חפץ חיים/פתיחה/ארורין: הבדלים בין גרסאות בדף
(ארורין, סליק הפתיחה) |
(←ג) |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ואם ח"ו נעשה הדבר אצלו כמו הפקר שאינו מקבל ע"ע להשמר ממנו עובר עוד על ארור שלישי והוא ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם שפירושו אשר לא יקבל על עצמו לקיים את כל התורה והוא נקרא מומר לדבר אחד עי"ז כיון שבשאט נפש עובר על איסור החמור הזה והוא מחזיק ד"ז של תורת ה' אצלו להפקר כמו שאר מומר לכל התורה כולה וע"כ גדול עונו מנשוא. | ואם ח"ו נעשה הדבר אצלו כמו הפקר שאינו מקבל ע"ע להשמר ממנו עובר עוד על ארור שלישי והוא ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם שפירושו אשר לא יקבל על עצמו לקיים את כל התורה והוא נקרא מומר לדבר אחד עי"ז כיון שבשאט נפש עובר על איסור החמור הזה והוא מחזיק ד"ז של תורת ה' אצלו להפקר כמו שאר מומר לכל התורה כולה וע"כ גדול עונו מנשוא. | ||
הרי חשבנו ג' ארורין המצויין לבוא ע"י מדה רעה הזו (ואם ח"ו הלשה"ר היה על אביו ואמו עובר עוד על ארור רביעי והוא ארור מקלה אביו ואמו וכמו שביארנו לעיל בעשין אות יו"ד במקור החיים ובבאר מים חיים עי"ש) וידוע מאמר הגמרא בשבועות (דף צ"ו) דארור בו קללה בו נדוי | הרי חשבנו ג' ארורין המצויין לבוא ע"י מדה רעה הזו (ואם ח"ו הלשה"ר היה על אביו ואמו עובר עוד על ארור רביעי והוא ארור מקלה אביו ואמו וכמו שביארנו לעיל בעשין אות יו"ד במקור החיים ובבאר מים חיים עי"ש) וידוע מאמר הגמרא בשבועות (דף צ"ו) דארור בו קללה בו נדוי{{עוגן חוזר עליון חופשי|*)}} וכו' לכן כל איש שיודע בעצמו שלא נזהר מעון המר הזה צריך להיות חרד בנפשו אולי ח"ו נידוהו בשמים ע"ז, וכעין מה שכתב בספר חרדים לענין מקלה אביו ואמו עי"ש. | ||
ועוד כמה ענינים רעים נסבב ע"י חטא המר של לשה"ר כגון מדת האכזריות הגרועה ומדת הכעס שהוא עון חמור כמו שהפליגו חז"ל בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/קה/ב|דף ק"ה ע"ב)]]}}, וגם כמה פעמים בא עי"ז ללצנות ולשארי מדות רעות כי"ב. ע"כ על כל דברי הפתיחה הזאת שממנה נוכל להבין את גודל הקלקול הבא ע"י לשה"ר ורכילות ביארה לנו התורה בפירוש איסור זה וכתבה עליה לאו מיוחד והוא לא תלך רכיל בעמיך יותר מעל כל המדות רעות וכמו שכתבנו בתחלת הפתיחה ובזה נשלם הפתיחה. | ועוד כמה ענינים רעים נסבב ע"י חטא המר של לשה"ר כגון מדת האכזריות הגרועה ומדת הכעס שהוא עון חמור כמו שהפליגו חז"ל בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/קה/ב|דף ק"ה ע"ב)]]}}, וגם כמה פעמים בא עי"ז ללצנות ולשארי מדות רעות כי"ב. ע"כ על כל דברי הפתיחה הזאת שממנה נוכל להבין את גודל הקלקול הבא ע"י לשה"ר ורכילות ביארה לנו התורה בפירוש איסור זה וכתבה עליה לאו מיוחד והוא לא תלך רכיל בעמיך יותר מעל כל המדות רעות וכמו שכתבנו בתחלת הפתיחה ובזה נשלם הפתיחה. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
וגם ידע הקורא שלא לקחתי את הלאוין והעשין כפי ההזדמן רק חקרתי ודרשתי היטיב את התרי"ג מצות והרבה יגיעות יגעתי עד שעזרני הקב"ה שמצאתי את אלו הנאותים לענינינו. וכדי שלא יפלא בעיני הקורא כיון שגדול כ"כ כח האיסור של לשה"ר וכן של אונאת דברים למה מצינו בגמרא כמה פעמים שיראה לכאורה שאמורא אחד מקנטר לחבירו, גם על זה פקחתי עיני והעתקתי מחמת זה תשובת חוות יאיר בסוף הספר וגם הרבה מאמרים תירצתי בעצמי בתוך הספר זעיר שם זעיר שם. | וגם ידע הקורא שלא לקחתי את הלאוין והעשין כפי ההזדמן רק חקרתי ודרשתי היטיב את התרי"ג מצות והרבה יגיעות יגעתי עד שעזרני הקב"ה שמצאתי את אלו הנאותים לענינינו. וכדי שלא יפלא בעיני הקורא כיון שגדול כ"כ כח האיסור של לשה"ר וכן של אונאת דברים למה מצינו בגמרא כמה פעמים שיראה לכאורה שאמורא אחד מקנטר לחבירו, גם על זה פקחתי עיני והעתקתי מחמת זה תשובת חוות יאיר בסוף הספר וגם הרבה מאמרים תירצתי בעצמי בתוך הספר זעיר שם זעיר שם. | ||
---- | |||
{{עוגן חוזר תחתון חופשי|*)}} בזמן התנאים. | |||
{{מרכז|'''סליק הפתיחה'''}} | {{מרכז|'''סליק הפתיחה'''}} | ||
גרסה אחרונה מ־02:00, 31 במאי 2020
|
< הקודם · הבא > |
ועתה נבאר בעז"ה מה שיעדנו לעיל בתחלת הפתיחה לפרוט כמה ארורין מקבל על עצמו מי שאינו שומר את עצמו ממדה רעה הזו.
