חידושי מהרי"א/פרשת האזינו
|
< הקודם · הבא > |
האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי ונל"ב דהנה אם הרב יושב ודורש אז טוב אם גם הת"ח שומעין לו אע"פ שהוא כבר שמע זאת מ"מ צריך הוא לשמוע שמתוך כך ישמעו גם ההמון עם שאם לא ישמעו הת"ח אז יאמרו הע"ה אם הת"ח אין שומעין לו כש"כ אנו מש"ה צריכין הת"ח לשמוע הדרשה כדי שישמעו גם הע"ה שהם אינן יודעין שהת"ח כבר שמעו זאת והנה ידוע שהת"ח הוא בבחינת שמים והע"ה הוא בבחינת ארץ וא"ש האזינו השמים ר"ל הת"ח ישמעו שמתוך כך ותשמע הארץ אמרי פי דהיינו הע"ה ג"כ ישמעו ע"י כך ובהקדמה הנ"ל א"ש נמי פסוק במשלי מסיר אזנו משמוע תורה גם תפילתי תועבה ר"ל שהת"ח צריך לשמוע תורה אע"פ שכבר שמע זאת ואם לא ישמע שאומר כבר שמעתי זאת אז הקב"ה דן אותו מדה כנגד מדה ואינה[1] שומע תפלתו שאמר זה התפלה שמעתי גם אתמול וא"ש מסיר אזנו משמוע תורה מפני שאומר זה שמעתי כבר גם תפלתו תועבה מטעם זה.
האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי וכו' ונ"ל דהנה חזינן שאם הרב דורש ברבים אז הוא דורש מתחלה שמעתת' ואח"כ דורש באגדה ובודאי מנהג ישראל תורה הוא ומ"ט למנהג זה דאדרבא איפכא מסתברא מתחלה ידרוש דברי אגדה שהוא תורה שבכתב ואח"כ ידרוש שמעתתא שהוא תורה שבעל פה ונ"ל הטעם הנה דברי אגדה מבינים כל העם בין הת"ח בין הע"ה אבל השמעתתא אין מבינים אלא הת"ח ואם ידרוש מתחלה אגדה ואח"כ שמעתתא אז יצאו הע"ה אחר סיום האגדה מפני שאינם מבינים השמעתתא ולא יטלו חלק בכבוד התורה ובפלפולא לכן צריך לדרוש מתחלה השמעתתא ואז ימתינו הע"ה שיסיים השמעתתא שישמעו האגדה ולא יצאו מביה"כ נמצאו זוכין כולם בכבוד התורה וברוב עם הדרת מלך וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא והנה הת"ח מכונה בשם שמים כדכתיבנא לעיל מפני שעוסק בתורה שנתנה מן השמים וההמון עם מכונים בשם ארץ מפני שעוסקים בצרכי ארץ וא"ש האזינו השמים ר"ל הת"ח ישמעו מתחלה השמעתתא ולכן אמר האזינו שהשמעתתא צריכה האזנה יתירה ואח"כ אמר ותשמע הארץ אמרי פי ר"ל הע"ה ישמעו אמרי פי דהיינו אגדה שהם דברים רכים שמושכת את הלב לשמוע בנקל ששמיעה הוא לשון שמיעה קלה ואגדה הם נוחים להבינם ומצאתי ג"כ ראיה לזה במדרש ויתן לך אלוקים מטל השמים ומשמני הארץ מטל השמים זה שמעתתא ומשמני הארץ זה אגדה והקדים שמעתתא לאגדה ולפי הנ"ל א"ש.
הם קראוני[2] בלא קל אני אקניאם בלא עם כעסוני בהבליהם בגוי נבל אכעיסם ונ"ל דהנה בפרשת שמות כתיב ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא איש מצרי מכה איש עברי ויך את המצרי ויטמנהו בחול ויצא ביום השני וירא והנה שני אנשים נצים וכו' ויאמר אכן נודע הדבר פירש"י נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו מה חטאו ישראל יותר משבעים אומות להיות נרדים בעבודת הפרך אבל רואה אני שראוים לכך והנה המחקרים ובראשם הכומר חוקרים אמאי היה הקב"ה מענישם דוקא ע"י מצרים למה לא הענישם הקב"ה בעצמו אבל נ"ל דהנה יש תרי גונא מצות א' בין אדם לחבירו וא' בין אדם למקום והנה הקב"ה מענש את האדם מידה כנגד מידה שאם א' חוטא כנגד אדם מענישו ע"י אדם ושפיר מעניש הקב"ה לישראל ע"י מצרים שהם חטאו עבירות שבין אדם לחבירו ובזה א"ש פירש"י ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם דהיינו שהיה חוקר בסבלותם למה צריכין הן להשתעבד תחת בו"ד ומדוע לא מענישם הקב"ה בעצמו ובכבודו אולם ויצא ביום השני וירא והנה שני אנשים עברים נצים וכו' ויאמר אכן נודע הדבר שמשום הכי הם משועבדים תחת בו"ד הואיל והם חטאו עבירות שבין אדם לחבירו וא"ש הם קנאוני בלא קל ר"ל אם הם קנאוני בלא קל ר"ל שלא מודים בי אז אני אקניאם בלא עם ר"ל ד' בעצמו ובכבודו מעניש אותם אמנם כעסוני בהבליהם דהיינו בהבל שלהם שהיא עבירה שבין אדם לחבירו אז גם אני בגוי נבל אכעיסם.