חתם סופר/כתובות/צט/א

חתם סופר כתובות צט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא ניחא לי דליפשו שטרי עלואי. לכאורה לא הוה צריך לזה דכיון דבעה"ב ציוה לו כך והוא שינה לא עשה שליחותו ומה צורך לטעם לא ניחא לי דליפוש שטרי עלואי אלא משום כיון דעכ"פ כבר גילה דעתו שרוצה למכור מנכסיו נהי שאותו הדבור שאמר זבין לי כורא לא נתקיים ולא נעשה שלוחו מאותו שעה. מ"מ עתה במה שזבין לי' ליתכא אי לאו דהוה קפידא משום אפושי שטרי הוה כזכין לאדם שלא בפניו. משו"ה הוצרך לומר לא ניחא לי. ומיושב לשון רש"י ד"ה אמאי מעל וכו' על כרחין לא עשה שליחותו עכ"ל שנראה מאריכות דבריו שבא ליישב קו' תוס' ד"ה אלא וכו'. אלא שמחוסר הבנה. ונלע"ד דודאי משום אפושי שטרי לא הוה ראוי לבטל השליחות. אי לאו דהוה שינוי בעצם מכורא לליתכא. ולא אתאינן עלה אלא מכח זכין אדם שלא בפניו. משום הכי אמרי' מטעם אפושי שטרי יתבטל לגמרי. והשתא הכי פשיט הש"ס אי ס"ד דמשום אפושי שטרי יתבטל על כרחין נניח שעכ"פ אפי' בלא אפושי שטרי לא נעשה שליחותו. וא"כ במעילה דלא שייך זכין לאדם לא למעול בעה"ב:

נתן לו דינר של זהב וכו' רישא מיתני' פלוגתת ר' יהודה ורבנן ובשתי פרוטות באתרוג ורמון. ונ"ל דתרווי' צריכא דלמסקנא דמיירי ברע בדמים. הא אתרוג א' ורמון דהוא מידי דאכילה הוה שינוי כמבואר בב"ק ק"ב ע"ב. ולא מיבעי' למ"ד שינוי קונה הרי קנה השליח לרמון והוה דידי' לגמרי משא"כ אי הוה קונה אתרוג שוה ד' פרוטות בשתי פרוטות לא הוי שינוי והוה הכל לבעה"ב. ואפי' לר' יהודה דלית לי' שינוי קונה. מ"מ הא מחכי עלה במערבא התם ואמרו מי הודיע לבעל החטין וכו' וא"כ ה"נ כיון דשינוי הוה לא קנה בעה"ב רמון משא"כ אי הי' קונה אתרוג. נמצא שפיר קאמר ר' יהודה רע בדמים. וכל זה באתרוג ורמון דלאכילה. משא"כ חלוק וטלית דסתמייהו לסחורה וכן בקטני' הרבה לסחורה דומי' דחיטין ושעורים דב"ק התם הא לא הוה שינוי כלל. וה"א כיון דלעולם הכל לבעה"ב תו לא שייך רע בדמים קמ"ל ר' יהודה אף בזה בעה"ב לא מעל משום דאכתי הוה רע בדמים דהיו נותני' לו חלוק בתרתי סרי גדולי'. ולפי מה שרגיל אני לפרש דתרתי סרי גדולי' היינו יתר הקולבן שכ' תוס' שמחשבין כשנותני' דינר זהב שלם בעד חלוק. משא"כ כשמחשבי' אותו לשני חלקים ומכש"כ פרוטה ופרוטה כבקטניו' אז אין מוסיפ' הקולבן. נמצא זה שייך בדינר זהב דחלוק וטלית ולא שייך בפרוטה דרמון ואתרוג נמצא תרוויי' צריכי' וחדא מאידך לא אתי'. ואש"נ דלא פשיט ש"ס מרמון ואתרוג דרישא דהתם ידע לפרש רע בדמי' כנ"ל אבל בחלוק וטלית לא ידע לפרש תריסר גדולי' והוה ס"ד קטן ורע ממש ומסיק דאפ"ה רע בדמים ותריסר גדולים:

אי הכי שליח אמאי מעל אטלית. לשיטת הרמב"ם שכתבתי לעיל דשליח שעשה שליחותו של בעה"ב אלא שהוסיף עוד על עיקר השליחות אין השליח מועל א"כ פריך שפיר שליח אמאי מעל. אלא דלא א"ש תי' הש"ס. גם יל"ד מאי קאמר אטלית וכי יש מעילה בחלוק או בטלית הלא שניהם חולין גמורים הם. והמעילה אמעות של הקדש וע"י מעילה יצא לחולין. וה"ל למימר שליח מעל אחצי דינר זהב. ונ"ל לפמ"ש תוס' סוף דבריהם שכל דינר הזהב יצא לחולין ע"י החלוק נמצא המשלח מעל בדינר הזהב כולו. ושוב הטלית הוא יתר דבדבר שאין לו קצבה קיי"ל הכל לבעל המעות ובעל המעות האמת הוא ההקדש נמצא שהטלית הו"ל כגדולי הקדש דמידי מעילה דרבנן לא נפיק הנהנה מהטלית. והיינו דדקדק בלשונו לשנויי אטלית דייקא לומר שאין מעילתו בהמעות בהטלית לכשיהנה ממנו. או לכשימסרנו לבעה"ב בתורת חולין שאז מוציא מרשות הקדש לרשות הדיוט. והאמנם בעיקר הדין יש לפקפק לפי מה דמחכו במערבא בב"ק ק"ב א"כ ה"נ מי הודיע לבעל הטלית להקנות להקדש ואפי' למ"ש רא"ש שם דלא קיי"ל כבני מערבא משום דעכ"פ דעת השליח להקנות למשלחו גם זה לא שייך הכא דהרי השליח נמי לא ידע דהמעות להקדש וסבור הי' שמשלחו הדיוט וא"כ מעילה דאורייתא בודאי ליכא בטלית. מ"מ מעילה דרבנן נראה דאיכא:

והיה אפשר ליישב בזה הא דלא פשיט מרישא מאתרוג ורמון משום דעיקר סמיכות קושייתם על אי הכי שליח אמאי מעל והיינו משום שכבר יצא כל הדינר זהב לחולין ע"י החלוק וזה שייך בדינר זהב שלם. אבל ברישא ב' פרוטות נפרדים בפרוטה אתרוג לא יצא השני לחולין ולק"מ אי הכי. אלא התם במעילה לא גרסי' בש"ס הך אי הכי ואפ"ה לא פריך מר' יהודה דאתרוג אלא מר' יהודה דחלוק ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף