חידושי מהרי"א/פרשת בהעלותך: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירה) |
מ (added Category:פרשת בהעלותך using HotCat) |
||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:פרשת בהעלותך]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:52, 9 ביוני 2022
|
< הקודם · הבא > |
ויאמר אל נא תעזוב אתנו כי על כן ידעת חנותינו במדבר והיתה לנו לענים והיה כי תלך עמנו והיה הטוב אשר ייטב ד' עמנו והטבנו לך ע"כ וק' על מה שאמר על כן ידעת חנותינו במדבר והיתה לנו לענים הלא גם הם ידעו חנותיהם ונ"ל דהנה אם הקב"ה עושה נס יש ב' מיני בני אדם א' שהוא מכיר את הנס והב' שאינו מכיר את הנס שהוא סובר שהוא בדרך הטבע כדאיתא בגמ' מעשה בא' שרצה לילך למדינת הים בשביל מו"מ וטרם שבא אל הספינה חלה ברגלו ולא היה יכול לילך אל הספינה והספינה הלכה כדרכו והיה מצער את עצמו מאוד ולימים שמע שנטבע אותו ספינה בים והיה שמח מאוד והוא לא ידע שהקב"ה עשה לו נס בזה אלא היה סובר שהיה בדרך הטבע שכאב לו רגלו ויש חילוק בין מי שמכיר את הנס בין מי שאינה[1] מכיר את הנס זה שמכיר את הנס אינו אומר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה כיון שיודע שהקב"ה נתן לו את כל זה בנסים וממילא נותן גם כן צדקה כיון שיודע שהקב"ה נותן לו אחרת בעבור זאת אבל מי שאינה[1] מכיר את הנס אינה[2] יודע שכל מה שיש לו מהקב"ה הוא וממילא אינו נותן צדקה והנה מי שנעשה לו נסים כמה פעמים אינו מכיר בנסו שהרי הוא סבר שהוא בדרך הטבע דהרגל נעשה לו כטבע והנה בנ"י שהיו במדבר (לא) היו רגילים בנס כיון שנעשה להם נס בכל רגע אבל יתרו שלא היה רגיל בנסים היה מכיר הנס וא"ש ויאמר משה אל נא תעזוב אותנו וכ"ת אמאי אנו מפצירים בך ע"ז אמר כי על כן ידעת חנותינו במדבר פי' שלא ידעת רק חנותינו אבל הנסים לא ידעת א"כ והיתה לנו לעינים דהיינו שתגיד לנו שהוא נס ואז לא נוכל לומר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה ואז ממילא נוכל ליתן צדקה וזש"א והיה הטוב אשר ייטיב ד' עמנו והטבנו לך.
וידבר אהרן ומרים במשה על אודות אשה הכושית אשר לקח כי אשה כושית לקח והאיש משה עניו מאוד ונ"ל ההמשך דמתרי טעמים אין הבן יכול למלאות מקומו של אביו או שלקח אשה שאינה הוגנת וב' מפני שמתגאה על הצבור וא"ש וידבר אהרן ומרים במשה על אודות אשה כושית אשר לקח ר"ל מפני זה אין יכולין בניו למלאות מקומו מפני שנשא אשה שאינה הוגנת ואין לומר מפני שמתגאוה על הצבור שהרי האיש משה עניו מאוד.
הרק במשה דבר ד' הלא גם בנו דבר וכו' ומסיים והאיש משה עניו מאוד ויש להבין ההמשך ונ"ל דאיתא במד' שמה שאמר כי כושית לקח שהיו מדברים במשה על מה שפירש מאשתו מפני שהיתה כושית דהיינו שחורה ולא היה חפץ בה מתוך גנותה והנה מהיכן ידעו שמטעם זה הוא פירש מפני שהיתה שחורה דלמא פירש ממנה משום פרישות נביאות אלא צ"ל שהביא ראיה משאר נביאים שגם הם לא פרשו מנשותיהם א"ו שהוא פירש מפני גנותה אלא שעדיין יש לבעל דין לחלוק דילמא פירש משה שפיר משום נבואה ובדעתו היה הוא מעולה מכל שאר נביאים ע"ז אמר הכתוב והאיש משה עניו מאוד ובודאי לא היה דעתו להיות גדול משאר נביאים א"ו משום גנותה פירש וא"ש הרק במשה דבר הלא גם בנו דיבר ר"ל ע"כ פירש משה מאשתו מפני גנותה דאין לומר מפני פרישות הנבואה הלא גם אנחנו נביאים וא"ת בדעתו הוא מעולה מכל שאר הנביאים לכך פי' זה אינו שהרי האיש משה עניו מאוד מכל אדם אשר על פני האדמה.