יד אפרים/יורה דעה/כג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד אפרים ‏ יורה דעה כג

והוי שהייה במשהו וטרפה. עבה"ט וכתב בשבו"י ח"ב סי' נ"ד בנמצא קש תחוב בין הוושט והקנה מבחוץ יש להטריף דהא דנקט הרמ"א גבי מונח בוושט דיבר בהוה שכן הדרך להמצא ע"י אכילה וע"ש שכתב בתרנגולת שהיה חוט יוצא מפיו ומשכו בחוט והרגישו שהוא יוצא לחוץ כיצד ישחוט אותה והשיב שיש לשחוט לקנה לבדו אף דלכתחל' יש לשחוט שני הסימנים כאן הוא כדיעבד דאם ישחוט הוושט אתי לידי שיהוי כשיחתוך החוט ואחר שחיטה יראה מהיכן זה בא ויבוקש הדבר ונמצא שחוט זה הוא משוך דרך הוושט להזפק ומשם להקורקבן ושם היה קשר החוטין שאכלה התרנגולת ולא נמצא בה ריעותא והכשירה. וכ' בדב"ש סי' רל"ו השוחט עוף ונמצא בוושט עלה של עשב רך ודק נחתך לשנים יש להחמיר בו משום שהייה כו' וכמ"ש הש"ך ע"ש. ועבבה"ט מ"ש בשם הבעה"ג סי' פ"ו ט"ס וצ"ל צ"ו ומ"ש כי בהכשר כלים צידד להקל ליתא שכ' שאותן כלים יש להכשירם אבל אם נעשה תערובות יותר שבאותן כלים חזרו ונשתמשו כלים אחרים א"צ הכשר ע"ש וע' מ"ש בשם הב"י בחתך באצבע האוחז וכ"כ בפמ"א ח"ב בסי' מ"ב באחד ששחט עוף וחבירו היה מחזיק עוף בשעת שחיט' וחתך גם באצבע יש להכשיר כדאמרי' בחולין דף ל"ב בשחט פרה וחתך דלעת עמה כשרה ואף שי"ל דוקא לדידהו דבעי שיעור שהייה משא"כ לדידן אסור כמו בנמצא גמי דלא דמי לגמי שנמצא באורך הצואר ואינו מתוח וחידוד הסכין שוהה לחתכו יותר מחתיכת הסימן משא"כ באצבע של יד אדם המחזיק בכח די"ל שחתך בוושט ובאצבע בפעם א' וחתך שניהם בשוה ולכך התרתי ע"ש וכ' בזכרון יוסף סי' א' בשוחט ששחט עגל על כסא המיוחד לשחיט' שקורין שראגין והרגיש בשעת שחיטה שנגע בעץ השראגין עם הסכין בתוך השחיטה אבל אמר ברי לי שלא שהיתי כלל וגם לא נזדעזעתי בנגיעתו וגם לא חתכתי בעץ כ"א נגיעה בעלמא וליתר שאת בדקתי בעץ ולא היה שום חתך ומתוך מהירות השחיטה לא ידע אם הוא קודם גמר השחיטה או לאחריו והשיב דאע"ג דבעה"ג סי' ס"ו כ' דלא דיינינן ספק שהייה כשאר ספיקות השחיטה כו' וגם לפמ"ש בחינוך ב"י סי' כ"ד הדין דנדחף ראש הסכין בכותל או קרקע קשה השחיטה פסולה וא"כ י"ל הבו דלא לוסיף עלה דדוקא נדחף בשעת השחיטה ולא בספק מ"מ המנהג בין השוחטים להטריף אם לא נתברר בבירור גמור שלא שחט אחרי הדחיפה ואין מחלקין בין נגיעה קלה ועוד כיון שלא כוון לגמור השחיטה רגילות הוא מכח מהירות שלא להפסיק השחיט' רק לבצע מעשהו ולא מיקרי ספק אם שחט אחרי הדחיפה ומ"מ העלה דכשר כיון שספק אם חחך או לא חתך רק נגע בלי חיתוך ושהייה וספיקא לקולא. ומכ"ש בנ"ד דאיכא ס"ס וגם יש היתר לפי שאומר ברי ואף על גב דבנמצא גמי מטריפין משום דשם טועה וסבר ששהה בחתיכת הסימן ואינו כן רק ששוהה בחתיכת הגמי וכן בחותך אצבע שמחמת בהילתו טועה והחוש מעיד שבודאי הגביה הסכין קצת וכן נוכל לומר בנגעו בראש הסכין בכותל או בקרקע קשה משא"כ בנידון זה נוכל לומר כיון שיודע הלכות שחיטה ואומר ברי לי שלא שהיתי אמרי' ודאי לא חתך בעץ והשחיטה כשרה ע"ש:

