Difference between revisions of "חובות הלבבות/בקשה"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search
(ע"פ מהדורת צפרוני (ירושלים תרפ"ח), השתדלתי לקשר את המליצות עד מקום שידי מגעת ולא עלי המלאכה לגמור.)
 
 
Line 45: Line 45:
 
[[תנ"ך/עזרא/ט#ו|ובושתי מאד ונכלמתי להרים אלהי פני אליך]], ולשאת ראש לפניך, [[תנ"ך/תהלים/קיט#נב|ואזכור משפטך מעולם ה' ואתנחם]], [[תנ"ך/מלאכי/א#יד|כי מלך גדול אתה]], וכי כל [[תנ"ך/משלי/כח#יג|מודה ועוזב ירוחם]], ואומר, [[תנ"ך/תהלים/לב#ה|אודה עלי פשעי לה', אולי ישא עוון חטאתי סלה]], ואמצא את לבי [[תנ"ך/תהלים/קמב#ג|לשפוך שיחה לפניך]], ולבקש מחילה ולדרוש סליחה ולשאול כפרה ממידת רחמיך, ואכונן נפשי ובשרי לומר לפניך.
 
[[תנ"ך/עזרא/ט#ו|ובושתי מאד ונכלמתי להרים אלהי פני אליך]], ולשאת ראש לפניך, [[תנ"ך/תהלים/קיט#נב|ואזכור משפטך מעולם ה' ואתנחם]], [[תנ"ך/מלאכי/א#יד|כי מלך גדול אתה]], וכי כל [[תנ"ך/משלי/כח#יג|מודה ועוזב ירוחם]], ואומר, [[תנ"ך/תהלים/לב#ה|אודה עלי פשעי לה', אולי ישא עוון חטאתי סלה]], ואמצא את לבי [[תנ"ך/תהלים/קמב#ג|לשפוך שיחה לפניך]], ולבקש מחילה ולדרוש סליחה ולשאול כפרה ממידת רחמיך, ואכונן נפשי ובשרי לומר לפניך.
  
ה' אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך תפלתנו, ןאל תתעלם מתחינתנו, שאין אנו עזי פנים וקשי עורף בדבר הזה, לומר לפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו, אבל אנחנו חטאנו.
+
ה' אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך תפלתנו, ואל תתעלם מתחינתנו, שאין אנו עזי פנים וקשי עורף בדבר הזה, לומר לפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו, אבל אנחנו חטאנו.
  
 
אשמנו באומר ובפועל, בזינו חוק [[תנ"ך/במדבר/ה#ו|למעול מעל]], [[תנ"ך/קהלת/ה#ז|גזלנו משפט וצדק]], דרכנו [[תנ"ך/משלי/טו#יט|כמשוכת חדק]], [[תנ"ך/ישעיה/כד#ה|הפרנו ברית וחוק]], והרבינו פשע לאין חוק, זנחנו טוב הורית, חרשנו רשע שנאת, טפלנו שקר ומרמה, יעצנו און ואשמה, כלינו ימינו בהבלי העולם, לא זכרנו [[תנ"ך/קהלת/יב#יד|כי תביאנו במשפט על כל נעלם]], מאסנו מוסר הדעת, נואלנו מחכמה ומדעת, סרנו ממשפטי צדקך, עזבנו ארחות חוקיך, פנינו אל כל חמדותינו, צללנו במצולות תאוותינו, קפצנו פה מהוכיח, רחב פינו בניב עולה יצריח, [[תנ"ך/ירמיה/ח#ה|שובבנו משובה ניצחת]], תעבנו כל איש תוכחת.
 
