טור/אורח חיים/תקפא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(תיקון קישור) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
{{עוגןד|תניא בפרקי ר"א|'''תניא''' בפרקי ר"א}} בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ג והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר (תהלים מ"ז) עלה אלהים בתרועה וגו' לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר (עמוס ג') אם יתקע שופר בעיר וגו' וכדי לערבב השטן וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה ויש מי שמרבין לומר סליחות ותחנונים מר"ח אלול ואילך לרב כהן צדק מנהג ב' ישיבות לומר סליחות ותחנונים בעשרת ימי תשובה וכן אמר רב עמרם בעשרת ימי תשובה משכימין לב"ה בכל יום ומתחיל ש"צ אשרי וקדיש ומתחיל תחנונים ומסיים ואנחנו לא נדע וקדיש ואמר רב האי מנהג לומר תחנונים בהנך עשרה ימים לחוד ושמענא דבמקצת אתרוותא קיימי מר"ח אלול ואמרי דביה סליק משה להר בפעם ג' ונחית בלוחות שניות בי"ה וכל המוסיף לבקש רחמים זכות הוא לו ואינו מנהגינו כהנך דקיימי מר"ח אלול ומנהג אשכנז כשחל ר"ה ביום ה' או בשבת אז מתחיל ביום ראשון שלפניו לעמוד באשמורת הבקר ואומרי' סליחות ותחנונים ורוב צבור מתענין ומתפללין תפלת תענית וכשחל ר"ה בב"ג אז מתחילין ביום ראשון בשבוע שלפני השבוע שחל ר"ה להיות בתוכה. | {{עוגןד|תניא בפרקי ר"א|'''תניא''' בפרקי ר"א}} בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ג והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר (תהלים מ"ז) עלה אלהים בתרועה וגו' לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר (עמוס ג') אם יתקע שופר בעיר וגו' וכדי לערבב השטן וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה ויש מי שמרבין לומר סליחות ותחנונים מר"ח אלול ואילך לרב כהן צדק מנהג ב' ישיבות לומר סליחות ותחנונים בעשרת ימי תשובה וכן אמר רב עמרם בעשרת ימי תשובה משכימין לב"ה בכל יום ומתחיל ש"צ אשרי וקדיש ומתחיל תחנונים ומסיים ואנחנו לא נדע וקדיש ואמר רב האי מנהג לומר תחנונים בהנך עשרה ימים לחוד ושמענא דבמקצת אתרוותא קיימי מר"ח אלול ואמרי דביה סליק משה להר בפעם ג' ונחית בלוחות שניות בי"ה וכל המוסיף לבקש רחמים זכות הוא לו ואינו מנהגינו כהנך דקיימי מר"ח אלול ומנהג אשכנז כשחל ר"ה ביום ה' או בשבת אז מתחיל ביום ראשון שלפניו לעמוד באשמורת הבקר ואומרי' סליחות ותחנונים ורוב צבור מתענין ומתפללין תפלת תענית וכשחל ר"ה בב"ג אז מתחילין ביום ראשון בשבוע שלפני השבוע שחל ר"ה להיות בתוכה. | ||
נוהגין באשכנז להתענות כולם בער"ה. וסמוך לזה ממדרש ר' תנחומא ולקחתם לכם ביום הראשון וכי ראשון הוא והלא ט"ו הוא אלא ראשון לחשבון עונות משל למדינה שחייבת מס למלך ולא נתנו לו בא אליה בחיל לגבותו כשנתקרב אליה בעשרה פרסאות יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו אין לנו מה ליתן לך הניח להם שליש כיון שנתקרב יותר יצאו בינוני העיר לקראתו הניח להם שליש השני כשנתקרב יותר יצאו כל בני העיר לקראתו והניח להם הכל כך המלך זה הקב"ה בני המדינה אלו ישראל שמסגלים עונות כל השנה ער"ה הגדולים מתענין ומוותר להם שליש עונותיהם בי' ימים בינונים מתענין ומוותר להם ב' שלישים בי"ה הכל מתענין ומוותר להם הכל במוצאי י"ה עוסקים במצות סוכה ולולב ואין עושין עונות לכך קורא י"ט ראשון ראשון לחשבון עונות{{הערה|עיין {{ממק|לבוש}} שדקדק מהיכן למד המדרש סמך מפסוק זה לערב ראש השנה, שמא ראשון לחשבון עוונות כיון שביום כיפור נמחלו כל העוונות ומאז עסוקים במצות סוכה ולולב, אך לא קודם לכן. וביאר שלעולם דרך הכתוב למנות המצוות הזמניות במנין החודש, כמו ט"ו לחודש, בעשור לחודש וכיו"ב, וא"כ כאן שמנה יום ט"ו כיום הראשון, ע"כ שמתחילת החודש הוא ראשון והיינו ראשון לחשבון עוונות, וע"כ שאף ר"ה ועשרת ימי תשובה בכלל. ובעיקר המנהג להתענות עיין חיי אדם {{ממ|[[חיי אדם/קלח#ה|כלל קלח ה"ה]]}} שהביא טעם אחר למנהג, ע"פ מה שקבלו חז"ל שכל העושה תשובה יום אחד בשנה ה"ה כאילו שב כל השנה, ולכן בער"ה שהוא היום האחרון לשנה משכיבים הרבה קודם היום ומרבים בסליחות ווידויים ומתענים. ובבן איש חי {{ממ|[[בן איש חי/שנה ראשונה/נצבים|ש"ר פ' נצבים בסוף הדרוש שבתחילת הפרשה]]}} כתב טעם חדש בתענית זו ע"ד שאמר התנא דע מאין באת ולאן אתה הולך, שראיות אלו מביאות את האדם להכנעה ושפלות, ועי"ז יכול לקבל על עצמו תשובה, כמש"כ 'זבחי אלקים רוח נשברה' וכתיב 'לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה', וכך גם ע"י התענית בא האדם להכנעה ושברון לב.}}. | נוהגין באשכנז להתענות כולם בער"ה. וסמוך לזה ממדרש ר' תנחומא ולקחתם לכם ביום הראשון וכי ראשון הוא והלא ט"ו הוא אלא ראשון לחשבון עונות משל למדינה שחייבת מס למלך ולא נתנו לו בא אליה בחיל לגבותו כשנתקרב אליה בעשרה פרסאות יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו אין לנו מה ליתן לך הניח להם שליש כיון שנתקרב יותר יצאו בינוני העיר לקראתו הניח להם שליש השני כשנתקרב יותר יצאו כל בני העיר לקראתו והניח להם הכל כך המלך זה הקב"ה בני המדינה אלו ישראל שמסגלים עונות כל השנה ער"ה הגדולים מתענין ומוותר להם שליש עונותיהם בי' ימים בינונים מתענין ומוותר להם ב' שלישים בי"ה הכל מתענין ומוותר להם הכל במוצאי י"ה עוסקים במצות סוכה ולולב ואין עושין עונות לכך קורא י"ט ראשון ראשון לחשבון עונות{{הערה|עיין {{ממק|לבוש}} שדקדק מהיכן למד המדרש סמך מפסוק זה לערב ראש השנה, שמא ראשון לחשבון עוונות כיון שביום כיפור נמחלו כל העוונות ומאז עסוקים במצות סוכה ולולב, אך לא קודם לכן. וביאר שלעולם דרך הכתוב למנות המצוות הזמניות במנין החודש, כמו ט"ו לחודש, בעשור לחודש וכיו"ב, וא"כ כאן שמנה יום ט"ו כיום הראשון, ע"כ שמתחילת החודש הוא ראשון והיינו ראשון לחשבון עוונות, וע"כ שאף ר"ה ועשרת ימי תשובה בכלל. ובעיקר המנהג להתענות עיין חיי אדם {{ממ|[[חיי אדם/ב/קלח#ה|כלל קלח ה"ה]]}} שהביא טעם אחר למנהג, ע"פ מה שקבלו חז"ל שכל העושה תשובה יום אחד בשנה ה"ה כאילו שב כל השנה, ולכן בער"ה שהוא היום האחרון לשנה משכיבים הרבה קודם היום ומרבים בסליחות ווידויים ומתענים. ובבן איש חי {{ממ|[[בן איש חי/שנה ראשונה/נצבים|ש"ר פ' נצבים בסוף הדרוש שבתחילת הפרשה]]}} כתב טעם חדש בתענית זו ע"ד שאמר התנא דע מאין באת ולאן אתה הולך, שראיות אלו מביאות את האדם להכנעה ושפלות, ועי"ז יכול לקבל על עצמו תשובה, כמש"כ 'זבחי אלקים רוח נשברה' וכתיב 'לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה', וכך גם ע"י התענית בא האדם להכנעה ושברון לב.}}. | ||
ורוחצין ומסתפרין ע"פ המדרש א"ר סימון כתיב כי מי גוי גדול וגומר ר' חנינא ור' יהושע אומרין איזו אומה כאומה זו שיודעת אופיה של אלהיה פי' מנהגיו ודיניו שמנהגו של עולם אדם שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו ואין חותך צפרניו לפי שאינו יודע איך יצא דינו אבל ישראל אינן כן לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחין זקנם ומחתכין צפרניהם ואוכלין ושותין ושמחים בר"ה לפי שיודעין שהקב"ה יעשה להם נס לפיכך נוהגין לספר ולכבס בער"ה ולהרבות מנות בר"ה ומכאן תשובה למתענין בר"ה ונוהגין באשכנז שאין נפילת אפים בער"ה כמו בשאר עי"ט אע"פ שנופלין על פניהם בבקר באשמורת: | ורוחצין ומסתפרין ע"פ המדרש א"ר סימון כתיב כי מי גוי גדול וגומר ר' חנינא ור' יהושע אומרין איזו אומה כאומה זו שיודעת אופיה של אלהיה פי' מנהגיו ודיניו שמנהגו של עולם אדם שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו ואין חותך צפרניו לפי שאינו יודע איך יצא דינו אבל ישראל אינן כן לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחין זקנם ומחתכין צפרניהם ואוכלין ושותין ושמחים בר"ה לפי שיודעין שהקב"ה יעשה להם נס לפיכך נוהגין לספר ולכבס בער"ה ולהרבות מנות בר"ה ומכאן תשובה למתענין בר"ה ונוהגין באשכנז שאין נפילת אפים בער"ה כמו בשאר עי"ט אע"פ שנופלין על פניהם בבקר באשמורת: | ||
גרסה אחרונה מ־21:57, 24 בספטמבר 2022
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תניא בפרקי ר"א בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ג והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר (תהלים מ"ז) עלה אלהים בתרועה וגו' לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר (עמוס ג') אם יתקע שופר בעיר וגו' וכדי לערבב השטן וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה ויש מי שמרבין לומר סליחות ותחנונים מר"ח אלול ואילך לרב כהן צדק מנהג ב' ישיבות לומר סליחות ותחנונים בעשרת ימי תשובה וכן אמר רב עמרם בעשרת ימי תשובה משכימין לב"ה בכל יום ומתחיל ש"צ אשרי וקדיש ומתחיל תחנונים ומסיים ואנחנו לא נדע וקדיש ואמר רב האי מנהג לומר תחנונים בהנך עשרה ימים לחוד ושמענא דבמקצת אתרוותא קיימי מר"ח אלול ואמרי דביה סליק משה להר בפעם ג' ונחית בלוחות שניות בי"ה וכל המוסיף לבקש רחמים זכות הוא לו ואינו מנהגינו כהנך דקיימי מר"ח אלול ומנהג אשכנז כשחל ר"ה ביום ה' או בשבת אז מתחיל ביום ראשון שלפניו לעמוד באשמורת הבקר ואומרי' סליחות ותחנונים ורוב צבור מתענין ומתפללין תפלת תענית וכשחל ר"ה בב"ג אז מתחילין ביום ראשון בשבוע שלפני השבוע שחל ר"ה להיות בתוכה.
נוהגין באשכנז להתענות כולם בער"ה. וסמוך לזה ממדרש ר' תנחומא ולקחתם לכם ביום הראשון וכי ראשון הוא והלא ט"ו הוא אלא ראשון לחשבון עונות משל למדינה שחייבת מס למלך ולא נתנו לו בא אליה בחיל לגבותו כשנתקרב אליה בעשרה פרסאות יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו אין לנו מה ליתן לך הניח להם שליש כיון שנתקרב יותר יצאו בינוני העיר לקראתו הניח להם שליש השני כשנתקרב יותר יצאו כל בני העיר לקראתו והניח להם הכל כך המלך זה הקב"ה בני המדינה אלו ישראל שמסגלים עונות כל השנה ער"ה הגדולים מתענין ומוותר להם שליש עונותיהם בי' ימים בינונים מתענין ומוותר להם ב' שלישים בי"ה הכל מתענין ומוותר להם הכל במוצאי י"ה עוסקים במצות סוכה ולולב ואין עושין עונות לכך קורא י"ט ראשון ראשון לחשבון עונות[1].
ורוחצין ומסתפרין ע"פ המדרש א"ר סימון כתיב כי מי גוי גדול וגומר ר' חנינא ור' יהושע אומרין איזו אומה כאומה זו שיודעת אופיה של אלהיה פי' מנהגיו ודיניו שמנהגו של עולם אדם שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו ואין חותך צפרניו לפי שאינו יודע איך יצא דינו אבל ישראל אינן כן לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחין זקנם ומחתכין צפרניהם ואוכלין ושותין ושמחים בר"ה לפי שיודעין שהקב"ה יעשה להם נס לפיכך נוהגין לספר ולכבס בער"ה ולהרבות מנות בר"ה ומכאן תשובה למתענין בר"ה ונוהגין באשכנז שאין נפילת אפים בער"ה כמו בשאר עי"ט אע"פ שנופלין על פניהם בבקר באשמורת:
- ↑ עיין לבוש שדקדק מהיכן למד המדרש סמך מפסוק זה לערב ראש השנה, שמא ראשון לחשבון עוונות כיון שביום כיפור נמחלו כל העוונות ומאז עסוקים במצות סוכה ולולב, אך לא קודם לכן. וביאר שלעולם דרך הכתוב למנות המצוות הזמניות במנין החודש, כמו ט"ו לחודש, בעשור לחודש וכיו"ב, וא"כ כאן שמנה יום ט"ו כיום הראשון, ע"כ שמתחילת החודש הוא ראשון והיינו ראשון לחשבון עוונות, וע"כ שאף ר"ה ועשרת ימי תשובה בכלל. ובעיקר המנהג להתענות עיין חיי אדם (כלל קלח ה"ה) שהביא טעם אחר למנהג, ע"פ מה שקבלו חז"ל שכל העושה תשובה יום אחד בשנה ה"ה כאילו שב כל השנה, ולכן בער"ה שהוא היום האחרון לשנה משכיבים הרבה קודם היום ומרבים בסליחות ווידויים ומתענים. ובבן איש חי (ש"ר פ' נצבים בסוף הדרוש שבתחילת הפרשה) כתב טעם חדש בתענית זו ע"ד שאמר התנא דע מאין באת ולאן אתה הולך, שראיות אלו מביאות את האדם להכנעה ושפלות, ועי"ז יכול לקבל על עצמו תשובה, כמש"כ 'זבחי אלקים רוח נשברה' וכתיב 'לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה', וכך גם ע"י התענית בא האדם להכנעה ושברון לב.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |