה וזה בקצה אחר ואין נוגעין זה בזה ופשוט הוא עכ"ל המג"א. ועיין בתשובת בית יעקב סי' י"ב דמי שאכל בשר אסור לו לישב תוך ו' שעות אצל מי שאוכל גבינה דשמא יושיט לו ויאכל אך אם זה האוכל גבינה יודע שזה אוכל בשר מותר ע"ש ולענ"ד לא נהירא דמה שהביא ראיה מחולין דף ז' גבי אשת חבר טוחנת כו' דעביד אינש דמינשי לאכול מה דיהבי ליה כו' (ומה שתלה זה בדברי התוס' ז"א דאדרבה התוס' כתבו על פירש"י שדוחק לחלק בכך ור"ל דלא מסתבר כן דטפי שכיח שיאכל משלו ממה שנאמר שיאכל מה שיתנו לו אחרים ע"ש) ובאמת אין משם ראיה כלל דהתם אשה הטוחנת דרך נשים לה לאכול וחיישינן שתשכח ותאכל דבעבידתה טרידא ואע"ג דהתרצן אמר משום דמוריא ואמרה תורא מדישיה קאכיל היינו דמוריא היתירא דאין כאן משום גזל אבל גם להמקשן דרכם בכך לאכול בשעת טחינה ולתת לחברותיה ג"כ וכמ"ש התוס' שם מהתוספתא וכן בכל דוכתא לא חיישינן אלא בשעת אכילה וכגון הא דהכא בשני אכסנאים וכן בחלה שהזר אוכל גם כן וכן לא יאכל הזב עם הזבה כו' אבל במה שיושב אצל חבירו שלא ע"ד אכילה נראה שאין לחוש כלל ואף לדבריו נראה דווקא שזה שאכל בשר לא סעיד עדיין רק אכל מעט בשר באקראי אבל אם כבר סעד סעודתו ואינו תאב לאכול כלל אין לחוש ומכ"ש אם הוא איש מכובד בענין שגנאי הוא שיושיט לו חבירו ויאכל פשיטא שאין חשש. ויע"ש דלישב אצל עובד כוכבים האוכל בשר נבלה שרי ע"ש ונראה שמי שאכל בשר מותר לו לעסוק במאכלי חלב וגבינה ולא חיישינן דלמא אתי למיכל מיניה אם אין דרך שהמתעסק לתקן המאכלים יאכל ממנו בשעת התיקון והא דפסחים דף י"א אמרינן לרבנן הוא עצמו מחזיר עליו לשרפו כו' משמע דאל"ה מודי לר"י דבדבר שהוא עסוק בו גזרינן שמא יושיט לפיו כמ"ש רש"י שם מ"מ נראה דדוקא בדבר שהרגילות היא לפעמים בשעת העסק הוא תאב לאכול ואוכל ממה שעוסק בו אבל בדבר שאין דרכם בכך לא גזרינן וע' במג"א סי' תרי"ב ומ"ש בדגול מרבבה ומ"ש בשערי תשובה שלי וכן כתב בשו"ת תשובה מאהבה בשם ס' כנפי יונה שיש להקל שכדאי המה המתירים לאכול גבינה אחר בשר להקל ע"ש וכן עמא דבר שבני בית הם עוסקים בסעודה לצורך הלילה במאכלי חלב אף שאכלו בשר בצהרי' ואין פוצה פה ומצפצף ומ"מ נראה במאכלים דרך שהמתעסק בהם אוכל בשעת מלאכתו שיש לחוש איידי דטריד בעבידתיה בלע ג"כ וקאכיל איסורא והכל לפי הענין ואם שנים עוסקים וידעו זה מזה שאכלו בשר ודאי אין להחמיר דמדכרי אהדדי כדקי"ל לענין קריאה לאור הנר ע"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.