יד אברהם/יורה דעה/רמו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

יד אברהם TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png רמו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


סימן רמ"ו סעיף י"ג בהג"ה
וי"א כששואלין דבר הלכה צריך לעמוד. ועיין ש"ך שהניח בצ"ע דאיך למד כן מעובדא דר' צדוק ור"ג שעמד ושאל שר"ג קודם חורבן הבית היה ובימיו של ר"ג היו לומדים תורה מעומד כדאמרי' במגילה מימות משה עד ר"ג לא היו לומדים אלא מעומד ומשמת ר"ג בטל כבוד התורה וא"כ בזה"ז ליכא למ"ד שיהא צריך לעמוד. ובס' ק"נ שם מיישב קושיית הש"ך על הג"ה דהא דתנן בסוטה כשמת ר"ג בטל כה"ת הוא ר"ג הזקן וכן הא דאמר במגילה עד ימות ר"ג לא היו לומדי' אלא מעומ' הוא ר"ג הזקן ועובדא דר' צדוק ור"ג שעמד השואל היה לאחר שעת ר"ג והוא בן בנו של ר"ג הזקן וכבר היו לומדי' מיושב ואפ"ה עמד כששאל ושפיר יש ראי' דכששואלין דבר הלכה צריך לעמוד אף בזה"ז ושוב מצאתי שכ"כ בעל יד אהרן בס' מרכבת המשנה. ובס' ברכי יוסף. אבל אין זה מוכרת דהא בר"ן ובתו' הרשב"א ברפ"ד דמגילה מוכח בהדיא דהא דעד ימות ר"ג היו לומדים מעומד הוא ר"ג דיבנ' וע"כ דלא גרסי' במתני' דסוטה משמת ר"ג הזקן בטל כה"ת אלא גרסי' ר"ג סתם וכמ"ש ש"ך ולאו היינו ר"ג הזקן דאין רגילות להזכירו בסתם ר"ג כמ"ש תוס' בנדה (ד' ו') וכ"מ מדמזכירו לבסוף במתני' דסוטה. ועוד דלגי' ר"ג הזקן קשיא מ"ש מהרש"א ע"ש. ולפ"ז קושיית הש"ך על הג"ה במקומה עומדת דאין ראי' דצריך לעמוד השואל בזה"ז מעובדא דר' צדוק ור"ג שהרי עדיין היו לומדי' מעומד אך י"ל דברי הג"ה ע"פ מאי דמוכח מדברי הר"ן ורשב"א שם דאף שהיו לומדים רק מעומד מימות משה עד ר"ג היינו רכות אבל קשות היו לומדים מיושב. ולפ"ז שפיר דייק הג"ה מהא דשאל השואל ועמד בימי ר"ג דמסתמא שאל דבר קשה וא"כ מה"ד אף בימי ר"ג שהיו לומדים מעומד לא היה צריך לעמוד בקשות אלא ש"מ דשואל שאני דצריך לעמו' אף בקשות וא"כ ה"ה דצריך לעמוד אף בזה"ז דלענין קשות אין לחלק בין זמן הזה לימות ר"ג. ועוד י"ל לפמ"ש הצל"ח בפ"ד דברכות דר' צדוק לאו תלמיד הוה ולא אמרינן דהיו לומדים מעומד עד ר"ג רק התלמידים וא"כ מדעמד ר' צדוק ושאל שפיר מוכח דשואל צריך לעמוד אף בזה"ז דלענין שואל אין לחלק כיון דאף בזמן שהיו עומדים לא היה עומד מי שאינו תלמיד. ובזה י"ל קושיי' הטורי אבן מהא דעירובין (דף נ"ד) דישבו אהרן ובניו דהם לא היו בגדר תלמיד. וכן א"ש הא דאי' במ"ק (דף ט"ז) גבי דוד וישב ע"ג קרקע: (שם סעיף כ"ו) בבאה"ט בשם באר שבע דהוי סעודת הרשות. ובשם יש"ש דסעודת חנוך בית הוי סעודת מצוה. ובאמת לא כתב כן ביש"ש פ"ז דב"ק רק דהיכא שקובע תחלה מקום לתורה לדרוש בו הוי סעודת מצוה. ולפ"ז אין סתירה על המהרש"ל מהא דאיתא להדיא בירושלמי פ"ט דסוטה והובא בלח"מ ה' מלכי' דבחוצה לארץ לא הוי מצוה רק בא"י והבאה"ט עצמו הביא חלוק זה בשם ס' ב"ש ואינו כעת ת"י וראיתיו מפורש בירושלמי כמ"ש. ולפ"ד הבאה"ט יהיו ד' המהרש"ל נגד הירושלמי. אבל לפי מה שבאמת מחלק היש"ש דהוי סעודת מצוה רק בשקובע תחלה מקום לתורה א"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

·
מעבר לתחילת הדף