חנוכת התורה/ריב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־02:31, 10 בדצמבר 2019 מאת מעלין ולא מורידין (שיחה | תרומות) (העלאה טקסט ברשיון נחלת הכלל מתוך ספריא + התאמה בידי עורכי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך





חנוכת התורה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

חנוכת התורה TriangleArrow-Left.png ריב

במסכת עירובין דף ל"ה במשנה נתנו במגדל ואבד המפתח וכו' וכתב שם הברטנורה והואיל ואיכא תרתי טלטול הסכין וחתיכת החבלים אפילו לרבי דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות מודה דבשני שבותים גזרו וכו' עיין שם. וקשה הלא במשנה הקדומה גבי נתנו באילן וכו' פריך הגמרא והא קמשתמש באילן וכתב שם רש"י ז"ל דהוא הדין דמצי למיפרך והא מוציא מכרמלית לרשות הרבים דכל למטה מעשרה כרמלית הוא וכו' עיין שם. ועל זה משני רבי הוא דלא גזר שבות בין השמשות וכו' ובתירוץ אחד נתיישבו שניהם עיין שם. אם כן מוכח בהדיא דאפילו בשני שבותים גם כן סובר רבי דלא גזרינן בין השמשות [ולי המלקט נראה דאפשר לתרץ קושיא זו על פי מה שכתב שם הריטב"א על הא דפריך הגמרא והא קמשתמש באילן והקשה הריטב"א מאי שימוש באילן איכא הא לא אסרו חכמים אלא שלא להשתמש גופו באילן כדתנן לא עולין על גבי אילן וכו' ותירץ דהאיסור הוא משום זימנין דכי שקיל ליה נותן גופו על האילן והוא משתמש בו וכו' דהא דפרכינן בהדיא והא משתמש משום דחזיא לתנא דלא חייש כלל וכו' או יש לומר דהגמרא פריך על הא דאפילו למעלה מעשרה לא אסר אלא משום דהוא ברשות היחיד ואמאי לא אסר משום דאסור להשתמש באילן דהא כאן דהעירוב הוא למעלה מעשרה על כרחך צריך לעלות על גבי האילן כדי ליטלו וכו' עד כאן לשונו. אם כן לפי זה יש לומר דהרב ברטנורא סובר כשיטת הריטב"א אם כן לא מוכח כלל דבשני שבותים גם כן לא גזר דהא לא פריך אלא רק למה לי הטעם משום דהעירוב הוא ברשות היחיד:

וגם בזה האופן יש לתרץ גם כן קושית בעל ת"ח דף ל"ב דפריך הגמרא והא משתמש באילן ומשני לעולם דקאי ברשות הרבים ונתכוין לשבות למטה וכו' והקשה הת"ח כיון דעל כרחך הא דפריך והא משתמש באילן אגופיה דמתניתן פריך ולא אהא דמוקי לה דקאי ברשות הרבים אם כן למה איצטריך לשנויי לעולם דקאי וכו' לא הוה ליה למימר אלא הא מני רבי הוא ותו לא עיין שם. אבל לדברי הריטב"א הנזכר לעיל ניחא דהא לפי דבריו לא פריך הגמרא על המשנה אלא רק על הא דמוקי לה דקאי ברשות הרבים ונתכוין לשבות למטה משום הכי משני הגמרא שפיר לעולם כדמשנינן מעיקרא אלא דאתיא כרבי:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.