יכנו על ראשו להמיתו. עבה"ט וע' בתו"מ בשם שמ"ח ומ"ש בבה"ט בשם דבר שמואל סי' ל"ז ט"ס וצ"ל רל"ז והביאו בלה"ק ועיין בבית יעקב סי' קל"ח וכ' בשבו"י ח"ב סימן נ"ד בשוחט ששחט תרנגול ושחט כל הקנה ונתן העוף מידו בחזקת כשר וכשהביאו לביתו היה חי עדיין ורץ כדרכו וצוה לאחד מבני ביתו לחתוך הוושט לשנים כדי שתמות וחתך בסכין פגום אם יש לאסור משום שהיי' ועיקור במיעוט בתרא או לא. והש"ך בסי' כ"ג ס"ק י"ג משיג על הר"ץ בזה ונ"ל להכריע דודאי לכתחלה אסור לעשות כן ובדיעבד אע"ג דמדברי הש"ך משמע לאסור בדיעבד לא נ"ל כלל דכל שסילק השוחט ידו מן השחיטה לגמרי אחר ששחט הרוב ונקרא עליו שם הכשר שחיטה אם אח"כ העוף שוהה למות אין לפסול בדיעבד אם גמר מיתתה בסכין פגום כיון שכבר יצאה מיד השוחט בהכשר שחיטה אין להטריף תו משום שהייה ובא מעשה כזה לידי בחולה אחד ששחטו לו עוף ושחטו הוושט והקנה הי' שלם והי' חי כבראשונה וצויתי שיניחה לילך עד שתמות מעצמה אולי תהיה כופר נפש של החולה וכל זמן שחיה התרנגולת גם החולה הי' חי עד שבא אחד וקצץ ראשו מיד נעשה החולה גוסס וכל זמן שפרכס התרנגולת לא יצאה נשמתו ע"ש. וכ' במאיר נתיבים סי' י"ז בענין עוף אינדיק שהרוצה להקל שאם ברור להשוחט שכבר נשחט סימן אחד לגמרי ולא התחיל השני מותר להתיז ראשו בקרדום ואין חשש שהייה מיעוט בתרא כ"א בנשחט רוב סימנים טעות הוא בידו וכמפורש להדיא בסמ"ק סימן קצ"ו ולכן חלילה להקל בכך:

וא"י אם ניקב הוושט. עבה"ט וכ' בשבו"י ח"ב סי' ס"ה בשוחט שהתחיל לשחוט בהמה ושחט מקצת העור ושהה ושחט אח"כ במקום אחר והמקום שחתך בו מתחלה כבסו אותו היטב ובדקו וראה שלא נחתך כל העור אם לא יצא דם יש להקל בפשיטות אלא אפילו יצא דם יש להקל כמ"ש בפר"ח ס"ס כ"ג דלא דמי למריטת הנוצות שעור של עוף הוא דק משא"כ בעור הבהמה אפשר לעמוד על הבדיקה ומ"מ אין ראוי לכל שוחט לעשות כן רק ישאל למורה או בצירוף שאר שוחטים מומחים:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.