טור/אבן העזר/עא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:08, 21 בינואר 2021 מאת נועם (שיחה | תרומות) (פתיחת ראשי תיבות, חלוקה לקטעים, ופיסוק)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טורTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png עא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אבני מילואים
בית שמואל
חלקת מחוקק
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


חייב אדם לזון את בניו ובנותיו עד שהן בני שש, וכתב הר"ם מרוטנבורק אפילו יש להם נכסים שנפלו להם מבית אבי אמם חייב לזונם כיון דתקנת חכמים היא זכו במזונותיהם אפילו אם יש להם להתפרנס משלהם.

ומשש ואילך, מצוה לזונם עד שיהיו גדולים, ועל זה נאמר עושה צדקה בכל עת. ואם אינו רוצה, אין כופין אותו, אבל מפצירים בו. ואם אינו מתרצה, מכלימין אותו ומכריזין עליו פלוני אינו רוצה לפרנס בניו והרי הוא גרוע מעוף טמא שמרחם על בניו. במה דברים אמורים שאינו אמוד לנו בממון ליתן צדקה, אבל אם הוא אמוד שיש לו ממון ליתן צדקה לוקחין ממנו בעל כרחו משום צדקה וזנין אותן עד שיגדלו.

ואם הלך למדינת הים והניחם כאן, מוכרין מנכסיו לפרנסם עד שיהיו בני שש כמו שמוכרין למזון האשה למי שהלך למדינת הים, אבל אם הם מבני שש ומעלה אין זנין אותן מנכסיו, דכיון שיצא לדעת אם היה רוצה שיתפרנסו מנכסיו היה לו לצוות. אבל מי שנשתטה מפרנסין אשתו מנכסיו, ונותנין לה במה שתתקשט, ומפרנסין לבניו ולבנותיו אפילו יתרים משש עד שיגדלו, דמסתמא ניחא ליה שיפרנסו לבניו ולבנותיו. והרמב"ם כתב דבשניהם אין מפרנסין לבניו ולבנותיו מבני שש ומעלה אפילו אם הוא אמוד, ואינו נראה לי, אלא כמו שכתבתי.



שולי הגליון


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >