חזקוני/ויקרא/כה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:23, 14 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
כלי יקר
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

חזקוני TriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png כה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

בהר סיני כל מקום שנאמר בהר סיני, בו בהר נאמר קודם רדתו בתשרי. וגם פרשה זו נאמרה ממחרת מתן עשרת הדברות. ומה שנכתבו פרשיות הללו כאן בספר תו״‎כ היינו טעמא, משום דאית בהו מצות שמיטים ויובלות דשייכי בהו כהנים. כדכתיב והעברת שופר תרועה וגו׳‎ וכתיב ובני אהרן יתקעו וגו', ואית בהו מצות חרמים שהם לכהנים, וערכים שהכהנים מעריכין. כאן פירש״‎י, לפי שלא מצינו שמטת קרקעות שנשנית בערבות מואב כו', כלומר אחר שנאמר כאן פרשת עבד עברי ונשנית היא במשנה תורה בפרשת ראה, וזו שמטת קרקעות לא נשנית שם. למדנו - בעל כרחינו - שכללותיה ופרטותיה נאמרו מסיני - א״‎כ בהר סיני דהכא קרא יתירה הוא, אלא בא ולמד כאן - על כל דבור ודבור שנדבר למשה - כגון שאר מצוות וכל עניני שמיטות ואפילו פרשת עבד עברי - שמסיני היו כללותיהם ופרטותיהם ודקדוקיהם וחזרו ונשנו בערבות מואב - כמו שמצינו פרשת עבד עברי שנא׳‎ כאן ונשנית בערבות מואב.

ב[עריכה]

כי תבאו לאחר ירושה וישיבה כדכתיב כרמך, שדך, כשיהיה כל אחד מכיר את שלו.

ושבתה הארץ לשון בטול. יכול מלחפור בורות שיחין ומערות תלמוד לומר, שדך לא תזרע, וכרמך לא תזמור.

שבת לה' סימן שהקרקע שלי שהיא שובתת לשמי.

שבת לה' פרש״‎י לשם ה׳‎ כלומר לא תהא כוונתך להובירה כדי לטייבה אלא כדי לעשות מצות הקב״‎ה.

ג[עריכה]

שש שנים וגו׳‎ אין מוקדם ומאוחר, פרשה זו נאמרה קודם שש שנים תזרע את ארצך שבפרשת משפטים, ונשנית להלן בשביל לזיתך.

ה[עריכה]

ואת ענבי נזירך הם הענבים הבאים בלא עמל ובלא טורח כמו הספיח בדגן, וראיה לדבר, לא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה ותרגומו ית שבקהא הנעזבים מלהזמר.

שנת שבתון יהיה לארץ אינה ברשותך באותה שנה.

ו[עריכה]

והיתה שבת הארץ לכם לאכלה כל מה שתוציא מעצמה.

לכם לאכלה ולא להביא ממנה מנחות ונסכים.

ח[עריכה]

וספרת לך שבע שבתת שנים לפי שאין כאן אלא ספירה אחת והיא בב״‎ד אין צריך לברך, אבל עומר דכתיב ביה שתי ספירות אחת בפרשת אמור ואחת בפרשת ראה אחת לב״‎ד ואחת לצבור, צריך לברך.

ט[עריכה]

תעבירו שופר בכל ארצכם יתקעו בכל המסילות.

י[עריכה]

שנת החמשים שנה וקראתם דרור כמו שמצינו בלויים מבן חמישים שנה ישוב מצבא העבודה ולא יעבוד עוד.

לכל ישביה כיון שגלו אפי׳‎ מקצת השבטים בטלו יובלות.

יא[עריכה]

יובל היא לשון שלוח כמו יובילוה רגליה, מי יובילני עיר מצור ביום ההוא יובל שי.

לכם לישראל לבדכם.

יובל היא שנת החמשים שנה מה תלמוד לומר, אלא לפי שנאמר וקדשתם את שנת החמישים שנה, שיכול בכניסתה תהא מקודשת מראש השנה, וביציאתה תהא מושכת והולכת עד יוה״‎כ שכן מוסיפים מחול על הקודש, ת״‎ל יובל היא שנת החמשים שנה תהיה לכם, אין קדושתה אלא עד ראש השנה.

יב[עריכה]

מן השדה תאכלו מה שהשדה מוציאה מעצמה שלא יראה עצמו כבעל הבית לאסוף תבואתו אל הבית.

יד[עריכה]

וכי תמכרו ממכר לרבות דבר המטלטל. ומניין שאין אונאה לקרקעות ת״‎ל או קנה מיד עמיתך אל תונו דבר הנקנה מיד ליד כגון מטלטלין יש להם אונאה ואין אונאה לקרקעות.

אל תונו איש את אחיו למכור אחוזת קרקע יותר משוויה לפי שהיא חוזרת ביובל אבל אם אינה חוזרת ביובל אין בה אונאה לפי שאין אונאה לקרקעות.

יח[עריכה]

ועשיתם את חקתי מצות התלויות בארץ הנהוגות בשביעית וביובל.

ואת משפטי כגון אל תונו איש את אחיו.

וישבתם על הארץ לבטח בשכר שמור מצותי ולא תיראו להיות גולים ממנה.

יט[עריכה]

וישבתם לבטח עליה כי הארץ תתן כחה לכם ולא יאכלוהו אויביכם כענין שנאמר ועלה מדין ועמלק, אבל בימי רעב יגלו לבקש מזונות.

כא[עריכה]

לשלש השנים לשביעית, ליובל ולמוצאי יובל.

כג[עריכה]

לא תמכר לצמתת לשון כריתה והבדלה כמו יצמיתם ה'

לצמתת בחיר״‎ק וחברו לצמיתות סימנו כי לי הארץ.

כד[עריכה]

גאלה תתנו לארץ שלא תהא מכירתא אלא משכנתא.

כה[עריכה]

וגאל את ממכר אחיו מיד, אבל במוכר הוא אומר וחשב את שני ממכרו לפי שסתם מוכר אינו יכול לפדות עד זמן מרובה.

כו[עריכה]

והשיגה ידו ומצא אבידה או ירש ירושה, אבל אינו לוה וגואל.

כדי גאלתו אבל אינו גואל לחצאין ליתן לו מעותיו בעין רעה זוז אחר זוז.

כט[עריכה]

בית מושב עיר חומה כיון שהעיר מוקפת חומה אין קרקע הבית עומד לזריעה לעולם והקב״‎ה לא גזר להחזיר ביובל רק בקרקע שחיות האדם תלויה בו. ד״‎א סתם הקונה בית בעיר חומה לעולם הוא קונה כי בבית אחרים אין אדם עשוי להתישב יפה ולעשות בו שום בנין לפיכך כתב בו לא יצא ביובל, אבל שדה ובתי החצרים שאדם רגיל ליקח באריסות ובחכירות כתוב בו ויצא ביובל.

שנת ממכרו ולא של מנין עולם.

ימים שנה, כלומר עד שוב ימי השמש למקומם.

ל[עריכה]

שנה תמימה ואם נתעברה השנה נתעברה לו.

בעיר אשר לא חמה לו קרי, לפי שהוא מוסב אשדה שהיתה היא בעת חומתה. ושדה לשון זכר כדכתיב והיה השדה בצאתו ביובל.

לא חמה לצמיתת בפת״‎ח וחברו סימנו לקנה אתו.

לא[עריכה]

ובתי החצרים לפי שפעמים אדם עושה אותה שדה לפיכך על שדה הארץ יחשב להיותם כשדה היינו גאלה תהיה לו וביובל יצא.

לב[עריכה]

גאלת עולם תהיה ללוים אעפ״‎י שהן מוקפות חומה אינן נמכרות לצמיתות לפי שאין להם אחוזה אחרת אלא הערים ומגרשיהם, כדכתיב בפרשת מסעי והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם.

לג[עריכה]

ואשר יגאל מן הלוים נקט ליה קרא לשון גאולה ולא לשון קניה, לפי שכל מה שהלויים מוכרים משל ישראל הוא ולא משלהם שהרי אין להם חלק בארץ נמצא שכל הלוקח מהם כאלו גואלו הוא שהרי מתחלה היתה שלו.

ויצא ממכר בית מה שפירש״‎י הרי זו מצוה אחרת היינו לפירוש שני, אבל לפירוש ראשון כולה חדא מילתא היא.

הוא אחזתם לשון זכר בשורק וכן כי אחוזת עולם הוא להם.

לה[עריכה]

והחזקת בו יכול אפילו מפסידו לתרבות רעה ת״‎ל וחי עמך.

לו[עריכה]

אל תקח מאתו נשך ותרבית פרשה זו נשנית בשביל ובמרבית לא תתן אכלך, כלומר ארבע קבין בחמשה.

לז[עריכה]

את כספך ולא כספו של כנעני. וכן אמרו רז״‎ל כנעני שמנה את ישראל סנטר על מעותיו מותר לישראל אחר ללוות ממנו ברבית.

לח[עריכה]

אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים בהיותכם שם גרים.

מ[עריכה]

כשכיר כתושב יהיה עמך שניהם שכירים אלא ששכיר הוא שכיר יום, ותושב הוא שכיר שנה וכשם ששכיר יום אי אתה יכול לשעבדו עבודה קשה בעיניו, שהרי יחזור בו מיד דפועל חוזר בו אפי׳‎ בחצי היום כך תושב לא תעבוד בו עבודת פרך ולא יהא חלוק בינו ובין השכיר.

עד שנת היבליעבד עמך למעלה וקראתם דרור, משתעי בשמכרוהו בי״‎ד וכאן משתעי במוכר עצמו מפני דוחקו.

מא[עריכה]

הוא ובניו עמו סתם נמכר בניו עניים ומכר גם הם לעבודה לדעתם.

ושב אל משפחתו למעלה במכרוהו בי״‎ד וכאן במוכר עצמו מפני דוחקו.

מג[עריכה]

לא תרדה בו שנה בו לפי שעון זה מצוי.

מז[עריכה]

או לעקר חלוף הוא של תושב, נעקר מעמך ומארצך שמושבו חוץ לארץ.

נ[עריכה]

משנת המכרו לו עד שנת היובל ללמדך שאינו יוצא בשש.

נד[עריכה]

ואם לא יגאל באלה בשנים הנותרות או בקרובים או הנזכרים ברחוקים.

ויצא בשנת היבל אבל אינו נגאל בשש.

הוא ובניו עמו יציאתו גורמת לבניו חירות שלא ילמדו מחוקות הגוי.

נה[עריכה]

כי לי בני ישראל עבדים למעלה דכתיב כי עבדי הם משתעי בנמכר לישראל אחיו, אבל אם נמכר לכנעני שהוא מאומה אחרת סד״‎א אין לחוש קמ״‎ל.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.