א[עריכה]
לבד כל הלאוין והעשין הנ"ל עובר על ארור מכה רעהו בסתר שהוא קאי על לשה"ר, כמו דאיתא בספרי ובפירש"י בחומש.
ב[עריכה]
עובר ג"כ על ארור משגה עור בדרך, דידוע דכוונת הכתוב לארר על מי שנותן מכשול לפני אחר שיעשה על ידו איסור דומיא דלאו דלפני עור לא תתן מכשול וכבר ביארנו לעיל בלאוין אות ד' שהוא ג"כ בכלל זה עי"ש.
ג[עריכה]
ואם ח"ו נעשה הדבר אצלו כמו הפקר שאינו מקבל ע"ע להשמר ממנו עובר עוד על ארור שלישי והוא ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם שפירושו אשר לא יקבל על עצמו לקיים את כל התורה והוא נקרא מומר לדבר אחד עי"ז כיון שבשאט נפש עובר על איסור החמור הזה והוא מחזיק ד"ז של תורת ה' אצלו להפקר כמו שאר מומר לכל התורה כולה וע"כ גדול עונו מנשוא.
הרי חשבנו ג' ארורין המצויין לבוא ע"י מדה רעה הזו (ואם ח"ו הלשה"ר היה על אביו ואמו עובר עוד על ארור רביעי והוא ארור מקלה אביו ואמו וכמו שביארנו לעיל בעשין אות יו"ד במקור החיים ובבאר מים חיים עי"ש) וידוע מאמר הגמרא בשבועות (דף צ"ו) דארור בו קללה בו נדוי*) וכו' לכן כל איש שיודע בעצמו שלא נזהר מעון המר הזה צריך להיות חרד בנפשו אולי ח"ו נידוהו בשמים ע"ז, וכעין מה שכתב בספר חרדים לענין מקלה אביו ואמו עי"ש.
ועוד כמה ענינים רעים נסבב ע"י חטא המר של לשה"ר כגון מדת האכזריות הגרועה ומדת הכעס שהוא עון חמור כמו שהפליגו חז"ל בשבת (דף ק"ה ע"ב)), וגם כמה פעמים בא עי"ז ללצנות ולשארי מדות רעות כי"ב. ע"כ על כל דברי הפתיחה הזאת שממנה נוכל להבין את גודל הקלקול הבא ע"י לשה"ר ורכילות ביארה לנו התורה בפירוש איסור זה וכתבה עליה לאו מיוחד והוא לא תלך רכיל בעמיך יותר מעל כל המדות רעות וכמו שכתבנו בתחלת הפתיחה ובזה נשלם הפתיחה.
ואבקש לידידי הקורא שזאת הפתיחה יקרא ויחזור ויקרא כי היא בודאי מועילה לענין זה על להבא יותר מן הכל כי היא מלוקטת מאת הראשונים אשר דבריהם קדושים וטהורים בוערות כמראה הלפידים ובודאי שמרו את עצמן ממדה גרועה הזו עד תכליתה ע"כ דבריהן פועלין מאוד בלב קוראיהן.
וגם ידע הקורא שלא לקחתי את הלאוין והעשין כפי ההזדמן רק חקרתי ודרשתי היטיב את התרי"ג מצות והרבה יגיעות יגעתי עד שעזרני הקב"ה שמצאתי את אלו הנאותים לענינינו. וכדי שלא יפלא בעיני הקורא כיון שגדול כ"כ כח האיסור של לשה"ר וכן של אונאת דברים למה מצינו בגמרא כמה פעמים שיראה לכאורה שאמורא אחד מקנטר לחבירו, גם על זה פקחתי עיני והעתקתי מחמת זה תשובת חוות יאיר בסוף הספר וגם הרבה מאמרים תירצתי בעצמי בתוך הספר זעיר שם זעיר שם.
*) בזמן התנאים.