טור/אורח חיים/רכח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(עריכה)
שורה 4: שורה 4:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


{{עוגן1|'''על''' ימים ונהרות}} הרים וגבעות ומדברות אומר בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית כתב הרמב"ם ז"ל על ים הגדול מל' יום לל' יום מברך בא"י אמ"ה עושה הים הגדול ואיני יודע למה פוסק כיחיד שר' יהודה הוא שקובע לו ברכה לעצמו ורבנן פליגי עליה:
{{עוגן1|על ימים ונהרות}} הרים וגבעות ומדברות אומר בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית. כתב הרמב"ם ז"ל {{ממ|[[רמב"ם/ברכות/י#טו|ברכות פ"י הט"ו]]}} על ים הגדול מל' יום לל' יום מברך בא"י אמ"ה עושה הים הגדול, ואיני יודע למה פוסק כיחיד שרבי יהודה הוא שקובע לו ברכה לעצמו ורבנן פליגי עליה{{הערה|דעת הטור שרבי יהודה חולק על תנא קמא, אך עיין {{ממק|בית יוסף}} שהביא מתשובת הרא"ש {{ממ|[[שו"ת הרא"ש/ד/ד|כלל ד סימן ד]]}} שתנא קמא מודה לרבי יהודה ולא דיבר כלל על ים הגדול. ועי"ש בתשובת הרא"ש שהכריח כן ממה שפסקו הפוסקים כדעת רבי יהודה ואם נחלק בדבריו על תנא קמא היה להם לפסוק כתנא קמא שהוא סתמא דרבים. ובטעם הדבר שהוכרחו לפרש שלא נחלקו רבי יהודה ותנא קמא בדבר זה, כתב הדברי חמודות {{ממ|[[דברי חמודות/ברכות/ט#לז|ברכות פ"ט אות לז]]}} שכל כמה שאפשר לפרש דלא פליגי כדי למעט במחלוקת עדיף טפי, ולכך העמידו הפוסקים דברי ת"ק בשאר ימים ודברי ר' יהודה בים הגדול ולא פליגי. ובכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/ברכות/י#יד|ברכות פ"י הי"ד]]}} ביאר דעת הרמב"ם באופן אחר, שפסק כרבי יהודה לפי שנשאו ונתנו בגמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/מט/ב|ברכות נט:]]}} אליביה 'לפרקים עד כמה', אלמא הלכתא כוותיה. ובדברי חמודות {{ממ|[[דברי חמודות/ברכות/ט#לז|שם]]}} דחה, שאינו אלא לפרש ומצי קאי גם על דברי ת"ק על ההרים ועל הגבעות וכו' ולא רק על דברי ר' יהודה בברכת הים הגדול.}}





גרסה מ־01:28, 13 באוגוסט 2019

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


טורTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רכח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
באר הגולה
ביאור הגר"א




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


על ימים ונהרות הרים וגבעות ומדברות אומר בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית. כתב הרמב"ם ז"ל (ברכות פ"י הט"ו) על ים הגדול מל' יום לל' יום מברך בא"י אמ"ה עושה הים הגדול, ואיני יודע למה פוסק כיחיד שרבי יהודה הוא שקובע לו ברכה לעצמו ורבנן פליגי עליה[1]


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון


  1. דעת הטור שרבי יהודה חולק על תנא קמא, אך עיין בית יוסף שהביא מתשובת הרא"ש (כלל ד סימן ד) שתנא קמא מודה לרבי יהודה ולא דיבר כלל על ים הגדול. ועי"ש בתשובת הרא"ש שהכריח כן ממה שפסקו הפוסקים כדעת רבי יהודה ואם נחלק בדבריו על תנא קמא היה להם לפסוק כתנא קמא שהוא סתמא דרבים. ובטעם הדבר שהוכרחו לפרש שלא נחלקו רבי יהודה ותנא קמא בדבר זה, כתב הדברי חמודות (ברכות פ"ט אות לז) שכל כמה שאפשר לפרש דלא פליגי כדי למעט במחלוקת עדיף טפי, ולכך העמידו הפוסקים דברי ת"ק בשאר ימים ודברי ר' יהודה בים הגדול ולא פליגי. ובכסף משנה (ברכות פ"י הי"ד) ביאר דעת הרמב"ם באופן אחר, שפסק כרבי יהודה לפי שנשאו ונתנו בגמרא (ברכות נט:) אליביה 'לפרקים עד כמה', אלמא הלכתא כוותיה. ובדברי חמודות (שם) דחה, שאינו אלא לפרש ומצי קאי גם על דברי ת"ק על ההרים ועל הגבעות וכו' ולא רק על דברי ר' יהודה בברכת הים הגדול.