חתם סופר/כתובות/כו/א

חתם סופר כתובות כו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ראב"ע אומר אף לכהן ביבמות פ"ו ע"א הגי' ראב"ע אומר לכהן ותמה הש"ס ולא ללוי וחזר הש"ס אימא אף לכהן. וקשה אדרבא נימא אבתר דקנסינהו ולכהן דווקא. וי"ל דא"כ ר"ע אף ללוי אמר וזה לא שייך כיון שר"ע התחיל בשלמא ראב"ע קאי אר"ע שייך אף ופשוט הוא. אמנם צריכים להבין לר"מ דאוסר לזרים מנ"ל דכהנים מותרים הם נמי זרים לו. ומי עדיף מלויים גופי' שהמשורר ששוער חייב מיתה דהו"ל זר לגבי דהך. א"כ הה"נ כהן לגבי תרומה זר הוא לר"ע שהתורה מיעטה מקרא ואכלתם אותו בכל מקום וא"כ ממילא אסור במעשר לר"ג. ומיהא בש"ס שם פ"ו ע"א דפריך מתירו מכלל דאיכא מאן דאסר משמע דאפי' ר"מ מתיר לכהן. וצ"ל הא איסור זרים מפקינן מהקישא לתרומה דאסורה לזרים. ומינה מה תרומה שריא לכהנים ה"נ מעשר. ורש"י התם אזל למ"ד דון מינה ומינה. ואה"נ דמאן דדן מינה ואוקי באתרא לר"מ אליבא דר"ע אוסר תרומה לכהנים. ולדידי' ע"כ לא ס"ל קנסא כלל דאיך יקנוס להאכילם איסור לכהנים. וא"כ לפ"ז באמת בפשיטות נוכל לקיים הברייתא בלא הג"ה ולאחר קנסא לר"ע ללוי ולא לכהן ולראב"ע לכהן ולא ללוי. ובזה יובנו דברי רשב"ם בב"ב דף פ"א ע"ב שתמהו תוס' עליו ע"ש בתוס' ד"ה תרומה וכו'. והא"ש דהי' קשה לרשב"ם קו' תוס' מ"ט לא מוקי ככ"ע ואחר קנסא. אע"כ משום דהתם קאי הסוגיא לר"מ דס"ל הקונה ב' אילנות ספיקא ואיהו ס"ל מעשר אסור לזרים. וס"ל לסוגיא דהתם אוקי באתרא ואסור כהן במעשר לר"מ אליבא דר"ע ומיירי הברייתא אחר קנסא ולר"ע ללוי דווקא ולראב"ע לכהן דווקא וק"ל. אמנם בשבועות ל"א ע"ב משמע דר"מ ס"ל דון מינה ומינה וע"ש מיהו בלא"ה עיין בסוף ספר באר יעקב בכללי סוגיא מ"ש ע"ז. והאמנם הרמב"ם ס"ל פ"א מהל' מעשר ה' ד' שעזרא לא קניס אלא כהנים שבזמנו ומשמע שדור אחר לא קנס ומיושב הך דב"ב וכן קו' תוס' מכמה משניות שלווים נוטלים מעשר בתורת לוי א"ש וכן קו' ר' אלחנן מקרא דסוף נחמי' דזה הי' כבר בדור אחר סוף ימי נחמי' ע"ש בקרא. ומשמעתין קשה קצת דקאמר מעשר ראשון חזקה לכהונה בתר דקנסינהו עזרא. וקשה וכי אמר דינא אדור ההוא מה שעבר עבר. וגם לישנא לא משמע הכי. ונ"ל דהכא קמיירי ממי שמתייחס אחר אבותיו עד שנמצא א' מאבותיו שחלקו לו תרומה דאורייתא בזמן שבהמ"ק הי' קיים ונעלהו מזה ליוחסין. ועל זה אמר רשב"א כשם שאם נמצא א' מאבותיו חולקין לו תרומה בימים קדמונים הרי הוא מוחזק לכהונה. ה"ה אם א' מהם חלקו לו מעשר מקנסא דעזרא ואילך כל משך זמן ימי הקנס אז גם הוא חזקה לכהנים של עכשיו:

אמנם בוודאי מיבמות פ"ו ע"ב צע"ג דר"ע הדר פתחא לבי קברא מקשה הש"ס למ"ד קנסא לכהנים וק' מה קושיין הא בימיהם כבר עברו ימי הקנס. ותו צלע"ג דבפי"א ממעשר שני ה' י"ג כ' ובזמן שהיו נותנים מעשר ראשון לכהנים לא היו מתוודין שנאמר וגם נתתיו ללוי עכ"ל. והוא מש"ס דסוטה מ"ח וזה הי' מתקנת יוחנן כה"ג שהעביר הודיות המעשר והוא הי' כמה דורות אחר עזרא. ע"כ צ"ל דרמב"ם ס"ל דכל זמן בית שני מקרי זמן עזרא ר"ל כל זמן שעמד אותו הבית שבנה עזרא ולא עלו הלוים כל אותו הזמן נקנסו ומשחרב אותו הבית בטל לי' קנסא והא"ש דכל המשניות מיירי אחר חורבן ודשמעתין אם נשנית בזה"ז צ"ל כנ"ל שמתייחס אחר אבותיו הראשונים ואש"נ ש"ס דיבמות הנ"ל. אמנם קו' תוס' מקרא סוף נחמי' אינה מיושבת וגם קו' תוס' דב"ב לא א"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף