חתם סופר/גיטין/עח/ב

חתם סופר גיטין עח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כתי עדים וכו' ושייך שפיר מחצה על מחצה לא במדו' הקרקע אלא בדעו' מחצה ס"ל שהוא קרוב לו ומחצה חושבי' שהוא קרוב לה. מה שהקשו תוס' ולימא אוקי תרי להדי תרי לא לרבה ורב יוסף הקשו שהרי אינהו ס"ל תרי ותרי ספיקא דאורי' ולא מוקמי' בחזקת א"א אלא אסתמא דש"ס דדחי שינוי' דלעיל והקשה והא א"א לצמצם והא אגיד בי' ולא פריך הכא נמי אשינוי דתרי ותרי מנכסי' דבר שטי' כדפריך התם ביבמו' אע"כ אפי' למאי דמסיק דספיקא דרבנן הוא נמי א"ש דעכ"פ מדרבנן מגורש' ואינה מגורש':

שניהם יכולים לשמרו. הקשה רמב"ן כיון שגם הוא יכול לשמרו ה"ל אגיד בי' ולא תהי' מגורש' כלל. ולפע"ד כיון דכל קנין שע"י שמירה אינו אלא בגט משום עגונה או משום דקנין גרוע מועיל בגט והיינו גבי קנין האשה אבל לגבי דידיה נהי אם שניהם יכולים ה"ל כספק ומגורש' ואינה מגורש' שלא לחלק כל כך בינו לבינה אבל שיהיה כאגיד בי' לבטל קנינה לגמרי זה לא נימא:

שיננא כדי שתשוח ותטלנו. דעת הרמב"ם נ"ל דשמואל כר' יוחנן ס"ל וכדתני' כוותי' אך לשער בשיעור מחשבותנו כל שאלו בא כלב וכו' מי יכניס עצמו להתיר אשת איש על שיעור מחשבה זו ע"כ ממקום שהוא אינו יכול לשומרו עד מקום שתשוח ותטלנו הכל בכלל ספק והיינו בגיטין להחמיר אבל בקידושין ה"ז מקודש' כל שאילו בא כלב וכו' אע"ג דנפיק מיני' חורבה אם בין כך תקבל קידושין מאחר לא חשו לזה כמ"ש רי"ף בתשובה כתבנו לעיל ע"ה ע"ב:

כדי שתשוח ותטלנו. בימי חורפי אמרתי שמואל ס"ל כהני אמוראי בב"מ י' ע"ב כל היכי דלא ניחא לי' לאדם למיקני בקנין דרבנן לא קני והכא בודאי לא ניחא לאיתתא לקנו' בד"א או בשמירה ע"כ נאיד. ומשו"ה לקמן בהיתה ידה קטפרס שרוצית לקבל גט מודה שמואל דקני בד"א משו"ה פריך וליקני בד"א ואין לומר אדרבא כיון דפשטה ידה גלי דעתה בפשיטו' ניחא דליקני ולא בד"א ז"א דהרי הכא לא מצית למיקני בד"א אי לא גלי דעתה בפשיטו' ידה:

זרוק לי חובי ותיפטר. ס"פ החובל מבואר באומר שבור לי כדי ושברו פטור אך אם בתורת שמירה בא לידו ה"ל כמשטה בו וצ"ל ותיפטר ע"ש בתוס' ותמצא. וה"נ דההלואה בתורת שמירה בא לידו והזריקה במקום שאינו ראוי לקנו' ה"ל כשבור כדי ע"כ צ"ל ותיפטר ולפ"ז למסקנא באומר בתור' גיטין מיירי דאומר נמי ותיפטר דאל"ה אכתי הוה כמשטה ומשו"ה פריך מאי למימרא כיון שאמר ותיפטר ומשני דה"א בתור' גיטין מיגרע גרע דהוה משטה לאמר גרשני וכ"כ רשב"א להדי' ותמה על הסמ"ע סי' ק"כ שלא כ"כ וצ"ע ועי' פי' המשנה לרמב"ם דלפע"ד ט"ס הוא וצ"ל ולא אמר ותיפטר ולא אמר בתור' גיטין וא"כ משמע מלשונו כסמ"ע אבל טעמא לא הבנתי:

לגיטין אמרו ולא לד"א משמע מפירש"י דאוריי' הוא בגט דבע"כ וכן משמע שהסכימו תוס' וכן נראה דעת הרמב"ם דגבי גט כדי שתשוח ובקידושין אינו כן וקשה אי תיקון חכמים הוא בגט וסגי להו בכדי שתשוח ובקידושין ליכא תיקון עגונו' רק שלא לשנות בין קידושין לגיטין א"כ מ"ט בקידושין לקנו' בפחו' מכדי שתשוח אע"כ דאורי' הוא קנין גרוע בגט מפני שהוא בע"כ ושוב ילפי' ויצאה והיתה אע"ג בקידושין לא שייך האי טעמא ע"כ הקישן הכתוב ושוב החמירו בגט כדי שתשוח ובקידושין הניחו על דין תורה וכ"כ במגיני שלמה כתובו' ל"א ע"א בתוס' ד"ה דגחין ועיין פנ"י שם:

מחצה על מחצה. כ' תוס' דלא שייך הממע"ה דאין כאן ספק פי' דהרי בגט דין הוא שתהי' מגורש' ואינה מגורש' אם כן הוא קיבל על עצמו גם בממון כן ואין כאן ספק ובהס"ד דמוקי לי' באומר ותיפטר ופריך מזה למימרא אה"נ הומ"ל אמאי יחלוקו נימא הממע"ה אלא דהו"מ לשנוי' הא מני סומכס ולא רצה להאריך לדחו' דלא שייך הכא דסומכוס ע"כ פריך מאי למימרא ופשוט:

מ"ט בעי' כריתו' וליכא. נמצא לגבי דידה קיל קנין גרוע טפי מבעלמא משום דמתגרש' בע"כ ולגבי דידי' חמיר מבעלמא דקונין בסודר אע"ג דאגיד בי' והכא דכתיב כריתו' מעכב אפי' משיחה ועיין תוס' ד"ה אם יכול לנתקו וכו' נלע"ד וכן מצאתי בטו"ז באחוז במשיחה דנראה כוונתו שלא ירצה להוציא מידו והיא קופצת ידיה בכח אין זה נתינה אלא גזילה. אבל אם הוא אחוז בקצה הגט והיא בקצה השני וקפצה ידיה בהא חזר ר' יהודה דהוה נתינה מעלי' כמו ערק חרצו דדרך נתינה כך. ועיין ברא"ש מ"ש תוס' בשם ר"י איננו ר"י בעל תוס' אלא רבינו יוסף ורבים נתלבטו דר"י סתר עצמו או חזר בו וליתא לפע"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף