חידושי מהרי"א/פרשת משפטים
תבנית:ניווט כללי עליון הקודם והבא
מדרש אשר לא צדה והאלוקים אנה לידו ושמתי לך מקום וכו' אמר משה עתה עלי לשמוח שברחתי מלפני פרעה והוא תמוה מאוד ונ"ל דאיתא בגמ' אין סומכין על הנס פי' שילך למקום סכנה ויאמר אם ה' רוצה שאחיה יצילינו גם עתה ואם רוצה להמיתני יוכל להמיתני גם אם אני אציל את עצמי אמנם לא כן הדבר דכל יומא לא אתרחיש ניסא ואיתא בחובת הלבבות בשער הבטחון אל ישב אדם בתוך ביתו ויאמר בטוח אני בד' שיזמין פרנסתי אף אם לא אטריח את אצמי[1] אלא צריך האדם לעסוק במלאכתו כיון שהקב"ה ברא את עולמו באופן זה שנאמר בזיעת אפיך תאכל לחם והנה דבר זה הודיע הקב"ה לישראל בזה שצוה לעשות ערי מקלט לנוס שמה רוצח אשר הרג נפש בשגגה אע"פ שאם הקב"ה רוצה להצילו יכול להצילו גם מיד גואל הדם וא"כ אינם צריכין לערי מקלט מ"מ אמר הקב"ה שיעשו ערי מקלט ולא יסמכו על הנס אלא יציל את עצמו בדרך הטבע כמו שנא' ושמרתם[2] מאוד לנפשותיכם וזהוא כונת המדרש לפי שמתחלה היה ירא משה שמא יש לו עברה שלא שם מבטחו בי' וברח לפני פרעה אבל עכשיו אמר עתה עלי לשמוח שברחתי מפני פרעה מפני שאמר לו הקב"ה לעשות ערי מקלט שלא לסמוך על נס.
מסורה ד' פעמים כתיב אמלא בפ' כתיב את מספר ימיך אמלא. אוצרותיהם אמלא. אמלא פיו תוכחות. אמלא אותו רוח אלוקים. ונ' לבאר דהנה מי שירצה לדרוש תוכחות מוסר ברבים צריך להיות בו ב' דברים חדא דצריך להיות בקי בתורה ובחכמה ובשנים דאם הוא רך בשנים אין מקבלין ממנו תוכחה וגם צריך להיות עשיר גדול דאם הוא עני אין מקבלין ממנו תוכחה משום דאומרין לו אם אתה תהיה עשיר לא תילך ג"כ בדרך הישר והא דכתיב הוכיח תוכיח את עמיתך ודרשינן אפילו מאה פעמים היינו אם גם הוא עשיר כמוני והיינו עמיתיך וא"ש את מספר ימיך אמלא דהיינו שתהיה זקן וגם אוצרותיהם אמלא שתהיה עשיר ואם תהיה לך ב' מדות הללו אז אמלא פי תוכחות דהיינו שמקבלין תוכחותיו וגם אמלא אותו רוח אלוקים דהיינו הרשע שיקבל תוכחותיו.
- ↑ עצמי.
- ↑ ונשמרתם (דברים ד טו).