אשמנו באומר ובפועל, בזינו חוק [[תנ"ך/במדבר/ה#ו|למעול מעל]], [[תנ"ך/קהלת/ה#ז|גזלנו משפט וצדק]], דרכנו [[תנ"ך/משלי/טו#יט|כמשוכת חדק]], [[תנ"ך/ישעיה/כד#ה|הפרנו ברית וחוק]], והרבינו פשע לאין חוק, זנחנו טוב הורית, חרשנו רשע שנאת, טפלנו שקר ומרמה, יעצנו און ואשמה, כלינו ימינו בהבלי העולם, לא זכרנו [[תנ"ך/קהלת/יב#יד|כי תביאנו במשפט על כל נעלם]], מאסנו מוסר הדעת, נואלנו מחכמה ומדעת, סרנו ממשפטי צדקך, עזבנו ארחות חוקיך, פנינו אל כל חמדותינו, צללנו במצולות תאוותינו, קפצנו פה מהוכיח, רחב פינו בניב עולה יצריח, [[תנ"ך/ירמיה/ח#ה|שובבנו משובה ניצחת]], תעבנו כל איש תוכחת.

Latest revision as of 00:44, 25 January 2023

חובות הלבבות TriangleArrow-Left.png בקשה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בקשה

(נזכרה בשער אהבת ה' פרק ו׳)

ה' שפתי תפתח, ופי יגיד תהלתך, ולשוני תצחצח, ולבי תכין, ונפשי תעיר, והגיוני תישיר, ושגיוני תכשיר, ושיחי תקשיב, ואמרי תאזין, ותפלתי תשמע, ורינתי עדיך תקרב, ושועתי אליך תבא, בעמדי לספר תהלתך, ולהגות צדקך, ולחוות פלאך, לשיח בנוראות עוזך, לערוך חסדך, להגיד אמתך, בעוד נשמתי בי, ורוח חיים באפי, עד אשר לא יחשך שמשי, ויכבה נר נשמתי, וישוב פגרי אל הארץ אשר ממנה לוקח, ורוחי יהלוך אליך למשפט, נתיב לא ידעו עיט, ולא שזפתו עין איה, מקום לא יועיל הון, ולא יסכון קנין, כי אם עשות משפט ואהבת חסד, כי אמנם ידעתי, כי למען ספר שמך הובאתי הנה, ולחוות גדלך נוצרתי עדנה.

בינותי ה' אלהי באור הדעת אשר חננתני, כי אתה אחד לבדך, אחד מאין חקר, אחד מאין ערך ודמיון, אחד מאין תחילה ותכלה, אחד מאין ראשית ואחרית, אחד מאין אחר כערכך, אחד מאין שני לנגדך, אחד לא כאחד ראש המנין, אחד לא כאחד ראש המנויים, אחד מאין חיבור ואוסף, אחד מאין פרוד ומחלוקת, אחד מאין אחר קדמך, אחד מאין אחר יאחרך, כי כל אשר נקרא אחד בלתך, לא באמת הוא אחד, ולא באמונה מיוחד, כי הוא מחובר מאחדים, ובנוי מנפרדים, וגם נפרד לאחדים, ונחלק לנפרדים, וגם יש לו תחילה ותכלה, וראשית ואחרית, אחור וקדם, ערך ודמיון, גם יש שני לנגדו, וכמוהו עוד מלבדו, לכן אמת על יצוריך, ויציב על בריותיך, ליחדך בכל לב, ולומר לפניך, ה' אלהינו ה' אחד.

ואמת ה' אלהים, כי אתה אלהי האלהים ואדוני האדונים, בראת שורש כל דבר מאין, וצורת כל נוצר מאפס, וחברתם ברוח אפיך ויהיו לאחדים, ובדברך אבן פינה ירית, להיות לעולם עומדת, ובמאמרך חוג שמים כוננת, להיות לעולם סובב, גם ארץ ורוח תכנת, ומים ואש קנית, ותעשה משרתי כסא כבודך מאש, וצבאות מלאכי מרום מרוח, ותבדל בין מים למים, ותשם חוק וגבול למקוה מימי הארץ לבל יפרצו פרץ, ותדשא האדמה בכל מיני זרעונים, ונטעי נעמנים, ותחצוב מן האור מאורות, וכוכבים קבועים בגלגלי רום, מושלים ביום ובלילה, פוצחים ביום שירה לעושם, ונותנים זמירות בלילה לקונם, מגידים כי חכם בראם, ומעידים כי גיבור יצרם, המשכיל בהם ידום, כי לא יבא עד תכונות צבאותם, לדעת מסילותם נבער, כי לא יבין חקר הליכותם, וישרצו המים דגי הים ועוף השמים, ותנינים גדולים ורמש לאין מספר וחיות קטנות עם גדולות, ותוצא מארץ גם בהמות שדי וחיתו ארץ.

ואחר כל זאת יצרת אדם לכבודך, ובראת אנוש קורא בשמך, ונפחת באפיו נשמה יקרה וזכה וברה, מחוכמה ומשכלת, קולטת מוסר וחכמה, ולומדת דעת ומזמה, מגדת כי אתה יצרתה, ומעידה כי אתה בראתה, בה ישכיל כל חכם לב ויכירך, וממנה יתבונן איש תבונה וימצאך, כי אתה שמתה לאות ולמופת, לאנשי לבב בחיתם, ונתתה לעד ממהר למביני מדע בנפשותם, כי אם יכזב בך מכזב, ויכחש בך מכחש, כאבן מקיר תזעק נשמתו, וככפיס מעץ תעננה רוחו, לכן בליבותם ישכילוך כל מבקשיך, ובמחשבותם ימצאוך כל דורשיך, ואליהם קרוב אתה בחדרי רוחם למאד, כי נפשותינו לך עלינו לעדים נאמנים, וגויותינו יענו בנו עדות אמת, ויודיעונו כי אנחנו החומר ואתה יוצרנו, וכי אתה הוא הבורא ומעשה ידך כולנו.

ואמת ה' אלהים, כי אתה האל עושה פלא, ואין מי יעשה כמעשיך וכגבורותיך, כי כל עושה זולתך יש מיש עושה, ואתה עשית יש מבלי מה, וכל חכם חרש יצרת, אין בו כח לחדש שורש דבר לא חדשתו, ולא להמציא עיקר חדש לא יצרתו, אבל אתה הוא יוצר ובורא, מחדש ומחבר, לכן נאה לך להלל, עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר.

ואמת ה' אלהים, כי כל יצור נמצא לא תהו בראתו, ולא להבל יצרתו, כי בו תכלית העולם, וגם מעיד על חכמתך ותבונתך, וכל אשר עשית תם מאין חסרון, ושלם מאין יתרון, כענין שנאמר, ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע, לכן יאות לך להלל, מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך, מאין כמוך ה' גדול אתה וגדול שמך בגבורה.

ואמת ה' אלהים, כי רוב רחמיך על זרע ידידיך, וחסדיך על בני עבדיך, ממצרים גאלתנו במסות גדולות, ומבית עבדים באותות נוראות, וים סוף בקעת לפנינו, ומימיו הובשת להעבירנו, ולחם שמים האכלתנו, ולסגולה בחרתנו, ושמך הנעים הנחלתנו, ודברות קדשך מלהבות אש השמעתנו, ותורת חסד חננתנו, ומצוות אמת הודעתנו, ומשפטים ישרים למדתנו, וחוקים צדיקים הוריתנו, להנחותנו במעגלי יושר, להאיר בם עינינו, ולצרוף נשמותינו מסיג חשקי גויתנו, ולפדות נפשותינו ממוטות הזמן, ומן תאות העולם הזה, להנחילנו אור זרוע לצדיקים לעולם הבא.

לכן חשבתי דרכי וחקרתי ארחותי, ושקלתי מפעלותי, ואיזנתי אחרית כל חמודותי, והנה הכל הבל ורעות רוח, וסופו תוהו ואחריתו תעתועים, ואתאוה להשיב רגלי אל עדותיך, להסתופף תחת כנפי כבודך, ולהסתפח אל עבודתך, כי ידעתי כי יהיה טוב ליראיך, ולא יבושו קוויך ולא יכלמו מבקשיך, וכל החוסה בך במקום נאמן ישכון, וזרעו לפניך יכון.

תרתי בלבי ובינותי, כי אחרית כל דבר נוצר בראשיתו, וסוף כל חדש בקדמותו, וכל אשר יחובר ניתק, וכל אשר בנוי נעתק, וכאשר לא היה יהיה, הכל יאבד ואתה תעמד, הכל יכלה ואתה תחיה, הכל יסוף ואתה תקום, מלבד נפשות החסידים הבוטחים בחסדך, אשר תעמיד לעולם, ובל תמוט רגלם, כענין שנאמר, הבוטחים בה' כהר ציון לא ימוט לעולם ישב.

ואתה הוא ה' כאשר היית עד לא ראשון, לא שנית, כן תהיה אחרית כל אחרון, לא תשתנה עד עולמי עד, הזמנים לא יתארו לך תחלה, והדורות לא ישיגו לך תכונות תכלה, כי אתה קורא הדורות מראש, לך יום אף לך לילה, אתה הכינות מאור ושמש, אשר המה יסוד הזמנים, ועיקר חשבון השנים, לכן נאה לך להלל, לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלופו, ואתה הוא ושנותיך לא יתמו, בני עבדיך ישכנו וזרעם לפניך יכון.

גם היום ידעתי והתבוננתי כי אתה מקום העולם, ביען כי בדברך נצב, וברוח פיך עומד, ואין העולם מקומך, כי השמים ושמי השמים לא יכלכלוך.

ובאמונה יודע כי כל אשר אין לו חקר לא יכילהו מקום, ולא יכלכלהו מעון, כי כל מקום נקצב, וכל מעון נחקר, ולא יכון לכלכל נחקר ללא נחקר, ולא יתכן להכיל נקצב ללא נקצב, ואיך יכילך מקום, ואתה יצרתו, ואיך יכלכלך מעון, ואתה בראתו, ואתה הוא עד לא מקום מזומן, וטרם עת וזמן, גם כן יתברר לאנשי לבב, בהעלותם על לב, כי אין לך ערך ודמיון בכל הנמצאים, כי כל נמצא זולתך מקום יכילהו, וזמן יתארהו, יאמן אזי במשקולת דעתם, ממוצא דבר, כי אין לך מקום נודע וכל זמן נחקר, ויבינו וישכילו כי את השמים ואת הארץ כבודך מלא, וכי אתה קרוב אליהם מנשמת רוח אפיהם, וממועצות כליותיהם, קרבת דעת ומזמה, ולא כקרבת איש אל אחיהו, לכן ירננו לך המולות שרפים בשלשם לך קדושה, מלא כל הארץ כבודו, ויזמרו לך חיות ואופנים, ברוך כבוד ה' ממקומו.

וחוק על יצוריך להלל ולרון לפניך, גדול ה' ומהלל מאד ולגדולתו אין חקר, כי אתה רם והכל שפל נגדך, אתה נישא והכל שח למולך, אתה משובח והכל לך ישבחו, אתה מרומם והכל לך ירומם, אתה צדיק והכל צדקתך יספר, אתה מפואר והכל לך יפאר, אתה מלך והכל לך ימליך, אתה עיזוז והכל בך יעוז, אתה גדול והכל גדולתך יביע, אתה נורא והכל נוראותיך ישיח, אתה חסין והכל חוסן עוזך ינובב, לכן לך נאה להתפאר, כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים.

