חתם סופר/כתובות/יט/ב

חתם סופר כתובות יט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ת"ר שנים החתומים על השטר ובאו שנים מן השוק וכו' למ"ד מודה בשטר שכתבו א"צ לקיימו וכמ"ש התוס' לעיל הטעם דמן התורה לא בעי קיום כלל. וצ"ל מ"מ עדים אלימי משום דהלוה א"נ הי' מערער לא בעי קיום מן התורה כמ"ש הש"ך סי' מ"ו סק"ט דלא כר' אביגדור כ"ץ משא"כ העדים עצמן שהיו אומרים אין זה כתב ידינו הי' עירעור מן התורה הואיל ואין אחרים מכחישין אותם. דבזה וודאי הדין עם ר' אביגדור כ"ץ דלא כבעל תשובת מהרי"ק עיין היטב בש"ך ותומים שם. משו"ה מועיל מגו דידהו וכמ"ש תוס' במתניתין השתא דאצרכוהו קיום וכו'. וא"כ קשה תינח במתניתין שהעדים עצמם אומרים כן. משא"כ ברישא דברייתא דעדים אחרים. מ"ט הימנוהו במגו טפי מהלוה עצמו. וצ"ל לאותו מ"ד אה"נ מפרשים הרי אלו נאמנים והו"ל תרי ותרי. וסיפא אין אלו נאמנים. ומגבינן בי' כבשטרא מעליא. ומשום הכי הקשה בפשיטות ומגבינן בי' כבשטרא מעלי' משום דהרי אלו נאמנים דרישא היינו תרי ותרי נינהו א"כ בסיפא שטרא מעליא הוא. ור"נ לטעמי' אזיל דס"ל מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו. משו"ה לדידי' א"ש ברישא דנאמנים לגמרי לפסול השטר ובסיפא אין אלו נאמנים וסגי דהוי תרי ותרי. ולפ"ז צריכין קצת לדחוי' במ"ש ס"ס הכחשה תחילת הזמה הוא וכו' דלפי הנ"ל קשה ברישא מא"ל דהרי אלו נאמנים יהי' הפי' תרי ותרי נינהו ואמאי הרי אין מכחישין אלא בפניהם. וצ"ל דכיון דכתב ידם יוצא ממ"א מהני עכ"פ דלא להוי יותר מתרי ותרי:

מ"מ כל זה כתבתי לפי הנחת הש"ס בפשיטות לדחות דברי ר' אביגדור כ"ץ. אבל לפע"ד הדבר צע"ג אמאי נסמוך אחזקה לא חציף אינש לזיופי להוציא ממון ואפי' בטוען ברי מזויף לא משגחינן בי' מן התורה הא הך חזקה לא הוי יותר אלא מרובא לא מזייפי ואין הולכין בממון אחר הרוב ויש לדחוק בזה ולומר דבלאה"נ הא איכא חזקה אין אדם מעיז פניו לתבוע במה שיודע הלה שלא הלוהו. וכדומה עדיף מרובא. ובזה נ"ל מ"ש הטור בשם הרא"ש סי' ק"י דאין מקיימין שטר על יתומים קטנים דכשלא בפניו דמי. ותמהו עליו הא בסי' מ"ו פסק דמקיימין שלא בפניו ואפילו צווח מזויף הוא. והא"ש דהא כ' הטעם משום דמן התורה לא בעי קיום כלל משו"ה מקיימין אפילו שלא בפניו וכבר כתבתי דהיינו בצרוף הטעם דאין אדם מעיז וזה לא שייך ביתומים קטנים:

א"נ י"ל בישוב סתירת הטור דצריך להבין אי ס"ד דבדרבנן מקבלין אפילו שלא בפני בע"ד א"כ נימא להפסיד אשה כתובה שנקבל עדים שלא בפני' למ"ד כתובה לאו דאורייתא. א"נ בכתובת אלמנה לכ"ע וזה לא שמענו. אלא ע"כ קיום שטרות היינו טעמא דהרי הוא כמו שנחקרה. נמצא מן התורה כבר נתקבלו בפני הבע"ד. ורבנן אצרכו לחקור עוד הפעם ע"י הקיום והקילו דסגי שלא בפניו כיון שכבר נתקבל בפניו פ"א. וא"כ תינח בלוה חי אבל אי אתינן לאפוקי ממונא מיתמי ולפניהם לא נתקבלו העדים עדיין בשום פעם הא אלו אתי סהדי להעיד שאביהם של יתומים אלו נתחייב בב"ד פלוני עפ"י עדים שבפניו כך וכך הלא לא נקבלו עליהם לעד וה"נ בקיום. וזה אמת ונכון לע"ד. ומיהו עדיין צ"ע ממ"ש הטור סי' ע"ח ובסמ"ע שם סק"ד ע"ש:

מ"מ נ"ל דס"ל לר' אביגדור דלמאי דקיי"ל אין הולכין בממון אחר הרוב הוי הקיום דאורייתא בטוען ברי מזויף. והא דאיצרוך לדחוק בריש גיטין דאי אתי בעל לא משגחינן בי'. וכ' משום דהשתא ליתא לבעל קמן מקבלין עדותן של שליח. ולא כ' בקיצור דבאיסור הולכין אחר הרוב משום דבחזקת א"א החמירו כבממון עי"ש. ועמ"ש תוס' ספ"ק דב"מ כ' ע"ב ד"ה איסורא ומיושב קו' הש"ך שהקשה ממאי דאמרינן בגיטין וי"ו ע"ב אי עבדת אהנית דאי אתי בעל ומערער לא משגחינן בי' בוודאי מ"ש הש"ך מספ"ב מזה נשמר ר' אביגדור וכ' כיון שכבר נתקבל עדותו של שליח ומהימן כתרי קודם עירעורו של בעל תו לא משגחינן בי' אבל מדף וי"ו הנ"ל דמיירי במקום דלא צריך לומר בפ"נ ולא הימנוהו כתרי ואפ"ה אמרינן דלא משגחינן בי' אי אתי הבעל וי"ל דהתם הוא רב מרא דשמעתתא דס"ל הולכין בממון אחר הרוב ולא החמירו בחזקת איסור טפי מממון וסמכינן אחזקה לא חציף לזיופי. ועיין במרדכי קידושין רמ"ח עמוד ג' שם הוא עיקר מילתא דר' אביגדור ונאמרה אשטר קידושין והתם בלאה"נ סברא גדולה היא דניחוש אזיופא ולא סמכינן ארובא דהרי בע"ד עצמו והעדים כולם הגידו שהוא מזויף ורוצה להתיר האשה לשוק והו"ל חזקה אין אדם חוטא ולא לו. עיין קידושין ס"ג וע"ש בר"ן היטב ובפני יהושע ועוד יש להאריך ואין כאן מקומו:

זאת אומרת הכחשה תחילת הזמה הוא. כ' תוס' דזאת אומרת אבל ההיא דב"ב פליג. ר"ל משטר פסים דנעשה מתחילה בלא שיעבוד כלל והוי עולה לכ"ע ודלא כפ"י וק"ל. ומ"ש מהרש"א דהכא אפשר להזים העדים ר"ל דברייתא אתי' כמ"ד כותבין שובר דשטר מאוחר פסול דאל"ה אכתי מצי למימרא אחרנוהו כבריש א' דיני ממונות וק"ל:

ומ"מ מה שהחליט ז"ל דבכ"י יוצא ממ"א לא מצי למימר אין זה כתב ידי נראה שהוציא כן מהירושלמי שהוכיח כן מסיפא דמתניתין דאל"כ להימני במגו דאין זה כתב ידי מ"מ הרואה יראה דמיירי כשכל א' אומר אין זה כ"י עצמי ואינו מעיד על של חבירו דהו"ל חד במקום תרי דהא איכא תרי על כל כתב יד שהוא כ"י משו"ה לא מהימני. אבל כשכל א' אומר אין זה כ"י ולא של חברי וכן אידך אז מודה הירושלמי דהו"ל תרי ותרי. ומ"מ לא קשה ממשנתינו דניהמני במגו דאין זה לא כ"י ולא כ"י של חברי דז"א דכיון דכל א' צריך לחבירו הו"ל מגו דבי תרי ומ"מ הזמה לא שייך בהו מטעם זה דיעידו שניהם זע"ז שאינו כ"י כלל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף