חכמת אדם/קסו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חכמת אדם ‏ קסו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

א דין אבל אסור בשמחה ואסור לישא אשה (סמן שצ"א שצ"ב):
דבר פשוט הוא דאבל אסור בשמחה שהרי השמחה הוא היפך האבל ולפיכך לא יקח האבל תינוק בחיקו כל ז' שמא יבא לידי שחוק (של"א):

ב על כל המתים נכנס לבית המשתה לאחר ל' יום על אביו ואמו לאחר יב"ח ואף אם השנה מעוברת סגי ביב"ח ומיהו שמחת מריעות שעושים ריעים זה עם זה שאוכלים ושותים זע"ז היום וחוזרים ואוכלים עם זה למחר אם היה חייב לפרוע אותה מיד מותר לאחר ז' אבל אם אינו חייב לפרוע אסור עד לאחר ל' ועל אביו ואמו לאחר יב"ח וזה הכלל דתוך ל' לשאר קרובים שוה לאביו ואמו בתוך ל' אלא דלאחר ל' דהוא משום כבוד א"וא בזה יש לחלק ולכן בחבורת מצוה כגון שמשיא יתום ויתומה לשם שמים ואם לא יאכל שם יתבטל המעשה מותר לאחר ל' אבל תוך ל' אפילו לשאר קרובים אסור לכל סעודת מצוה שיש בה שמחה ואע"פי שיש מקילין ואומרים דתוך ל' לקרובים דומה כלאחר ל' לא"וא מ"מ בסעודת יתום שיש שם כלי זמר מודים דאסור אבל סעודת מצוה דלית בה שמחה כגון פדיון הבן ומילה מותר לאכול שם אם הוא בביתו אפילו תוך ז' (דהא אסור לצאת מפתח ביתו כדלקמן כלל קס"ז) אלא די"א דסעודת מילה הוי סעודה שיש בה שמחה והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם תוך ל' לקרובים ובתוך יב"ח לאו"א אם הוא חוץ לביתו ובתוך הבית מקילין שאוכל בסעודת מילה וכ"ש בשאר סעודות שאין בהם שמחה אבל בסעודת נשואין יש להחמיר אפילו בתוך הבית (רמ"א) ואבל שהוא בעל ברית (נ"ל דר"ל סנדק) או מוהל ילבש בגדי שבת עד לאחר המילה ומותר לכנס למילה לאכול שם אם הוא לאחר ל' ואפילו לאביו ואמו ואע"פי שאין המילה בביתו ובסעודת פורים כ' הש"ך בסי' רמ"ו ס"ק כ"ז דמותר לאבל תוך י"ב לאכול שם וצ"ע לפי מנהגנו שכתב רמ"א דאין לאכול בשום סעודת מצוה. ובסעודה של דגים שעושין לאחר נשואין במדינות פולין גדול וקורין סעודת דגים אפילו לפי המנהג שלנו מותר לאכול שם כי מאחר שפסקו לומר שהשמחה במעונו אית ליה היכר שאין שמחה באותה סעודה ושרי (אורח מישור וכן משמע בש"ך סק"ז דלא כט"ז בס"קה) משא"כ בשאר סעודות שלעולם ל"א שהשמחה במעונו ליכא הכירא ומי שמת לו מת ובתוך ל' נולד לו בן אין עושין משתה ושמחה (רוקח) והש"ך כ' דכמדומה לו שלא נוהגין כן (שם):

ג ליכנס לחופה שלא בשעת אכילה לשמוע הברכות יש מתירין ויש אוסרין אלא עומד חוץ לבית לשמוע הברכות אבל לא יכנס לבית כלל בשעה שעומדים שם במזמוטי חתן וכלה וכן נוהגין באשכנז ובמדינות אלו וכל זה בבית שעושין חתונה שאוכלין ושותין ושמחים שם אבל בחופה שעושין בב"הכנ שמברכין שם ברכת ארוסין ונשואין ואין שם שמחה כלל מותר מיד אחר שבעה ויש אוסרין עד שלשים (רמ"א) ויש מקומות שמחמירין להיות האבל עומד כל יב"ח חוץ לב"הכנ לשמוע הברכות ומ"מ נראה דאבל יכול לברך ברכת אירוסין ונשואין תחת החופה שבב"הכנ וכן יוכל להכניס חתן וכלה כדרך ארצנו שב' אנשים מכניסין החתן לתחת החופה ויכול ללבוש כל בגדי שבת בשעה שמכניסין ובלבד שיהיה אחר ל' והב"ח מקיל על שאר קרובים ואפילו תוך ל' ודוקא להכניסו תחת החופה אבל לאכול על סעודת החתונה אסור אם לא ביתום ויתומה שיש לחוש שיתבטל המעשה כבר מבואר לעיל בסי' הקודם. יש מתירין לאבל לאכול בסעודת נשואין או ברית מילה עם המשמשין בלבד שלא יהא במקום שמחה כגון בבית אחר ויש אוסרין וכן נוהגין רק שהאבל משמש שם אם רצה ואוכל בביתו ממה ששולחים לו מן הסעודה י"א דאסור לאכול בסעודה בלילה שביום המחרת מת אביו או אמו (שם):

ד כיון דאסור בשמחה ולכן אסור לישא אשה כל ל' יום אפילו בלא סעודה ולאחר ל' מותר אפילו על א"וא ואפילו לעשות סעודה ומותר לקדש אשה אפילו ביום המיתה שמא יקדמנו אחר רק שלא יעשה סעודה עד אחר ל' כ"כ הב"י אבל מנהגנו עפ"י רמ"א דאפילו לקדש בלא חופה אסור כל ל' (שצ"ב):

ה בד"א באבילות של קרובים אבל מתה אשתו אסור לישא אחרת עד שיעברו עלי' ג' רגלים ולא משום תוספת אבילות אלא כדי שתשכח אהבת הראשונה מדעתו בשעה שיהיה עם השניה שלא ישתה בכוס זה ויתן דעתו על הראשונה ולכן א"צ לנהוג שאר דיני אבלות כגון לכנוס למשתה ושאר דיני אבלות אינו נוהג ל' ור"ה וי"ה בש"ע פסק דאינו עולה לג' רגלים שהרי הטעם דמחמת שמחת הרגל ישכח שמחת אשתו ובר"ה וי"כ ליכא שמחה וי"א דעולים שהרי דינן לענין אבלות כרגלים כדלקמן כלל קס"ט (שם בט"ז):

ו בד"א בשקיי' פ"ור ויש לו בנים גדולים ויש לו מי שישמשנו אבל אם לא קיים פ"ור כמבואר לעיל כלל קכ"ג או שיש לו בנים קטנים או מי שאין לו מי שישמשנו מותר לקדש מיד לדעת הב"י שכ' בסי' ד' ולמנהגינו שם מותר לקדש ולהעמיד חופה אחר ז' ולא יבא עליה עד אחר ל' אא"כ לא קיים פ"ור דאז מותר לבא עליה אחר ז' ואם יש לו בנים קטנים ונתרצה לאחות אשתו מותר לכנסה מיד אפילו לפי מנהגינו כי היא מרחמת על בני אחותה יותר מאחרת ומ"מ לבא עליה אסור בתוך ז' אלא אם יש לו בן ובת שכבר קיים פ"ור לא יבא עליה עד לאחר ל' ואם אין לו אלא בן או בת שעדיין לא קיים פ"ור מותר לבוא עליה לאחר ז' (ש"ך) ובכל זה שבסי' זה אין חילוק בין שהוא אבל מאשתו או משאר קרובים אפילו על א"וא ויש מקילין עוד דאפילו הוא עשיר ויכולת בידו לשכור לו משרתים ומשרתות מ"מ אם אין בתו או כלתו אצלו בביתו שתוכל לשמשו בחפיפת ראש או שאר דברי' שמתבייש מאחרים מקרי אין לו מי שישמשנו וכל כיוצא בו ולכן רבים מקילים בענין ונושאין נשים תוך ג' רגלים ובעל נפש יחוש לעצמו (שם):

ז מי שתפסו שר ואינו רוצה להניחו מתפיסתו עד שישא אשה תוך ג' רגלים מותר דאם התירו משום בניו כ"ש צער דידיה (שם):

ח אשה שמת בעלה אע"ג דאסורה ליארס ולינשא עד ג' חדשים משום הבחנה מ"מ אינה מחויבת להתאבל רק ל' יום אע"ג שנוהגת להתאבל יב"ח אין לזה טעם ומ"מ אחר ג' חדשים מותרת להנשא וא"צ להמתין ג' רגלים כמו איש דאשה בכל דהוא ניחא לה ומיד שוכחת אהבת ראשון אחר ל' יום ואם אירע שנשאת תוך ל' יום מאבלותה על קרובים לא תבעל עד אחר ל' (ש"ך ס"קב):

ט כבר כתבנו בכלל קנ"ד במת אביו של חתן או אמה של כלה ואם ימתינו עד לאחר אבילות יפסידו מה שהכינו וכיון שאין להם מי שיכין אחרים התירו לבעול באנינות אבל בשאר קרובים לא התירו כלום ומ"מ מי שלא קיים פריה ורביה ושידך אשה ואחר שהכין צרכי חופה מת א' מקרובי הכלה שהיא חייבת להתאבל עליו אע"ג דאשה אינה מצוה בפ"ור וא"כ ליכא גבי דידה שום היתר להקל עליה לישא בעל תוך ל' כדלעיל סימן א' מ"מ כיון שיש לגבי הבעל ב' דברים שיהיה לו הפסד וגם לא קיים פ"ור מותר לכנסה תיכף לאחר ז' והיינו ביום ז' לאחר שעמדו המנחמין ולא מבעיא דמותר להעמיד בחופה שזה אינו כ"כ שמחה אלא מותר גם לבוא עליה לאחר החופה אע"ג שזה עיקר השמחה אבל בתוך ז' אסור אפילו לכנוס (שם) (כמ"ש רא"ש בהדיא בפ' אלו מגלחין סי' ל"ו הגם מה שכ' הט"ז בשם הרא"ש דלא התיר לכנוס אף באין לו בנים תוך ז' אינו מבואר ברא"ש המעיין ברא"ש יראה שבאמת כן דעתו כט"ז דממ"נ להרי"ף שם מותר גם לבעול ע"ש ברא"ש ומה שהק' הדרישה דא"כ עכ"פ יפסיד הסעודה נ"ל דמה שכ' הרא"ש יהיה לו הפסד ל"ד הפסד הסעודה אלא שאר הפסד ומש"כ במעשה והכין צרכי חופה היינו שמעשה שהיה כך היה אבל באמת זה לא היה ההפסד שיוכל למכרו אלא שאר הפסד היה לו ולכן נ"ל דאין להקל לכנוס מיד אלא אחר ז'):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.