חנוכת התורה/ריד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־02:31, 10 בדצמבר 2019 מאת מעלין ולא מורידין (שיחה | תרומות) (העלאה טקסט ברשיון נחלת הכלל מתוך ספריא + התאמה בידי עורכי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך





חנוכת התורה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

חנוכת התורה TriangleArrow-Left.png ריד

במסכת שבועות דף מ"ה ע"א וליתב ליה מעיקרא וכו' פירש"י ז"ל ליתקון רבנן שיתן שכרו לפועליו שחרית עד שלא יתחילו במלאכה עד כאן. וקשה מה יהיה ריוח מזה הלא גם עתה יהיה מחלוקת ביניהם הבעל הבית יאמר לפועל לך עשה המלאכה והפועל יאמר לו תשלם לי קודם ויאמר לו הבעל הבית הלא עתה כבר שלמתי לך ויהיה גם כן סכסוך ביניהם. ויש לומר באם שיהיה תקנה מדרבנן אשר הבעל הבית ישלם להפועל קודם שיתחיל בהמלאכה אזי יהיה הבעל הבית התובע להפועל שילך להמלאכה ואם יאמר הפועל שעוד לא שילם לו יהיה השכיר נשבע ונפטר:

[ועל הדיבור הזה כתב אלי ידידי הרב הגאון החריף ובקי מוה"ר צבי יחזקאל מיכלזאהן נ"י אבד"ק פלונסק יע"א וזה לשונו. ולפי עניות דעתי יש לומר דנרויח שלא יהיה שבועה כלל דהא בבוקר יהיה השכיר כופר הכל ויפטור לגמרי קודם שהיה שבועת היסת דרב נחמן ועיין שם בתוס' ד"ה עקרוהו. ואפשר לומר דזאת כוונת רש"י ז"ל דאם תבע לערב לא יטול כלום ואי משום דיהיה הכחשה בבוקר שיטעון השכיר שלא קיבל על זה כתב רש"י ז"ל ולא תהא שם שבועה כלל עד כאן לשונו היינו דהשכיר יפטור לגמרי דהא יהא כופר הכל. אכן בחידושי הר"י מיגאש ז"ל לשבועות בשמעתין כתב וזה לשונו וליתב ליה מעיקרא כלומר וליתקון דליתן ליה מעיקרא מקמי דליטרוד בפועלים עד כאן לשונו משמע דכוונתו דבבוקר אין הבעל הבית טרוד ועיקר סברת הגמרא דבעל הבית טרוד בפועליו היינו אחר עבודת היום אזי הוא טרוד בעסקיו כמבואר בירושלמי הובא בתוס' שם ד"ה בעל הבית. ועיין בהר"ן שם שכתב ודאמרינן טרוד בפועליו לאו דוקא פועליו דאפילו אין לו אלא פועל זה נשבע ונוטל אלא טרוד בעסקיו קאמר וכו' עיין שם. וזה דוקא אחר שעוסק בעסקיו כל היום אבל בבוקר השכם מעיקרא קודם שיתחיל בעסקיו אין הבעל הבית טרוד. שוב ראיתי בספר אהבת ציון בחדושיו בסוף הספר בסוגיא דקציצה שמביא קושית העולם הנזכר לעיל ותירוץ העולם דנרויח דיהיה השכיר נשבע ונפטר. והקשה על זה דאכתי אין די באר דודאי אם השכיר נשבע והולך לו מבעל הבית הוי שפיר נשבע ונפטר מה שאין כן אם יעבוד עבודתו אצל הבעל הבית ועל ידי השבועה יטול ודאי הוי נשבע ונוטל וכו'. ותירץ על דרך מושכל וזה תורף דבריו דהלא עיקר דינו של שכיר הוא רק בשכרו בעדים אבל שלא בעדים נאמן הבעל הבית במיגו דלא שכרתיך ואם כן מעט מזעיר אשר הועילו רבנן בתקנתן דאטו העדים בכיפה תלי ליה להשכיר להוליך עמו עדים בכל מקום בואם לשכור ובהדיא אמרינן על מה דפריך וליתב ליה בעדים טריחא ליה מילתא ואם כן לא שייך כלל שיהיה שכרו בעדים ואם כן כל התקנה לגבי שכיר הלא מצער הוא וטוב טוב היה לתקן שישלם לו מעיקרא טרם יצא אדם לפעולתו ואז לא יהיה חילוק בין שכרו בעדים לשכרו שלא בעדים כיון דאז לא שייך מיגו דלא שכרתיך דאם יאמר לו לא שכרתיך ילך לו השכיר לדרכו וישכיר עצמו לבעל הבית אחר ואם כן אתי שפיר דמתחלה מקשה הש"ס וליתב ליה בעדים ומתרץ טריחא ליה מילתא ועל זה מקשה שפיר וליתב ליה מעיקרא ונרויח המיגו ויהיה שכיר נשבע ונוטל בין שכרו בעדים ובין שכרו שלא בעדים עד כאן תורף דבריו. אבל באמת לדעתי עדיין קשה דמאי זאת ריוח באם יהיה התקנה באופנים הרבה היינו אף בשכרו שלא בעדים הא כיון דבאמת הבעל הבית נאמן במיגו ומה גם לסברת התומים בהא דשכרו שלא בעדים כיון דהשכיר לא חס על נפשו גם החכמים לא חייסו בעדו משום כדי חייו עיין שם. לכן נראה לפי עניות דעתי לפרש ומיושב גם הסמיכות דאחר דמקשה הש"ס וליתב ליה בעדים ולא נצטרך לתקנת חכמים שיהיה נשבע ונוטל דהא על ידי העדים יהיה בירור האמת ומתרץ הגמרא טריחא ליה מילתא היינו שיהיו מוכנים עדים בזמן התשלומין ועל זה מקשה הגמרא וליתב ליה מעיקרא היינו קודם הפעולה בזמן שהוא שוכרו ואז אין טרחא להשיג עדים דהא ממילא איכא עדים בעת שהוא שוכרו כמבואר בשמעתין דכל עיקר התקנה דנשבע ונוטל הוא רק בשכרו בעדים אבל בשכרו שלא בעדים מתוך שיכול לומר לא שכרתיך וכו' ואם כן כיון דכל עיקר התקנה הוא במקום דאיכא עדים בעת שהוא שכרו אם כן מוטב דלתקון דאז במעמד העדים ישלם לו קודם עבודתו ושוב יהיה בירור על ידי העדים ולא שייך תירוץ הגמרא דטריחא ליה מילתא דהא בעת ששכרו איכא ממילא עדים לראות שהוא שוכר אותו ויוכלו לראות גם את זאת שהוא משלם לו ומתרץ הגמרא שניהם רוצים בהקפה ועיין שם ברש"י ובחידושי הר"י מיגאש כיון דעל כרחך טוב בעבור שניהם שישלם לו אחר עבודתו ושפיר לא קשי וניתיב ליה בעדים דהא אז טריחא ליה מילתא שיבקש עדים בכל עת שישלם להשכיר. ועיין בספר המאסף שנה שניה סימן קנ"ח]:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.