טעמא דקרא/בראשית/כו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:01, 27 ביוני 2021 מאת טעמא (שיחה | תרומות) (בהורמנא דמרן שליט"א)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

טעמא דקרא TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png כו

ה[עריכה]

עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור וגו' ותורותי. ביומא כ"ח ב' קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שנאמר תורותי אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבע"פ. ותמה בתו"י שם, אמאי נקט דוקא מצות ערוב תבשילין ואמאי קילא להו טפי משאר מצוות דרבנן, ונשארו בקושיא. ואפ"ל שזו מצוה שאין חיוב לעשותה אא"כ בדעתו לבשל ולאפות וכיו"ב מיו"ט לשבת אבל כשאין בדעתו לעשות שום מלאכה מיו"ט לשבת אין חיוב כלל לעשות עירוב תבשילין וקמ"ל דאפילו מצוה זו השתדל אברהם לקיים (נדפס בספר שיח הפסח).

ט[עריכה]

ואיך אמרת אחותי היא. וקשה הרי כבר ידע מאברהם שאמר אחותי היא שירא שיהרגוהו. וי"ל דאברהם א"ל וגם אמנה אחותי היא וגו' והבין מזה שאם הי' שקר גמור לא הי' אומר אחותי היא וא"כ יצחק שאין לו טעם זה מסתמא אומר אמת, ובאמת גם יצחק הי' יכול לומר שהיא בת בן אחי אביו ונחשב אחותו אבל לא אמר לו זה שא"כ הי' חושב שכשאין תירוץ אסור לשקר והאמת שמותר תמיד מפני פקו"נ ולכן לא השיב לו תירוץ זה.

יג[עריכה]

ויגדל האיש וילך הלוך וגדל. יל"ע למה כאן כתיב ויגדל האיש ולא כתיב ויגדל יצחק. וי"ל דבאמת קשה על אבימלך הרי לעיל בפ' וירא אמר לאברהם אלקים עמך בכל אשר אתה עושה וכרתו עמו ברית שישב בארצם, ולמה על יצחק הקפידו וגרשוהו מארצם בשביל שהצליח, וצ"ל שלא החזיקו את יצחק שהוא כמו אברהם אלא כאיש בעלמא ולכן קנאו בו שחשבו שנוטל משלהם אבל אח"כ כשהלך מאתם לבאר שבע והצליח גם שם אז הבינו שהוא כאברהם וה' אתו ובאו אליו ואמרו ראו ראינו כי ה' עמך וכרתו עמו ברית ולכן קראו כאן בשם האיש.

יח[עריכה]

ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו. שמות הראשון מלא והשני חסר וצריך טעם, וי"ל ע"פ הגמרא בשבת נ"ה ב' פנחס לא חטא והכתיב ישכבון ישכבן כתיב שהי' רק א' ומבואר דחסר מורה שהי' רק א' והא דכ' לשון רבים משום שלא מיחה ע"ש, והנה כאן לא מצינו שקרא בשם של אביו שהרי קרא לא' עשק ולא' שטנה ולא' רחובות ורק לרביעי קרא באר שבע וזה כשם שקרא לו גם אברהם בפ' וירא ואין לומר שחפר עוד בארות חוץ מאלו שהרי אמרו בב"ר פס"ד כמה בארות חפר אבינו יצחק בבאר שבע רי"א ד' כנגד ד' דגלים ע"ש משמע שלא חפר שם יותר, לכן נראה דבאמת קרא את הבארות בשעת חפירה כשמות שקרא להן אביו אלא שאח"כ שערערו עלי' פלשתים שינה את שמם לעשק ושטנה והשלישי לרחובות ע"ש שלא רבו ורק הרביעי נשאר בשם של אביו ולכן כשמת חסר שלא נתקיימו להן השמות של אביו רק לאחד וכנ"ל.

כז[עריכה]

ואתם שנאתם אותי ותשלחוני מאתכם. והנה הם אמרו לו כאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום ויל"ע מאי קאמר להו ומאי קמהדרי לי'. אבל הענין כי אם א' בא אצל צדיק והוא מגרשו זה גנאי גדול עבורו אבל אם בא אצל לסטים רוצח והוא אומר לו ברח מהרה עשה לו טובה גדולה בזה ולכן יצחק שדן אותם כצדיקים א"ל הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני אבל הם א"ל שאינו מכירם שכל הבא לידם אינו יוצא מהם בשלום ולכן עשינו עמך רק טוב ששלחנוך בשלום. מאאמו"ר שליט"א. (וכה"ג כ' בדעת זקנים מבעה"ת ובפענח רזא ע"ש ועיין בב"ר).

לג[עריכה]

ויקרא אותה שבעה על כן שם העיר באר שבע. כבר הק' המפרשים דלעיל בפ' וירא אי' שאברהם קראה באר שבע. וי"ל שאברהם קראו שיזכרו שהוא חפר את הבאר ולכן אחר שמת אברהם שהפלישתים סתמו את כל הבארות שחפר אברהם בטלו גם את שם העיר כדי שלא יאמרו שזה הבאר של אברהם, ואחר שפלשתים סתמו הבאר בטל ממנה שם באר שבע ועתה שיצחק חזר וחפרה החזיר השם באר שבע וזה נ' כונת רמב"ן, ולכן מסיים הפסוק עד היום הזה לפי שהשם הראשון בטל אבל שם זה שקרא יצחק נשאר עד היום הזה ששוב לא נסתם הבאר ההוא.

לד[עריכה]

ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אלון החתי. ובפ' וישלח (ל"ו ב') כתיב את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי, ויל"ע טעם שינוי השמות וגם שם כתיב החוי וכאן החתי. וי"ל דכאן קראן בשם אבותיהן כדי להטעות לאביו שנוהג כישראל אבל בפ' וישלח קוראן בשם אמותיהן שאין אב לגוי ולכן כתב שם החוי וכאן החתי שאביו חתי ואמו חוית, ומה ששינה את שמם ג"כ י"ל שראה שאינם מרוצים לאביו חשב שכשישנה את שמם יהי' מרוצה אביו ששינוי השם משנה גזר דינו של אדם כמ"ש בר"ה ט"ז ב'.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)