ולמען כי אתה סובל הכל, ובורא הכל מאין כל, אתה מחיה הכל, ומאתך כל, ופעלך הכל, תהילה לך דומיה, וזמר לך נעים, והודות לך יאות, ורנן לך מה טוב, ואף כי ידענו, כי לך בל יועיל הלל, ולא יסכון זמר, אמנם עלינו בחוק מוסר הדעת אשר חננתנו, לשלם לך מדות טובותיך ונפלאותיך אלינו, בהלל ובזמרה ותודה, כפי כוחנו.

ואם נעלית על כל התחלות, וגבהת על כל התשבחות, ונשאת על כל הברכות, ואין כח בכל יצוריך עליונים ותחתונים לספר אחד מאלף רבבות נוראות עוזך, אף כי בני אדם, ואף כי תולעת ולא איש, חרפת אדם ובזוי עם כמוני, צמאה לך נפשי מתוך מאסרה לחוות נעמך, ונכספה וגם כלתה מכבלי נחשתה להודות את שמך, ותתעטף עלי להזכיר שמך ולהרבות זכרך, וכמה לבי ובשרי לרנן לפניך, ואתאוה לשבחך ולהללך ולזמר שמך עליון, כי לשמך ולזכרך תאות נפש, ואעמוד על דלתי רחמיך, ואתיצב על פתחי חסדיך, ואכין מנחה ארשת שפתי לחלות פניך, ואקח עמי דברים לחוות מקצת פלאיך, למען אברכך בחיי ובשמך אשא כפי, כמו חלב ודשן תשבע נפשי, ושפתי רננות יהלל פי.

דבקה נפשי אחריך, בי תמכה ימינך, אולי בעצתך תנחני בעודי, ואחר כבוד תקחני במותי, כמשפט לאוהבי שמך.

ואם נקלותי מחלות פני רם ונשא, ודלותי מחוות פלאי גדול בלי חקר, ביען כי אנכי עפר ואפר, רימה ותולעה, כלוב מלא מרמות, כלי נמאס מלא בושת וכלימות, ידעתי ה', כי |ענות עני לא תבזה]], ובל תסתיר פניך ממנו, ובשועו אליך תעתר לו, ומה אנוש ומה שיחו ומה תהלתו, והכל כאין נגדך, ולאפס ותהו נחשב למולך, לולי אשר רוממתו במצותיך, ופארתו בעדותיך, וכבדתו ביחוד שמך והודעתו זמירות רנניך, וערך קדושתך, והרשיתו לשפוך שיחה ורינה לפני כסא כבודך.

ולפי שידעתי, כי לישרים נאוה תהלה, ולחסידים יאות זמר, ולצדיקים יאתה רננה, ואני איני כדי, לזאת באתי לחדרי, וחיפשתי סתרי, וסתרתי דלתי נעוה, ופתחתי חרצובות מעוה, ופשטתי בגדי גאוה, ולבשתי סותי ענוה, וסדרתי כפי קוצר שכלי ומיעוט דעתי לפניך אמרים מעטים פתחי תהילותיך, וזכרון ברכותיך, ומעט קט מנפלאותיך, ומזער מרוממותך, כי מי יוכל למלל כל גבורותיך וישמיע כל תהלתך.

ואתה ה' יודע, כי אין די בלשוני לספר כל אשר בלבבי (ובמחשבת גבורותיך) [ובמחשבתי מגבורותיך], אדם ביקר בל יבין נמשל כבהמות נדמה, ובעמדי לפניך ה' אלהי, זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות, כי הקיפוני פשעי וסבבוני אשמי, באתי במצולות זדוני, וטבעתי במעמקי שגיוני, ושטפתני שבולת חטאתי, ואשיב אל לבי ואמר, איככה פתחתי פי, ואנידה שפה לפני יוצר כל, ומכף רגל ועד ראש אין בי מתום, פשע וחטאה מרמה ועוולה, ואם התרחצתי במי שלג, והזכתי בבור כפי, במחשבותי אזי ברשת חטאה נלכדתי, ובשחיתותם נתפשתי, ותעבוני שלמותי ויחרד לבי, ויתר כבודי ועצמותי רפפו, וידי רפו, וכמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי, וכצל כנטותו נהלכתי, וכארבה ננערתי.

ובושתי מאד ונכלמתי להרים אלהי פני אליך, ולשאת ראש לפניך, ואזכור משפטך מעולם ה' ואתנחם, כי מלך גדול אתה, וכי כל מודה ועוזב ירוחם, ואומר, אודה עלי פשעי לה', אולי ישא עוון חטאתי סלה, ואמצא את לבי לשפוך שיחה לפניך, ולבקש מחילה ולדרוש סליחה ולשאול כפרה ממידת רחמיך, ואכונן נפשי ובשרי לומר לפניך.

ה' אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך תפלתנו, ואל תתעלם מתחינתנו, שאין אנו עזי פנים וקשי עורף בדבר הזה, לומר לפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו, אבל אנחנו חטאנו.

אשמנו באומר ובפועל, בזינו חוק למעול מעל, גזלנו משפט וצדק, דרכנו כמשוכת חדק, הפרנו ברית וחוק, והרבינו פשע לאין חוק, זנחנו טוב הורית, חרשנו רשע שנאת, טפלנו שקר ומרמה, יעצנו און ואשמה, כלינו ימינו בהבלי העולם, לא זכרנו כי תביאנו במשפט על כל נעלם, מאסנו מוסר הדעת, נואלנו מחכמה ומדעת, סרנו ממשפטי צדקך, עזבנו ארחות חוקיך, פנינו אל כל חמדותינו, צללנו במצולות תאוותינו, קפצנו פה מהוכיח, רחב פינו בניב עולה יצריח, שובבנו משובה ניצחת, תעבנו כל איש תוכחת.

יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסלח ותמחל לנו על כל עונותינו ופשעינו, כי אתה גוחי מבטן מבטיחי על שדי אמי, עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה, ואם אתה לא תחנני ותשא פשעי למי אשא עין, ואין לי אב זולתך, כי אבי ואמי עזבוני, ואתה ה' אספתני, ובטובך מעודי אפפתני, ואם לא ירחם אדון על עבדו וישא אשמתו, למי יצעק מבלעדי אדוניו, ואם לא יחוס היוצר על מעשה ידיו, למי יתחנן יציר חומר וישפוך שיחו, ובמה יתרצה אל עושהו, הלא אל רחמי יוצרו ירוץ, ועל דלתי חסדי עושהו ישקוד, ואני הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם, וכעיני שפחה אל יד גבירתה כן עיני נשואות אליך, כי אין לי מכיר בלתך, ולא יודע נגע לבבי זולתך, חנני אלהים כחסדך, כרוב רחמיך מחה פשעיכי אתה קנית כליותי, תסוכני בבטן אמי, הלא כחלב התכתני וכגבינה הקפאתני, ועור ובשר הלבשתני, ובעצמות וגידים סוככתני, חיים וחסד עשית עמדי, ופקודתך שמרה רוחי.

ואם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני, אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח, אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך, אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים, גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך, ואמר אך חושך ישופני ולילה אור בעדני, גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר, כחשכה כאורה, ואם תפקוד עלי כדרכי וכרוע מעללי, למי אנוס לעזרה לפגוע בעדי אליך, ולבקש רחמים מלפניך, אם לחיים אשר המה חיים עתה, כולו סג יחדיו נאלחו, אין עושה טוב אין גם אחד, ואם לשוכני עפר אשוע לפגוע בעדי אליך, הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו יודוך סלה, ואם אל מלאכי מרום אזעק ואל קדושים אפנה לשאת רינה ותפלה בעדי לפני כסא כבודך, הצעקתם תשמע אל, כי אתה תעביר חטאתי ותכפר זדוני, לכן ממך אליך אסורה, ומנגדך עליך אברחה, וממשפטיך אל חסדיך ארוצה, וממידת דינך אל מידת רחמיך אנוסה, כי רבים רחמיך ועצומים חסדיך, רחום וחנון נודעת, ארך אפים ורב חסד נקראת, זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה, חטאת נעורי ופשעי אל תזכור, כחסדך זכר לי אתה למען טובך ה', כי אתה ידעת, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ועיר פרא אדם יולד, ואיך יצדק ילוד אשה ויזכה קרוץ מחומר, אשר בעון חולל ובחטא יחמתהו אמו, ואיך יטהר אנוש, וממי טומאה יסודו, מי יתן טהור מטמא, ואם עונות תשמר יה ה' מי יעמוד, סלח נא לעוני ולחטאתי אל תפקוד, כי עמך הסליחה למען תורא.

כי במה אקדמך ה' אלהי, ובמה איכף לך אלהי מרום, ובמה תכפר על עוני ותעביר פשעי, ואטהר מחטאתי ואזכה משגגתי, ואם בתשובה ותודה תמצא, הנני שב ומתודה לפניך בכל לבי ואומר, אמנם אנכי חטאתי, והרע בעיניך עשיתי, למען תצדק בדברך תזכה בשפטך, ואם בשבר רוח תכפר, הנה נשבר לבי בקרבי ורחפו עצמותי, ודאבה נפשי לרוב יגונותי ועוצם תוגותי אשר קראוני בעוני, עד אשר לא נותר מתום בבשרי מפני זעמך, ואין שלום בעצמי מפני חטאתי, לולי רחמיך אשר הקיפוני, וחסדיך אשר אפפוני, אזי שכנה דומה נפשי ואבדתי בעניי, ואם בבכי וצעקה תסלח, הנה במסתרים תבכה נפשי, ורוחי תזעק בחדריה, ולבי יחיל בקרבי, ואימות מות נפלו עלי, על רוב פשעי ונטל זדוני, ופלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך, ואם בתפלה ובתחנונים תמחל הנני מפיל תחנתי לפניך ה' אלהי ושופך שיחי נגדך, וכעיני עבד אל יד אדוניו כן עיני נשואות אליך, ואם בהצנע לכת תבחר ה', הנה לא גבה לבי ולא רמו עיני, ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני, אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי, ולך דומיה תהילה, לך ה' הוחלתי אתה תענה ה' אלהי, ואם בזבח ומנחה תשא פשע, הנה בעונינו שמם מקדשנו, וגלה יקרנו, ובית תפארתנו היה לשרפת אש, ולא יכון לנו לשום קטורה באפך וכליל על מזבחך על אדמת נכר, אבל זבחיך רוח נשברה, לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה, היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים, אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים, ואם בעשות משפט ואהבת חסד תתרצה, ואתה היודע מחשבות אדם, ומבין סעיפי לב בשר ודם, ידעת, כי בכל לבי לעשות רצונך חפצתי, וללכת בדרך עדותיך נכספתי, ולהסתופף בביתך בחרתי, ומלפניך אשאל כל ימי, אחלי יכונו דרכי לשמור חוקיך.

אבל אתה ידעת שבתי וקומי, וממך לא נכחד עצמי, כי סבבוני חבלי היצר הרע, אשר בו בחנתני, ואפפוני הבלי העולם אשר בו צרפתני, ותכבד עלי למאד יד שאור עיסתי, ותשטפני שבולת צרכי גויתי, כי מנעורי הסיתוני, ומבטן אמי השיאוני, ויכבידו עלי עולם, ויעמיסו עלי נטל סבלם, ואכנע תחת ידם, ויעבידוני בפרך כרצונם, עד אשר לבי סחרחר וכוחי עזבני, ולא יתנוני השב רוחי, להזכיר שמך הנעים, בבר לב ובנקיון כף, לרדוף צדקה ומשפט, ולעשות חסד ואמת, אשר במו יכפר עוון.

ובעבור אשר ערכתי לפניך אמרות נכוחות, ושפכתי נגדך תחינות ושיחות, לעורר נפשי הישנה משנתה, ולהקיץ נשמתי הנרדמת מתנומתה, כי ידעתי אמנם, כי לא ברוב דברים תתרצה, ולא ברוח שפתים תמצא, כי אם בשבר רוח ובחרדת נפש ורוך לבב, לכן שפכתי שיח והארכתי והוספתי תחינה למולך, אולי לבי הישן יקץ ויחרד מן זעפך, ונפשי מתנומתה תעור ותפחד מן חרון אפיך וקצפך, ואפשיטנה ערומה מבגדי ילדות ושחרות, אולי תצא מעבדות העולם הזה לחרות.

ומה לי עוד לדבר לפניך ה' אלהי, אחרי נעבדתי לתוהו והבל, וכליתי כוחי לריק בעבדות יושבי תבל, ועתה ה' אלהי הרוחות לכל בשר, אם אני עשיתי כאולתי ופשעתי, עשה אתה כחכמתך וסלח, כי אל תמים דעים אתה, ואם שילמתי לפניך רעה תחת טובה, גמלני טוב ולא רע, כי יתר מרעהו צדיק, וכל שכן הבורא, ואם הרביתי לפשוע, אל תפן לרוע מעללי, ואל תשפטני כפעלי, ואל תבא במשפט את עבדך, כי המחילה והסליחה תהלתך, ועבור על פשע תפארתך, הורני ה' דרכך ונחני באורח מישור, והבר מחשבותי וטהר רעיוני מהבלי העולם הזה ליראה את שמך, והצילני מכל צרות וצוקות ורעות העולם הזה והעולם הבא, הנגלות אלי והנסתרות ממני, המבדילות ביני לבינך, והמדיחות אותי מעבודתך, והטריפני לחם חוקי, והניחני מעמל ומלבוש, והרחיבני מעוצר לחם ושמלה, והרחב לבי לרוץ דרך מצותיך, וחנני חכמה ובינה עצה וגבורה ודעת והשכל, להוסיף דעת בך, ולהשכיל את דרכיך הנעימות וארחותיך הידידות, והט לבי אל עדותיך המקרבים אליך, והמורים עליך, המעידים על אלהותך, והשוהדים על יחודך, עד אשיתך נגדי תמיד, ובל תמוט עבודתך מנוכח עיני, כענין שנאמר, שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט.

והסר עול מלכות בשר ודם משכמי, והעבר סבל אנוש מעל צוארי, ויחד לבי לעמוס עול מצותיך, ונקהו לסבול מוטות קרבתך, כי בם חיי רוחי, ואשוב אליך בתשובה שלמה בכל לבי, ואומר, אם און פעלתי לא אוסיף, לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי, אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני[1], השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני, יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש, זכור דבר לעבדך על אשר יחלתני, והבטחת לעושי רצונך כי כל מודה ועוזב תרחם, וקראת בפי נביאך, יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח, עלי אלהים נדריך אשלם תודות לך, כי הצלת נפשי ממות הלא רגלי מדחי, להתהלך לפני אלהים באור החיים, זכרני ה' ברצון עמך פקדני בישועתך, לראות בטובת בחיריך, לשמוח בשמחת גויך, להתהלל עם נחלתך, פנה אלי וחנני, תנה עוזך לעבדך והושיעה לבן אמתך, עשה עמי אות לטובה ויראו שונאי ויבושו כי אתה ה' עזרתני ונחמתני, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.



שולי הגליון


  1. אולי צריך לגרוס במקום פסוק זה את הפסוק אל תשליכנו מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממנו אשר יותר שייך לכאן גם מצד תוכנו, וגם משום שהמחבר הביא כאן את הפסוקים שלפניו ואחריו
·
מעבר לתחילת הדף