Editing טור/אבן העזר/סט

Jump to navigation Jump to search

Warning: You are not logged in. Your IP address will be publicly visible if you make any edits. If you log in or create an account, your edits will be attributed to your username, along with other benefits.

The edit can be undone. Please check the comparison below to verify that this is what you want to do, and then save the changes below to finish undoing the edit.

Latest revision Your text
Line 1: Line 1:
 
{{ניווט כללי עליון}}
 
{{ניווט כללי עליון}}
  
כשנושא אדם אשה, בין בתולה בין בעולה בין קטנה או גדולה, אחת בת ישראל או גיורת או משוחררת, יתחייב לה בעשרה דברים ויזכה בארבעה דברים.
+
{{הועלה אוטומטית}}
  
העשרה שמתחייב בהן, שלשה מן התורה, דכתיב שארה כסותה ועונתה לא יגרע. שארה מזונותיה, כסותה כמשמעה, עונתה לבא עליה כדרך כל הארץ.
+
{{עוגןד|כשנושא אדם אשה|'''כשנושא''' אדם אשה}}, בין בתולה בין בעולה, בין קטנה או גדולה, אחת בת ישראל או גיורת או משוחררת, יתחייב לה בעשרה דברים ויזכה בארבעה דברים.
  
והשבעה מדברי סופרים, וכולם מתנאי בית דין. האחד מהם, עיקר כתובה. והשאר נקראים תנאי כתובה ואלו הן, לרפאותה אם חלתה, ולפדותה אם נשבית, וקוברה אם מתה, ולהיות ניזונת מנכסיו ויושבת בביתו אחר מותו כל זמן אלמנותה, להיות בנותיה ממנו ניזונות מנכסיו אחרי מותו עד שיתארסו, ולהיות בניה הזכרים ממנו יורשין כתובתה יתר על חלקם בירושה שעם אחיהם.
+
העשרה שמתחייב בהן, שלשה מן התורה, דכתיב שארה כסותה ועונתה לא יגרע שארה מזונותיה כסותה כמשמעה עונתה לבא עליה כדרך כל הארץ. והשבעה מדברי סופרים, וכולם מתנאי ב"ד האחד מהם עיקר כתובה והשאר נקראים תנאי כתובה, ואלו הן לרפאותה אם חלתה ולפדותה אם נשבית ולקוברה אם מתה ולהיות ניזונת מנכסיו ויושבת בביתו אהר מותו כ"ז אלמנותה להיות בנותיה ממנו ניזונות מנכסיו אחרי מותו עד שיתארסו ולהיות בניה הזכרים ממנו יורשין כתובתה יתר על חלקם בירושה שעם אחיהם.
  
והארבעה שזוכה בהן כולם מדברי סופרים, ואלו הן. מעשה ידיה, ומציאתה, ואוכל כל פירות נכסים בחייה, ואם מתה בחייו ירשנה.
+
והד' שזוכה בהן, כולם מדברי סופרים. ואלו הן, מעשה ידיה ומציאתה ואוכל כל פירות נכסים בחייה ואם מתה בחייו ירשנה.
  
ועוד תקנו חכמים, שיהיו מעשה ידי האשה כנגד מזונותיה, ופדיונה כנגד אכילת פירות נכסיה, וקבורתה כנגד ירושת כתובתה. לפיכך אם אמרה האשה איני ניזונית ואיני עושה שומעין לה ואין כופין אותה אבל אם אומר הבעל איני זנך ואיני נוטל מעשה ידיך אין שומעין לו שמא לא יספיק ואפילו היא אומרת איני נותנת לך פירות ואיני חפץ שתפדני אם אשבה אין שומעין לה כדי שלא תתערב בין העכו"ם.
+
ועוד תקנו חכמים שיהיו מעשה ידי האשה כנגד מזונותיה ופדיונה כננד אכילת פירות נכסיה וקבורתה כנגד ירושת כתובתה. לפיכך אם אמרה האשה איני ניזונית ואיני עושה שומעין לה ואין כופין אותה, אבל אם אומר הבעל איני זנך ואיני נוטל מעשה ידיך אין שומעין לו שמא לא יספיק, ואפילו היא אומרת איני נותנת לך פירות ואיני חפץ שתפדני אם אשבה אין שומעין לה כדי שלא תתערב בין העכו"ם.
  
וכל אלו הדברים אפילו לא נכתבו בכתובה או אפילו לא כתבו כתובה כלל אלא נשא סתם, זכתה האשה בכל עשרה דברים, והוא בארבעה.
+
וכל אלו הדברים, אפילו לא נכתבו בכתובה, או אפילו לא כתבו כתובה כלל אלא נשא סתם, זכתה האשה בכל עשרה דברים, והוא בארבעה.
  
התנה הבעל כשנשאה שלא יתחייב באחד מהדברים שהוא חייב בהם או שהתנית האשה שלא יזכה הבעל באחד מהדברים שיש לו לזכות בהן התנאי קיים חוץ משלשה דברים שאין התנאי מועיל בהן ואלו הן עונתה ועיקר כתובתה (וירושתה). כיצד, התנה על מנת שלא יתחייב בעונתה חייב בעונתה, כיון שאינו תנאי של ממון תנאו בטל. וכן התנה לפחות מעיקר כתובתה, או שכתב לה מנה או מאתים ומחלה לו עליה, תנאו בטל. וכן אם התנה עמה אחר שנשאה שלא ירשנה, תנאו בטל. אבל בכל שאר הדברים תנאו קיים, כגון שהתנה עמה על מנת שאין לה שאר וכסות, או שלא יאכל פירות נכסיה, וכיוצא בו, תנאו קיים. ור"ח ור"י כתבו גם כן שלענין ירושה אינו מועיל תנאה אפילו התנה קודם שנשאה שלא ירשנה, אינו מועיל ויורשה. ורב אלפס פסק שגם לענין ירושה מועיל תנאי, ולזה הסכים א"א ז"ל.
+
התנה הבעל כשנשאח שלא יתחייב באחד מהדברים שהוא חייב בהם, או שהתנית האשה שלא יזכה הבעל באחד מהדברים שיש לו לזכות בהן, התנאי קיים חוץ מג' דברים שאין התנאי מועיל בהן ואלו הן עונתה ועיקר כתובתה (וירושתה). כיצד, התנה ע"מ שלא יתחייב בעונתה חייב בעונתה כיון שאינו תנאי של ממון תנאו בטל וכן התנה לפחות מעיקר כתובתה או שכתב לה מנה או ק"ק ומחלה לו עליה תנאו בטל וכן אם התנה עמה אחר שנשאה שלא ירשנה תנאו בטל. אבל בכל שאר הדברים תנאו קיים, כגון שהתנה עמה ע"מ שאין לה שאר וכסות או שלא יאכל פירות נכסיה וכיוצא בו תנאו קיים ור"ח ור"י כתבו ג"כ שלענין ירושה אינו מועיל תנאה אפילו התנה קודם שנשאה שלא ירשנה אינו מועיל ויורשה ורב אלפס פסק שגם לענין ירושה מועיל תנאי ולזה הסכים א"א ז"ל.
  
 
{{ניווט כללי תחתון}}
 
{{ניווט כללי תחתון}}
 +
 +
{{פורסם בנחלת הכלל}}
  
 
{{שולי הגליון}}
 
{{שולי הגליון}}
 +
 +
[[קטגוריה:טור: אבן העזר]]

Please note that all contributions to אוצר הספרים היהודי השיתופי are considered to be released under the שימוש אישי בלבד–ללא שימוש מסחרי–וללא שימוש ציבורי (see אוצר:זכויות יוצרים for details). If you do not want your writing to be edited mercilessly and redistributed at will, then do not submit it here.
You are also promising us that you wrote this yourself, or copied it from a public domain or similar free resource. Do not submit copyrighted work without permission!

Cancel Editing help (opens in new window)