טעמא דקרא/בראשית/מח
ועריכה
ומולדתך אשר הולדת אחריהם וגו'. לכאו' קשה כיון שבאמת לא הוליד אחריהם למה הוצרך לכתוב זה. וי"ל דע"כ הוצרך להתנות כן דאל"ה היו אפרים ומנשה נוטלין ג' חלקים שהם עצמן ב' שבטים ויורשין גם חלקו של יוסף כיון שאילו היו לו בנים היו יורשים חלקו עכשיו שאין לו עומדים הם במקומו ולכך הוכרח להתנות שליוסף עצמו אין לו חלק כלל ואם יהיו לו שאר בנים יהיו בכלל מנשה ואפרים. [ועי' תנחומא ראה אות י"ד דקחשיב י"ד שבטים (ואולי דחאם בקש עיי"ש) וי"ל משום דלשאר דברים מלבד נחלה נקרא יוסף בדין שבט]. מאאמו"ר שליט"א.
אבל הרמב"ן כתב שהיו ליוסף עוד בנים והכתוב לא הזכירם, ונראה ראי' לדבריו דכתיב בדה"א א' ז' ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים ויבואו אחיו לנחמו ולא כתיב אחִיו (ל' יחיד) רק אחָיו (ל' רבים) [ואע"פ שאין זה מוכרח דלפעמים המשפחה נקראין אחיו אבל חזינן אצל יעקב אבינו דכתיב ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים שאלו חז"ל למה קרא לבניו אחיו ונתנו טעם לזה ע"ש בב"ר].
יאעריכה
והנה הראה אותי אלקים גם את זרעך. אע"ג דכתיב לא יוכל לראות כיון שהרגיש בהם שחיבקן ונשקן מקרי ראי', ומכאן למד רב ששת בברכות נ"ח א' שאם מרגיש בו הו"ל כאילו ראהו ועי' מ"ב סי' רכ"ד סקי"א.
טזעריכה
יברך את הנערים. לפי החשבון היו בני כ"ב שהרי יוסף היה בן שלושים כשיצא על ארץ מצרים וכשילדם הי' בן ל"ד כדאי' בס' הישר ויעקב בא אחר ה' שנה [דהיינו ג' שנה משנות השובע ועוד ב' שנים משני הרעב כמפורש בפסוק לעיל מ"ה ב'] והי' במצרים י"ז שנה א"כ היו בני כ"ב וקשה מכאן לר' ישמעאל במדרש משלי פ"א סי' ד' דרק עד בן כ' נקרא אדם נער. ונראה דכאן קרי להו נערים ע"ש זריזותם כמ"ש רש"י ביהושע ו' כ"ג.
כעריכה
ישימך אלקים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה. וקשה הא כבר לעיל (בפסוק ה') אמר אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי הרי הקדים אפרים למנשה. וי"ל דלעיל שאני דקאמר שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד בואי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה וגו' וא"כ מזכיר מה שהי' לפני בואו מצרים וחוזר בדבריו אחורנית לכן מקדים אפרים שנולד סמוך יותר לפני בואו למצרים ואח"כ חוזר למנשה שנולד עוד קודם כאדם שחוזר אחוריו שפוגע תחלה במאוחר ואח"כ במוקדם.
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |