חתם סופר/גיטין/מט/א

חתם סופר גיטין מט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הכא במאי עסקינן כגון שהיתה עדית דניזק וכו'. פירש"י ואמר אין לי מעות וכו' משמע אם יש לו מעות צריך ליתן לו מעות ולאו דוקא מעות אלא מטלטלין ולא קרקע ויד הניזק על העליונה וכן הסכמת ש"ך רסי' תי"ט ועי' פירש"י במשנת ב"ק במיטב הארץ אם רוצה ליתן לו קרקע אין הכוונה שברצונו תלי' אלא אם אין לו מטלטלין ורוצה לשלמו בקרקע. אך תוס' דשמעתין סיף ד"ה כגון שכתב משלם כסף לר' ישמעאל ולר"ע מיטב עכ"ל ס"ל כהסמ"ע שם דיד המזיק על העליונה ולענין זה גרע ניזקין מבע"ח דלכ"ע יד המלוה על העליונה:

בע"ח דינו בעדית כנזקין. בב"ק ה' ע"א איתא גז"ש דתחת נתינה ישלם כסף וע"ש פירש"י ותוס' ובשיטה מקובצת שם מבואר דכולהי כתיבי במקום תשלומין ע"ש וממילא מובן דאם כסף תלוה דבע"ח דלא כתיב במקום תשלומין לא אתי' בהך גז"ש וכ"כ פני יהושע בשמעתין מיהו הך ס"ד דנר' עקיבא בע"ח בעידיות כנזקין ר"ל מהך גז"ש דכסף תלוה אע"ג דלא כתיב במקום תשלומין אבל מנה לבדק הבית אי לאו ק"ו לא אתי' מגז"ש דהא כתיב ונחן הכסף וקם לו ההוא בפדיון הקדש כתיב ולא בתשלומי נדר מנה לבדק הבית כן צ"ל. מיהו בירושלמי דשמעתין משמע מנה לבדק הבית אתי' מק"ו ובע"ח לא. ע"ש:

ס"ל כר"ש בן מנסיא. כ' תוס' דהו"מ למימר שכן הורע כחו בריבית ואונאה. והקשה מהרש"א הא ילפינן קרן מקרן. ויש ליישב דהכא אמרינן הרי בתשלומי שומת נזקי קרן גופי' אם מאנה את ההקדש ושילם מטלטלין בפחות משני' או אפי' קרקע דעכ"פ בעלמא ביטול מקח יש להם ובהקדש אפי' מנה בפרוטה אין לו אונאה ועיין היטב בב"מ נ"ז ע"א ותוס' ד"ה ומר סבר וא"כ איך נילף ק"ו ליפות כחו בעידית דוקא ופירכא גדולה היא אי לא שאינו מדין נזקין אלא מדין הקדש וא"ש דברי תוס':

בין תם ובין מועד משלם נ"ש. זה לי ארבעים שנה עוררני תלמידי הוא הרב מו"ה ליפמאן שהוא לע"ע אב"ד בק"ק יעמרינג. דעכ"פ מעידיות לא משלם התם כיון דמסקו תוס' דיליף קרן מקרן א"כ דיו לבא מן הדין להיות כנדון ויפה כיון ולפ"ז מיושב קושי' תוס' ליתני תרי גוני שור דז"א כיון דתם בהקדש אינו משלם מעידיות לא מתני' במשנה דאבות נזיקין דכולם משלמין במיטב וכמ"ש תוס' ב"ק ה' ע"א גבי תברי' לגזיזי' ע"ש:

מאי ק"ו להקדש. עיין פירש"י ולפע"ד ס"ל אדם ובור לא הורע כח נינהו דבור לאו מטעם הקדש אימעט אלא משום שהמת אינו שלו וגז"ה כל איסורי הנאה אינו משלמין בבור כמו כלים ואדם ועי' תוס' ב"ק י"א ע"א. ואדם לר"ש בן מנסי' לא הורע כחו אלא שלא לשלם חומש אבל קרן משלם נמצא הקדש לענין ניזקין שוה להדיוט לכל דבריו ואינו צריך ק"ו כלל כי מהיכי תיתי לא ישלם מזיק הקדש כמו מזיק הדיוט אך הא חזינן דאוכל הקדש קנסי' חומש מזיק נא קנסי' ה"א ה"נ מזיק הקדש לא נישום בדמזיק שהוא קנס אלא סגי' לי' בזיבירית דמזיק כהם כעדיות דניזק על זה צריך ק"ו מהדיוט ואי ס"ד גם בהדיוט בניזק שיימינן ואין כאן קנסא א"כ וא"ש פירש"י. ועל תירוץ תוס' הקשה הגאון מו"ה בעריש בנו של פני יהושע ותי' פנ"י נכון הוא אלא שכתבתי דבע"ח בעידיות נמי מגז"ש תחת נתינה ישלם כסף נפקא א"כ ליתא לתי' פנ"י וצ"ע. ולפע"ד י"ל די"ל בפשיטות מאד דלא יעלה על דעת כלל דאפי' אי בע"ח ושארי תשלומין שבתורה נמי בעדיות מ"מ אין שום סברא שנשים בעדיות דתובע ונימא הלוה ישלם למלוה בעדיות של מלוה כי המלוה הלוה ללוה על סמך נכסיו של לוה וכן אשה נישאית לאיש על סמך נכסיו של הבעל והוא פשוט. עיין כתובות ק"י ע"א. ומשו"ה פשוט לש"ס דמתני' בשל מזיק שיימינן דתנן ניזקין דומיא דבע"ח וכתובת אשה והתם בשל נתבע שיימינן וה"נ בשל נתבע הוא המזיק וזה פשוט בעיני אעפ"י דמשמע דמהרש"א בשמעתין לא עמד בזה. ולפ"ז כדהוה בעי למימר לר"ע בע"ח נמי בעדיות כנזקין ואפי' נימא דמדאורייתא יליף כסף דאם כסף תלוה מתחת נתינה ישלם כסף היינו אי בדמזיק שיימינן. אבל השתא דפריך דלמא כ"ע בדניזק שיימינן ופליגי בדר"ש בן ננס ושני א"כ לא הומ"ל דמיירי במנה לבד"ה ויליף ק"ו מבע"ח דבעדיות כמו ניזקין מגז"ש דתחת נתינה וכו' דז"א אי בדניזק שיימינן ע"כ לא נכנסו מלוה ולוה בהך גז"ש דבבע"ח לא שייך בתובע שיימינן והבן זה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף