חבלים בנעימים/א/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(סימן א' חלקי מתוך ה' כרכי שו"ת חבלים בנעימים, הפלא ופלא)
 
(טעות הדגשה מזערית)
 
שורה 38: שורה 38:


==ה==
==ה==
(ה) '''{{עוגן1|הא}}'' דאי אפשר לצמצם אפילו בידי אדם היינו רק בחלוק קטן ומועט אבל אם תלוי בחלוק גדול ודאי >>>
(ה) '''{{עוגן1|הא}}''' דאי אפשר לצמצם אפילו בידי אדם היינו רק בחלוק קטן ומועט אבל אם תלוי בחלוק גדול ודאי >>>


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה אחרונה מ־10:58, 28 ביוני 2021

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

חבלים בנעימים TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png א

הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה
אות א. סוגיא א
אפשר לצמצם

א[עריכה]

(א) דעת הרמב"ם דהא דאי אפשר לצמצם הפירוש שאי אפשר כלל בעולם שיהי' מצומצם בבת אחת ובודאי לא אירע שיהי' מצומצם כמ"ש פ"ה מבכורות ה"א רחל שלא בכרה וילדה ב' זכרים אי אפשר שלא קדם א' וכ"כ בפי' המשניות שם וכן משמע פשטות לשון רש"י בכורות (י"ז ע"א ד"ה א"א) שכתב אי אפשר לצמצם שיצאו שני ראשיהן כאחד אלא האחד יצא תחלה וכן נראה מרש"י שם (דף ט' ע"א ד"ה בשלמא) שכתב דמש"ה לא תני שיצאו ב' ראשיהן כאחד משום דלא אפשר. וקשה אם כן דאי אפשר שיהיה מצומצם בשוה למה פסק הרמב"ם (פט"ז משבת הט"ז) דפרוץ כעומד מותר הא א"א להיות שהעומד שוה כפרוץ ושמא הפרוץ מרובה על העומד.

ונראה דרק בידי שמים כגון ברחל שילדה שני זכרים ס"ל שא"א שיהיה בבת אחת וע"כ יצא אחד מהם תחלה אבל בידי אדם כגון במדידת פרוץ כעומד שפיר אפשר שיהי' מצומצם אלא שאין אנו בקיאים ומש"ה אמרינן פרוץ כעומד כוון שיש שני צדדים להתיר שמא עומד מרובה ושמא שניהם שוים כמ"ש תוס' חולין (כ"ח ע"ב ד"ה לפי) ובכמה דוכתי:

וקשה לדעת רמב"ם איך יפרנס מ"ש בגמ' חולין (ל"ח ע"ב) כי יולד פרט ליוצא דופן תחת אמו פרט ליתום ה"ד אילימא דילדתו אמו והדר מתה לעולם תיחי ותיזול אלא דמתה והדר ילדתו מכי יולד נפקא אלא פשיטא זו פי' למיתה וזה פי' לחיים ועיי"ש תוד"ה אלא דאין ראיה מכאן דבידי שמים אפשר לצמצם די"ל קרא אתי אם יבא אליהו ויאמר שנעשה בצמצום ועכ"פ מפורש דאפשר שיהי' מצומצם הלידה והמיתה בבת אחת:

ולכאורה חשבתי לתרץ דבאמת מש"ה השמיט רמב"ם אוקימתא זו דנולד עם מיתת אמו וכתב בפ"ג מאיסורי מזבח ה"ד פרט ליתום שנולד אחר שנשחטה אמו משום דלשיטתו אי אפשר כלל שנולד עם מיתת אמו בבת אחת יעיי"ש בהי"א שחשב י"ד אסורי מזבח והשמיט יתום ותמה ראב"ד על זה למה השמיטו ותירץ כסף משנה בשם מהר"י קורקוס ז"ל משום דקי"ל דא"א לצמצם לכן השמיטו. ונ"ל להוסיף ביאור דרבא שהוא בעל המימרא בחולין שם לשיטתו דס"ל אפשר לצמצם וכמ"ש תוס' יבמות (כ"ח ע"א ד"ה לא) משא"כ רמב"ם דפוסק א"א לצמצם והיינו דאי אפשר כלל שיקרה שיהיה מצומצם לכן אינו יכול להעמיד בנולד ביחד עם מיתת אמו:

והנה בפשיטות הי' אפשר ליישב דברייתא זו קאי אליבא דרבי יוסי הגלילי וכמ"ש בתורת כהנים (אמור שם) רבי יוסי הגלילי אומר מה ת"ל והיה שבעת ימים תחת אמו וכו' יכול אפי' יצא ממנו כשהיא מתה ת"ל עם אמו וריה"ג לשיטתו דס"ל במתני' בכורות (י"ז ע"א) אפשר לצמצם אפי' בידי שמים ומה שאין כן לדידן:

או י"ל כיון דספק הוא אי ילדתיה והדר מתה או מתה והדר ילדתיה ורבא לשיטתו דס"ל ספיקא דאורייתא לחומרא כמ"ש השב שמעתתא (ש"א פ"ד) ועוד אחרונים לכן ממעט תחת אמו פרע ליתום משום ספק. משא"כ רמב"ם דסבירא ליה ספיקא דאורייתא מן התורה לקולא השמיט יתום. ואף דהוי ספק חסרון ידיעה מתי נולד מכל מום כיון דהוא ספק שאינו מבורר לכל העולם שפיר מקילים בספיקו. ויש לדחות.

אך שבתי וראה והנה באמת הובאה אוקימתא דרבא זו ברמב"ם (פ"ו מבכורות הי"ד) וכן היתום שמתה אמו או נשחטה עם לידתו אינו מתעשר ולפלא על תי' כסף משנה בשם מהר"י קורקוס הנ"ל איך לא ראה באותה שעה דברי הרמב"ם אלו:

וע"כ צ"ל דאע"פ שאי אפשר שהלידה והמיתה יהיו מצומצמים בבת אחת מ"מ כיון דספק הוא שמא מתה מתחלה ואח"כ נולד מיעטו קרא. וזה פי' בסוגיא דחולין אלא דמתה והדר ילדתיה היינו כמ"ש רש"י שיצא דופן ע"י שנקרעה אמו מכי יולד נפקא. אבל אם נולד כדרכו ולא נקרעה אמו אף שמתה בגמר לידה לא נפקא מכי יולד אלא מתחת אמו וזה מיקרי בגמ' זו פירשה למיתה וזה פירש לחיים. וזה פי' במתני' בכורות {(נ"ז ע"א) כל שמתה אמו וי שנשחטה ואח"כ ילדה והיינו נמי דמיירי בזו פירשה למיתה וזה פירש לחיים ומש"ה מיעטו קרא דשמא מתה אמו תחלה:

וקשה' לי על תי' תוס' חולין הנ"ל דדחקי דקרא אתא לכשיבא אליהו ויאמר שבצמצום נעשה הא כיון דשיטתם דאפשר שיהיה מצומצם בבת אחת א"כ יש לתרץ דאף דא"א לצמצם מ"מ פסול למזבח משום ס"ס שמא מתה אמו ברישא ושמא היו המיתה והלידה בבת אחת וכמו שכתבו בתוס' חולין (כ"ח ע"ב) בשם רבי שמעון:

ודעת תוס' חולין (כ"ח ע"ב) ד"ה לפי שאפי' בידי אדם א"א שיהיה מצומצם בבת אחת עיי"ש שכתבו בנמצא מכוון בין שתי עיירות דלפירוש קמא אתי שפיר דלעולם א"א לצמצם שיהיו שוים אלא א' מהן קרובה יותר וכ"כ מהרש"א עירובין (ו' ע"א) לשיטתם ועי' ריטב"א שם מ"ש. אבל שיטה זו תמוה מאד וכל הראשונים לא פירשו כן אלא דא"א לצמצם היינו שיכול להיות שקדם אחד לחברו אבל לא לומר שאי אפשר כלל שיהיה בבת אחת אפילו בידי שמים ומכ"ש בידי אדם עי' תוס' חולין (ל"ח ע"ב) הנ"ל ובכ"ד:

וכ"כ רשב"א יבמות (ל"ד ע"א) על מה דאמרינן שם שנעשו גדולים בבת אחת והוי איסור בבת אחת הקשה רמב"ן הא אינם נעשים גדולים בשנים עד שיביאו שערות והרי א"א לצמצם שיביאו בבת אחת ותי' רשב"א עפמ"ש (קידושין ע"ט ע"א) קדשה אביה בדרך וקדשה עצמה בעיר והרי היא בוגרת רב אמר הרי היא בוגרת לפנינו מדהשתא בוגרת בצפרא נמי הכא נמי כשבדקנום והביאו סימנים באותו יום דבכל חד אמרינן מדהשתא גדול בצפרא נמי גדול. והיינו דחזקה זו דמדהשתא גדול בצפרא נמי כיון דמהני על אחד לבדו מהני נמי על כולם ביחד וע"כ דס"ל לרשב"א דלא אמרינן דאי אפשר כלל שיבאו בבת אחת.

אבל לא זכיתי לע"ע להבין דברי קדשו דאף דיש חזקה דמצפרא הם גדולים מ"מ מנין לנו שנעשו כולם גדולים בבת אחת דלמא נולדו השערות באחד קודם ובהשני אח"כ ואף דאם נדון על אחד לבדו, אז על כל רגע שבאותו יום נאמר שכבר נולדו הסימנים, אבל לצמצם שבאו כאחד בכולם י"ל דאי אפשר לצמצם:

ב[עריכה]

(ב) קיי"ל כרבנן דאמרי >>>

ג[עריכה]

(ג) ברמב"ם (פט"ז מכלים ה"ב) כתב תנור שחלקו לב' טמא וטבלא נחלקה לב' טהור. והנה הרישא ניחא משום דאי אפשר לצמצם. ואף דהא דאי אפשר לצמצם >>>

ד[עריכה]

(ד) במהרש"א פסחים (צ"ח ע"ב) ד"ה יש להן כתב >>>

ה[עריכה]

(ה) הא דאי אפשר לצמצם אפילו בידי אדם היינו רק בחלוק קטן ומועט אבל אם תלוי בחלוק גדול ודאי >>>

·
מעבר לתחילת הדף