טיוטה:פרי הארץ/תולדות הרב המחבר

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

טיוטה:פרי הארץ תולדות הרב המחבר

תולדות הרב המחבר זצ"ל הרה"ק מו"ה מנחם מענדל זצ"ל מוויטעבסק י עם החבריא העולים לאה"ק תוב"ב הרה"ק מוהרמ"מ בהרב ר, משה ז"ל מוויטעבסק, שהי' חד מבני היכלא קדישא של הבעש"ט ז"ל, ובעת שהי' בנו מנחם מעבדל בשחר טל ילדותו לקחו על זרועותיו עמו להבעש"ט ז"ל, ואחרי פטירת הבעש"ט כשנתגלו! אורו של הרבי ר' בער ממעזריטש זצ"ל, נסע הרה"ק מוהרמ"מ מוויטעבטק לשמוע לקח מפה קדוש המגיד הגדול! והי' אחד המיוחד שבתלמידיו, ואחרי פטירת רבו המגיד זצ"ל, קבע מוהרמ"מ מושבו בעיר האראדאק ושם הפיץ מעינות חכמתו, דולה ומשקה מתורת רבו לכל הצמאים לשמוע דברי אלקים חיים, וגם חבריו הרה"ק מו"ה אברהם הכהן אבד"ק קאליסקא, והרה"ק ר' ישראל פאליצקער, והרה"ק מו"ה ברוך קאסובר בע"ם "עמודי עבודה", והגאון הקדוש מו"ה שניאור זלמן מלאדי זלה"ה, נסעו אליו להסתופף בצלו ולהתדבק עמו בדיבוק חברים מקשיבים. .

הרה"ק מוהרמ"ם ז"ל הי' מתנהג בגדולה וכבוד, הדור בלבושו מלבר, ומלגאו בחדלי לבבו פנימה הי' שפל בפ"ע בתכלית השפלות, והגה"ק מלאדי ז"ל העיד עליו, שהי' בבחי' "מורח ודאין", ועוד הי' לו מדרגות גבוהות ורמות.

טרם עזבו אח ארצו נסה את כהו לעשות שלום בין החסידים והמתנגדים, ונסע לווילנא בלוית "הרב" מלאדי, להתראות עם הגאון מווילבא ז"ל כדי להוציא מלבו את בל הספקות והחשדים שיש לו על החסידים, ובבואם שמה התאכסנו בבית הרב הגאון מו"ד! שמואל ז"ל האבד"ק, הוא ק בל ם בספ"י והי' שבע רצון מצעדם זה, בתקותו אשר עי"ז תשקע אש המחלוקת, וכל העם על מקומו יבוא בשלום, אמנם הגרא"וו ז"ל ייא רצה לקבל פניהם, וכאשר נזדקקו אליו גדולי ונכבדי העדה והפציי־ו בו לשמוע התנצלותם של ראשי החסידים שבאו, אז חלף הלך לו ועזב את העיר עד אשר נסעו הרמ"מ ומוהרש"ז ז"ל לדרכם.

כאשר ראה הרה"ק רמ"מ ז"ל שאין לקוות עוד להשכין שלום ביניהם, שם על ה' מבטחו כי לא יעזוב את חסידיו, והכין לדרך פעמיו לאה"ק. ובחודש אדר בשנת תקל"ז נסע הוא וסיעת מרתמוהי הלא המה, הקדושים ד' יעקב שמשון שיפיטיבקער, ור' אברהם

קאליסקד וד' ישדאל פאליצקעד, והצעיד שבכולם הגה"ק מוהדש"ז מלאדי זלה"ה. נכבדי החסידים מאנ"ש נסעו ללוותם עד עיד מאד,לוב שעל הנהר דיניסטד, ושם נסדדו מאת רבותיהם בנפש מדה.

הרבנים הגאונים הקדושים הנ"ל, בבואם לעיד סטאמבול לא יכלו לנסוע ד,לאה עד אשד ימצאו אניח בטוחה, ונתעכבו שמה במה ימים' ובמשך היותם שם בא הדה"ק משיפיטיבקא אל הגאון מוהד"י בכד דוד האבד"ק סטאמבול והדבח לפלפל עמו בחריפות ובקיאות. וישאלהו הגאון בכד דוד אם הניח כמותו בחו"ל, ענה לו מוהדי"ש משיפיטיבקא, כי הניח את הדה"ק ד' ברוך במעזיבת נכד הבעש"ט ז"ל, שיודע את התודה כנתינתה מסיני

בהיותם בסטאמבול באו הקדושים הנ"ל להשתטח על קבר הכהן הגדול הדב ר' נפתלי כ"ץ ז"ל מפאזען בע"ם סמיכות חכמים, אשר לפני חמשים שנה קודם להם, נסע גם הוא לאד,"ק וחיים שבק בסטאמבול ושם מנ"כ. והוא ז"ל בא בחלום להגה"ק מוהדש"ז מלאדי ז"ל, שישוב לביתו לנהל את מפלגת החסידים ולא יסע הלאה לאה"ק. וגם הרה"ק מוהדמ"מ מוויטבעסק הסכים לזה וע"ב שם *הרב" ז"ל לביתו.

אז בימים ההם נתעוררו משפחות דבות מאחב"י יושבי דוסיא לעלות לאה"ק, אך בבואם לסטאמבול תם הכסף מהדבח משפחות אשד לא שעדו את ההוצאות מדאש, וכאשד באו הקדושים הנ"ל לקחו גם אותן המשפחות עמהם, אשד עלה להם כמה אלפים גדוש ובאו לעה"ק צפת ויתישבו שמה, והעולים לקחו למו את בית הכנסת של מדן הב"י לבית תפלה' ויחלו מיד לבנות להם בהכנ"ס לבדם אשד בו יתפללו עפ"י דדבם ושיטתם ומנהגיהם.

הדה"ק מוהדמ"מ מוויטעבסק ז"ל' בבואו לאה"ק הי' אומר! הנה חז"ל אמדו "אוידא דאדץ ישראל מחכים", ואמנם כן הוא, כי בהיותי בחו"ל, אמדתי הלואי ואזכה עוד להתפלל כדת באהבה ויראה עם כל הכוונות עב"פ תפלת י"ח אחת בכל ימי חיי, ועתה כבואי לאה"ק אחכמה, ואומד הלואי ואזכה לומד למצעד בדכה אחת כדת לפני השי"ת. גם הי' אומד כי הבאים לאה"ק צריכים לסלק כל המדרגות שהשיגו בחו"ל ולהיות כאחד האדם ולהתחיל מחדש לעבוד לדישיג מדרגות

בשנת תקל"ח כאשד אך התישבו בצפת, באו מכתבים וגביית עדות מדבני ליטא לדבני אה"ק, ויביאו דבתם רעה על הקדושים הנ"ל, אבל רבני אה"ק הספרדיים לא שמו לבם להם ויכבדו את הקדושים הב"ל בכבוד גדול. אמנם האשכנזים שישבו בצפת לפני בואם, שהיו מכת המתנגדים, המה הציקו להם מאוד, הרה"ק מוהרמ"מ יאמד באחד ממכתביו לחר"ל* "כי בל הדדפיות שסבלו מהמתנגדים בחו"ל כאין באפס היו מול חיסורים שהי' להם בצפת מהמתנגדים האשכנזים ולכן נאלצו לעזוב את צפת".

הדה"ק מרהדמ"מ ומוהד"א קאליסקעד וחלק גדול מעדתם באו וישבו בעה"ק טכריא, ועד היום ישנו שם הבולל רייסין שיסדו שם בעת תחוא.

· מעבר לתחילת הדף