Editing חזקוני/דברים/כה

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''[והצדיקו את הצדיק ''' אלו בעלי דינים].

== ב ==

'''בן הכות ''' בן מלקות כמו בן מות ו''' בן ''' זה כמו יהושע בן נון אגור בן יקה.

'''והכהו לפניו ''' לשופט קאי וכן אמרו רבותינו.

'''כדי רשעתו ''' לפי רשעתו שהרשע יכנו מכות גדולות או קטנות וכולן במספר הקצוב.

== ג ==

'''ארבעים ''' בשביל שעבר על התורה שנתנה לארבעים יום וילקה ארבעים ויצא מידי ענשו.

'''יכנו ''' ולא על כסותו והיכן הוא לוקה בין כתפיו.

'''לא יסיף ''' והלא כבר נאמר לא תוסיפו על הדבר ולא תגרעו ממנו אם כן למה חזר ואמר ''' לא יסיף ''' לומר לך שאין חכמים רשאים להוסיף אבל לגרוע הרשות בידם ולפיכך העמיד הכתוב הענין במכות הראויות להשתלש.

== ד ==

'''לא תחסם שור ''' פרש״‎י להוציא את האדם כלומר לפוטרו מן הלאו אם חסמו דאין אתה מוזהר עליו וא״‎ת תיפוק ליה מואכלת ענבים כנפשך שבעך דאינו לוקה בחסימת אדם כדאמרינן מה נפשך אם חסמת פטור וכו׳‎ אלא י״‎ל דתרוייהו צריכי דאי כתב רחמנא כנפשך ולא כתב שור ה״‎א פטור מתשלומים שהרי בבהמה איכא תשלומים כדתניא החוסם פי פרה ודש בה משלם ד׳‎ קבין לפרה כו׳‎ אבל חוסם אדם פטור מתשלומים הא למיפטריה מלאו המחייבו מלקות לא מפטרינן ליה כתב רחמנא שור להוציא את האדם לפוטרו מן הלאו ואי כתיב רחמנא שור ולא כתב כנפשך לא פטרינן ליה מתשלומים אלא ממלקות לכך כתיבי תרוייהו כנפשך ושור בדישו. פרש״‎י למה נאמר דיש וכו׳‎ אף כל כיוצא בו, כלומר שאין לך רשות לחסום לא שור ולא אדם בדישו בכיוצא בו יצא החולב והמגבן כו׳‎ כלומר שאין הפועל אוכל בהם. ע״‎א למה נאמר די״‎ל לך מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו וגידולו מן הארץ אף כל כיוצא בו שגדולו מן הארץ ולא נגמרה מלאכתו אינו יכול לחסום שורו בשעת מלאכתו ונקיש חוסם לנחסם מה נחסם דהיינו שור מותר לאכול בשעת דישו בדבר שגידולו מן הארץ ולא נגמרה מלאכתו אף דוגמא דחוסם דהיינו אדם מותר לאכול בשעת מלאכה בדבר שגדולו מן הארץ ולא נגמרה מלאכתו למעשר יצא החולב והמגבן וכו׳‎ שאין הפועל אוכל מהם אפילו בשעת מלאכה.

== ה ==

'''כי ישבו אחים ''' פרט לאחים מן האם דגמרינן גז״‎ש מאחים משנים עשר עבדיך אחים אנחנו.

'''ומת אחד מהם ''' האל״‎ף בפת״‎ח.

'''יבמה יבא עליה ''' מצוה לפי שהיתה בכלל היתר ונאסרה וחזרה להתרה יכול תחזור להתרה הראשון ת״‎ל יבמה יבא עליה מצוה, כיוצא בו מצות תאכלו וגו׳‎ כמו שפירשתי בפ׳‎ צו.

'''ויבמה ''' מתבות שיש בה שני פנים בפרושם זה למפרע מזה כעין דשן לדשנו וכיוצא בהם פירוש יעביר ויסיר היבום ותהיה אשתו.

== ז ==

'''[ועלתה ''' גבי דין שייך לשון עליה].

'''ועלתה יבמתו השערה ''' היבמה הולכת אחר היבם.

'''השערה ''' מצוה בב״‎ד שיהא בגבהה של עיר ושיהא בזקנים.

'''להקים לאחיו שם בישראל ''' ולא בגרים מכאן אמרו שני אחים גרים שהיתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה פטורין מן החליצה ומן היבום.

== ח ==

'''ועמד ''' דבריו בעמידה כדי שישמעוהו הזקנים.

== ט ==

'''וחלצה נעלו ''' משל עור כדכתיב ואנעלך תחש וברגל ימין דילפינן רגל רגל ממצורע.

'''וחלצה נעלו ''' לפי פשוטו להקנות לו ירושת אחיו המת כמו שמצינו בבועז לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו ולתשובת המינים וחלצה נעלו פירוש אם תחפוץ ליבמי אעבוד אותך כשפחה לאדוניה והוא ישיב לה לא חפצתי לקחתה.

'''וירקה בפניו ''' כדי לבזותו על אשר מאס בה לומר שמאחר שאינך חפץ בי אינני חוששת בך אלא כרוק הזה.

'''וענתה ואמרה ''' כדי לבזותו ולישב דעתו.

== יא ==

'''אשת האחד ''' ולא אשת שליח ב״‎ד.

'''והחזיקה במבשיו ''' אין לי אלא ''' במבושיו ''' מנין לרבות כל דבר שיש בו סכנה תלמוד לומר ''' והחזיקה ''' מכל מקום.

== יב ==

'''וקצתה את כפה ''' פרט לאשת שליח ב״‎ד שאם החזיקה במבושיו של אותו המתקוטט עם בעלה כשהוא בא להכריחו מכח שליחות ב״‎ד שהיא פטורה.

== יג ==

'''גדולה וקטנה ''' פרש״‎י גדולה שמכחשת את הקטנה כלומר לא יהיה לך שני משקלות האחד מחמשה רביעי הליטרא והשני משלשה רביעים אע״‎פ שהם ב׳‎ ליטרות ישרות כשהן בבת אחת לפי שהלב יודע שכוונתו ליטול בגדולה ולהחזיר בקטנה היינו גדולה שמכחשת את הקטנה שמחסרת אותה רביע אחד.

'''בכיסך ''' בית מקום למאזנים.

== יח ==

'''ויזנב בך ''' רדף אחר אותם שהיו בזנב החיל.

'''הנחשלים ''' הנחלשים מתיבות הפוכות כמו כשבים כבשים.

'''ואתה עיף ויגע ''' אל תתמה אם עשה בך כך שהרי היית ''' עיף ויגע ''' מטורח הדרך, ועוד שהיית ''' לא ירא אלקים''' , כדאיתא במכילתא אחרים אומרים ולא ירא אלוקים אלו ישראל שהיו בהם מצוות ולא קיימום אבל אם הייתם יראי אלוקים לא היה יכול לך.

== יט ==

'''תמחה ''' קודם שפשט ידו במקדש, ולמעלה שאמר אמחה היינו לאחר שפשט ידו במקדש. ''' שלימא סדרא דפרשת כי תצא'''


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}