חידושי מהרי"א/פרשת וישב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

חידושי מהרי"א פרשת וישב

וישב

ויאמר יהודה מה בצע כי נהרוג את אחינו וכיסינו את דמו לכו ונמכרנו וכו' והנה לפי פשוטו משמע דרצה יהודה לעשות לו טובה בזה שלא ימותנו אבל אדרבא בזה עביד לו רעה כיון שהוא היה רגיל כבן מלך ועתה נעשה עבד ונ"ל דכוונתו היה לטובתו ולא לטובת יוסף דרש"י כ' על וימאן להתנחם שאין מקבלין תנחומין על החי ונל"ב דהנה הקב"ה נתן בטבע שישכח האדם הרעות אשר באות עליו אבל הטובות לא והוא אין מקבלין תנחומין על החי ובזה א"ש כל המתאבל על חורבן ביהמ"ק רואה בנחומה דהנה אם היא מתאבל ולא מקבל תנחומין ע"כ יש לו תקוה שעתיד להבנות דאל"ה היה משכח לגמרי על חורבן ביהמ"ק והנה אם האחין היו הורגין את יוסף היה יעקב מקבל תנחומין והיה משכח לגמרי על יוסף וממילא היה אצלו שמחה והשכינה היה שורה עליו והוי ידע שאחיו הרגו אותו לכך אמר יהודה לכו ונמכרנו וא"כ יתאבל יעקב תמיד עליו כיון שאין מקבלין תנחומין על חי וא"כ יהיה אצלו עצבות ואין השכינה שרויה אלא מתוך דברי שמחה ולא ידע יעקב שהם מכרוהו וא"ש מה בצע כי נהרוג את אחינו ר"ל מה הועיל לנו אם נהרוג אותו כיון שאבינו יודע זאת ומטעם הנ"ל וזה שאמר וכיסינו את דמו? פי' וכי יכולים אנחנו לכסות דמו שלא ידע אבינו מזה אלא לכו ונמכרנו לישמעאלים דאז לא יקבל אבינו תנחומין עליו ולא יהיה השכינה שורה עליו ולא ידע שאנחנו מכרנו אותו.

וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאולה וי"ל דהנה לעיל כתיב ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם פירש"י שאמר שאחיו אוכלים אבר מן החי וק' באמת על אחי יוסף מדוע אכלו אבר מן החי ואם לא אכלו ק' על יוסף אמאי דבר לה"ר ונל"ת דאיתא בגמ' בן נח חייב אם אכל בהמה מפרכסת ובמיתה תלי' מלתא

---

---

שולי הגליון

---

---

· מעבר לתחילת הדף