חתם סופר/כתובות/ח/א

חתם סופר כתובות ח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בצלם דמות תבניתו ר"ל שבראו הקב"ה יחידי אעפ"י שכבר עלה במחשבה לבראו שנים מ"מ לכבוד האדם וחיבתו בראו א' שהי' ממש בצלם אלקי' שאין הזיווג נפרד ממנו ואח"כ התקין לו ממנו בנין עדי עד ר"ל בנין המקיים המין עדי עד. וזהו חביב אדם שנברא בצלם אלקי' חבה יתירה נודעת לו היינו שהקב"ה שינה מחשבתו משום חיבתו ונודעת מלשון ידיעה וזיווג והאדם ידע. והטעם שהתקין לו ממנו בנין ולא הניח ב' פרצופי' ויהי' הזיווג מבני' נ"ל משום שלא רצה הקב"ה שיהי' הזיווג הקדוש גורם פירודא דאז הי' א' והי' מזדווג מיני' ובי' ומוליד ולד הנפרד ממנו נמצא הזיווג גורם פירודא ולא הי' זה מדוגמא שלמעלה שהזיווג גורם דביקות ואחדות. אבל השתא הזיווג גורם אחדות שמזדווגים ב' רחוקי' וע"י הולד היו לבשר א' וזה טעם איסור נישואי קרובי' משום שהם בשר א' בלא"ה ע"י קרובים והי' הזיווג גורם קצת פירוד דנהי דמצד א' מתקרבי יותר ע"י שהיו לבשר א' בהולד הנולד מ"מ יהי' ג"כ ריחוק על ידיהם כגון אם הני אח ואחות יהי' הנולד מדרגה א' למטה בן אחותו ובן אחיו אבל כשנישאת לרחוקים הוה קירוב שלם ביניהם. וכעת מצאתי כעין טעם זה במאמר השכל בדבור לא תנאף ע"ש:

שוש תשיש ותגל העקרה ע"ש הקרא שוש אשיש בה' תגיל נפשי באלקי'. ושם מסיים כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כלי' ע"כ מזכיר כאן לשון שוש תשיש ותגל. מ"מ צריך ישוב מתחיל בששון ומסיי' בקבוץ בני' בשמחה. ועוד מ"ט גבי ירושלים אומר שוש תשיש וגבי שמחת חתן וכלה אומר שמח תשמח. וי"ל דלשון ששון שייך יותר בשמחה רוחניו' ושמחה בגופני' ע"כ דרשו ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר שמחה זו ימי"ט דכתי' ושמחת בחגיך והיינו שמחת הגוף באכילה ושתי' וכסות נקי אלא שנעשה לש"ש מ"מ שמחה גופני' היא. וששון זה מילה דכתי' שש אנכי על אמרתך וזהו היא ודאי שמחה רוחניו' דהרי איכא צערא לינוקא כדלקמי' בשמעתי'. וכ' בשל"ה מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים כשהוא מראה אהבת ה' בתענוגי' מתוך שמחה גופני' ושמחת יו"ט והדומה זה הוא היותר חביב בכל העבודו' וכן יהי' לע"ל ההיפך מן וישמן ישורון ויבעט. אלא אהבה בתענוגי' ע"כ אמר שוש תשיש ששון רוחני' תשיש בקבוץ בני' לתוכה בשמחת גופני' מלאי' כל טוב ונהרו אל ה' בתענוגי'. וזה הוא נוסח הברכה שני' שמח תשמח בשמחה גופניו' רעים האהובי' האלו כמו שהי' שמחת אדה"ר בג"ע מקדם קודם החטא שהיו מלאכי השרת מצנני' לו יין וצולי' לו בשר והי' משמש מטתו והכל לש"ש בלי שום תאוה והנאה גשמיו' כן תשמח רעי' האהובי' האלו וקורי' להם האהובי' ר"ל אהובי' למקום ב"ה ע"ד אהבה בתענוגי' ואמר בג"ע מקדם קודם החטא לאפוקי אח"כ הי' מקדם לג"ע ולא בג"ע מקדם וק"ל:

קול ששון עמהרש"א ח"א דמייתי נמי אידך קרא דמסיים בי' קול אומר הודו לד' כי טוב ומיני' ילפי' דהנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולו'. והענין כי בנישואי אשה יתעורר אדם בשני מיני עצבות א' שימות דאל"ה לא יצטרך לאשה לפ"ו לקיום המין ב' מיתה רוחניות יה"ר וצריך אשה להשתמר מן החטא וא"כ שמחה מנ"ל. והיינו דשרי להו ר"ז לרבנן ווי לן דמתנן ווי לן דמתנן ב' פעמים נגד ב' מיני מיתו' הנ"ל. אמנם הם השיבו לו הי תורה והי מצות דמגינן עלן. ר"ל עכ"פ איכא שמחה וטובה דאי לאו שהיא תכין לנו צרכי הבית והי' הכל מוטל עלי' דידי' לא הי' פנוי לעבודת ה' והני נשי בהאי זכיי' כמשחז"ל פשתן לובש חטי' כוסס לי' נמצאת מאירה את העיני' והיינו הי תורה והי מצות אי לאו נישואי אשה מהיכן הי' לנו תורה ומצות להגין עלינו. כי היינו צריכי' לבלות רוב ימינו בהכנת צרכי הגוף. וכבר כ' לעיל בסמוך כי ששון יצדק על רוחניו' ושמחה על גופני'. והיינו דקאמר אעפ"י שיהי' קול ששון וקול שמחה בשלימות ר"ל הרוחניו' בקדושה שיהיו נשמרים מיצה"ר וגם שמחה בכל צרכי העה"ז מבלי דאגת מלאכי המות שיצטרכו לקיום המין כי יבולע המות לנצח מ"מ יהי' קול חתן וקול כלה כי קול אומר הודו לד' כי טוב שע"י האשה יכול להודות לה' הי תורה והי מצות דמגין עליו:

קול מצהלות חתני' מחופתם תרי משמע היינו שם י"ה השרוי עליהם ונקרא ג"כ חתן כביכול כמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלקי':

ונערים לשון רבים לצרף גם שושבין דלעיל מט"ט הנקרא נער כמ"ש תוס' פא"ט:

שהשמחה במעונו ע"ד עוז וחדוה במקומו ויעיי' מזה פ' אין דורשין כאן בבתי גואי וכו' וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף