יד אפרים/יורה דעה/לג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png לג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


בכל שהוא נבלה. עיין בה"ט וכתב בשבו"י ח"ג ענין נ"ט בוושט הדבוק בלחיים שיש שם מכות ופצעים אפילו אם יהיו בכלל תורבץ הוושט מ"מ כיון שבשר לחי התחתון הוי שלם ובריא הוי כסתימה דמעיקרא וכשר. אך בנ"ב סי' ט' כתב אם ניקב הוושט סמוך לראש ששם דבוק בבשר יש להטריף ולא אמרי' שהבשר סותם שהרי שני העורות דבוקים הרבה ואפ"ה אמרי' דזה שלא כנגד זה טריפה משום דגמדה ליה וה"נ י"ל דלפעמים גמדה ליה ואינו נשאר דבוק במקומו ואפשר דבמקום התורבץ גם הנ"ב מודה דמהני סתימה. וכתב הנ"ב מה"ת באמצע סי' כ"ג בעופות שנקרו בעוף אחד עור הראש ממול העורף יש להשגיח אולי נכנס בעומק מן הצדדין ושמא הגיע לוושט אבל אם אין ריעותא בבשר שמן הצדדין בעומק אין כאן חשש נחירת הוושט כלל:

ופנימי אדום טרפה. עבה"ט וכתב בנ"ב מה"ת סי' ט"ו באווז לעוטה שנמצא בעור הפנימי ק"ד וכנגדו בעור החיצון לא היה שינוי רק נמצא במקום אחר בעור החיצון שנהפך ללבן והוא לקותא במקצת כמ"ש בת"ש ג"כ והו"ל כניקב זה שלא כנגד זה וטריפה. אך לכתחלה א"צ לחפש בעור החיצון אחר לובן ודי להחמיר כשרואה לובן. וע"ש שכתב אם מראה שבפנימי עובר ע"י הדחה ומיעוך ברוק זה מורה שאין האדמימות לקותא כ"כ לומר שסופה לקלקל ולנקוב ויש להכשיר עיין שם:

אין לו בדיקה מבחוץ. עב"הט ועי' בנ"ב סימן ח' דשקיל וטרי בדברי רש"י שפי' ק"ד אין בו מבפנים. ובקו' הש"ך ס"ק כ"א דל"ל טעמא דוושט אין לו בדיקה ת"ל מחשש שמא נתרפא וע"ש שכ' לחלק דבזמן מועט שבלע הקוץ לא חיישינן שמא נתרפא ע"ש:

בודק הקנה מבחוץ. עב"הט ועי' בשו"ת פ"מ סי' א' וז"ל. ראשון אבאר בדין תורבץ הוושט ראיתי רבים נבוכים במדינה זו באותן אווזות המלעיטי' אותן וכשבודקין חתיכת הוושט הנשאר לצד הראש ונראה שם שחין וחטטין סמוך ונראה למקום בית הבליעה ורבים רוצים לומר שזה למעלה מתורבץ הוושט והלחיים סותמין הנקב שם והוי סתימה דמעיקרא וכ"א נותן שיעור לעצמו ורבים נכשלים בזה וכתבתי בפנים דינו והעליתי דכל מה שלמטה מן החיך הוא בכלל תורבץ הוושט ומקום החיך מקומו ידוע שאין לו אלא עור אחד ובהיר ונמוך מעט ועי' בפנים: *ב) לפעמים כשמוציאין הוושט מן האווזא בכח נקלף מקצת עור מן החיצון ע"י משמוש הידים ועור הפנימי נקוב במקום הזה שנקלף. ויש לפקפק בזה דהא צריך בדיקה אם לא ניקב מעבר אל עבר. וכל היכא דא"א לבדוק טריפה וזה דבר מצוי מאוד ורבים מכשירים ואין פוצה פה בדבר הזה ומה מאוד אני חוכך להחמיר בדבר שרוב הגאונים החמירו ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם בדבר זה ודעת המיקל הוא דעת יחיד: *ג) לפעמים נמצא השחין בוושט במקום בית השחיטה ונראה שנשחט בתוך אותו השחין ובעור הפנימי ניכר שנחתך לשנים ונחלק השחין חלק א' לצד הראש וחלק א' לצד הגוף ובזה יש לחוש שמא במקום נקב שחט ומצינו בש"ס חששא זה אליבא דכ"ע דחוששין שמא במקום נקב קשחיט גבי בר אווזא דמסמס קועיה דמא: *ד) לפעמים נמצא כשמפרידין ב' עורות זה מזה ונמצא בין ב' עורות אבעבועות קטנות ודקות מאוד כמו גרגרי חרדל ולבנים ואין בהם ליחה דינו דנראה לאחר שגוררין אם אין ריעותא בעור שתחתיו יש להכשיר: *ה) לפעמים השני עורות לבנים בתכלית הליבון ואינו נוטה קצת לאדמומית ויש לפקפק בזה דכבר פסק בזה בש"ע טריפה אם שניהם לבנים ויש שרוצים לומר שע"י השמנונית נתהפך ללובן. ואני אומר מי מפיס דבר זה דלמא מחמת חולי לקיתת הלעטה נתהפכו. וכתבתי בפנים שיש לצדד להתיר: *ו) באותן אווזות שמלעיטין מצויה הוראה זו שנימוק הכבד והיה לדם והרמ"א והב"ח מטריפין והיה ראוי לחוש לדבריהם הואיל ויצא מפומייהו דהנך רבוותא. ואף שהט"ז השיג עליהם מ"מ כתבתי בפנים שאין דברי הט"ז ברורים וראוי להחמיר עכ"פ לעצמו: *ז) לפעמים כשקולפין ומפרידין השני עורות נמצא הדם נצרר בין שני עורות וכשגוררין הדם נמצא חסרון קצת מהעור זה וגם מעור זה אכן בצד החוץ שני עורות שלימים ואינו ניכר שום ריעותא בעולם מה דינו של וושט זה (ע"ש בגוף התשובה דמכשיר בכה"ג אם לא שנשאר רושם כעין נקודה לבנה כדלקמן סעיף י"ד): *ח) הא דנהגו הנשים ונעשה להם כהיתר לשרות הוושט במים יום או לילה קודם שמביאים ליד המורה כדי שיהיה קל לקלוף הב' עורות זה מזה ולכאורה לאו שפיר למיעבד כי האי מלתא דהא צריך לבדוק אחר ק"ד. וכבר השכימו האחרונים לאסור באם נמלח והודח באין הפ"מ גבי מחט שנמצא בעובי בית הכוסות וה"נ דכוותיה: *ט) לפעמים עור החיצון נצרר בדם ובא זה על ידי שהכל ממשמשים תמיד בוושט לרחוץ העיגולי' היבישים לתוך הוושט ועור פנימי הוא שלם בלי שום ריעותא בעולם מה דינו אם יש לאסור. כמו בר אווזא דמסמס קועיה דמא דנוהגין לאסור אף במדינה זו: *י) עוד יש לפקפק לפעמים נמצא שעור הפנימי רובו ככולו לקוי בשחין ולפעמים הוא ממש כניקב ואף שעור החיצון הוא שלם בלי ריעותא מ"מ הא מצינו שכתב הרא"ש לאסור בשניהם אדומים או לבנים כיון דעור אחד לקוי אינו מתקיים ע"י שני וכתב הב"ח דה"ה דרובו ככולו כמו בכל התורה א"כ ק"ו כאן דאין לך לקוי גדול מזה שנראה כל העור כניקב שיש להטריף אף שעור החיצון הוא שלם בלי ריעותא: *יא) אם נקבו זה שלא כנגד זה אם שניהם מרוח אחת אף אם הנקבים רחוקים זה מזה ויפה הסכימו הפוסקים לאסור א"כ לפעמים כשעור הפנימי לקוי וניקב ובעור החיצון נמצא ק"ד ופשיטא היכי שדם נצרר בעור החיצון אף שלא כנגד הנקב יש לצדד לאסור ועיין בפנים מה שכתבתי באורך כמה דינים: *יב) לפעמים רואים בוושט כשקולפין אותו נשאר בעור החיצון כמין צלקת ולפעמים נמצא כמו גידים לבנים וקשים הם יותר מבשר הוושט. ונראה לעין כל שהיה קרע רק שהבריא ונתרפא הוי כקרום שעלה מחמת מכה בוושט שאינו חשוב קרום: *יג) יש לצדד להתיר היכא שניקב עור אחד וניכר שנתרפא ונגד אותו מקום לא ניכר שום ריעותא ובעור החיצון נמצא נקב שלא כנגד מקום זה. בזה י"ל דחשוב קרום אף שעלה מחמת מכה כיון שעור החיצון מגין עליו והוא שלם ונוח שם עפ"י הרוב ובפנים הארכתי בזה: *יד) יש לדקדק היטב אף לאחר שגוררין השחין אם נשאר נקודה בעור הוי כאלו ניקב נקב מפולש שכ"ז שניכר רושם זה ונראין לעין שהנקודה ההיא לבנה יותר מעור הוושט וניכר שנתרפא ורבים אין משגיחין בזה וחושבין שהנקודה ההוא לית בה ריעותא וטועים הם כי זה ניכר שבא מחמת מכה ונתרפא. ונ"מ אם נמצא כזה בעור החיצון הוי כניקב מעבר אל עבר: *טו) לפעמים ניקבו שניהם ונתרפא ועלה בהם קרום ומצד החיצון דבוק בזה המקום שומן ונראה דלא הוי סתימה ולא דמי לשומן הקורקבן דחשיב סתימה דנדבק שם בחוזק אבל האי שומן עשוי כאן כמו קרטין. ועוד דאפשר דזה השומן נקלף ממפרקת ונדבק בוושט וכשם שאין בשר המפרקת מציל לנקיבת הוושט דלהוי סתימה א"כ ה"ה בההיא שומן וזה פשוט וברור בס"ד עכ"ל. ועיין בפמ"א ח"ב סי' י"ג באווזות שמלעיטין ושכיח למצוא ק"ד בין שני קרומי הוושט כבר הארכתי בח"א שאין כאן בית מיחוש להט"ז שמקיל אפילו שלטה המכה בעור החיצון כו'. וגדולה מזו אמרתי מאחר שנהגו כהט"ז א"צ לקלוף העורות. והא דנהיגי לקלוף שמעתי מזקני הדור שעשו פשרה ולא הקילו רק בניקב הפנימי ולא שלטה בחיצון אבל שלטה בעור החיצון ג"כ היו מטריפי' ולכך היו קולפין לידע אם שלטה המכה בעור החיצון אבל עכשיו שמקילין כדעת הט"ז א"כ טירחא בכדי הוא אלא העיקר אם אין ק"ד בחון יש להכשיר ע"ש. וכ"כ בס"ס ק"ג שלפי דעת הגאונים שכ' חוט השני שהיו מחמירין מאוד והסכימו להכשיר היכא שניקב עור א' ולא שלט החולי בעור השני ואם שלט החולי בעור חיצון היו מטריפים ולכך היו מקלפין. ושמעתי שכך היו נוהגים בעיר פרעסבורג אבל לפי שראיתי בפרוסטיץ וסביבותיו להקל כדעת הט"ז א"כ למה לנו לקלוף כו' וע"ש שכתב שהרבה מכשולים באים מהלעטה וכבר צווח הב"ח ככרוכיא לבטל זה מקרב ישראל וכל מורי הוראות א"א לצאת כעמר נקי מהוראה זו וכ"כ בפמ"א ח"א סימן א' ע"ש. וע"ש סי' ק"ג בוושט שהיה בו ריעות' והובא למורה ולא היה בביתו ובנתיים בא חתול ואכל הוושט ובני ביתו של המורה אמרו שראו שהריעותא לא אכלה בפנים רק היה מעט על העור הפנימי יש להתיר שיש לנו עמודי עולם שנסמוך עליהם אף באין הפ"מ כיון שלא ניקב מב' צדדין אף שלא בדקו אחר ק"ד ונאבד. ועיין בבאר הגולה סי' מ"ח בשם הגאון מהר"י מענדל ז"ל ע"ש:

בסופו במקום דאיכא ריעותא. עיין בה"ט וכ' בשבו"י ח"ג סימן ס' כמין כפתור נמצא סמוך לשדרה ונמצא בו מאכל שבולת שועל יש לאסור דחיישינן לנקיבת הוושט ואין אנו בקיאין בבדיקה. ופשוט דאף באווזא שאינה לעוטה הדין כן:

ניקב. עבה"ט וכ' בגינת וורדים כלל א' סי' כ"ז דהא דקיי"ל ניקב המעי ההולך מזפק לקורקבן טרפה כמ"ש הרמ"א ס"ס ל"ג גם כל מה שנמתח ומתקצר בתחתיותו של זפק כשאוחזין לצד מטה במעי נידן כמעי עצמו לאסור בו הנקב כמו במעי היוצא מן הוושט זפק לפי פי' הריב"א ע"ש. ובדין ק"ד שם תשובת מהר"י פראג להכשיר כשניקב הזפק סמוך למעי בתחתיותו בכיס. והמחבר סי' כ"ה חזר לחזק דבריו להטריף בכה"ג ע"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.