הרחב דבר/בראשית/נ

הרחב דבר בראשית נ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אכן ודאי יש להבין דעתו של יוסף. וכי היה סבור שאברהם ויצחק שלא נחנטו שלטה בהם רמה ותולעה ח״ו. ונראה עפ״י הא דאי׳ בנזיר פ׳ בתרא עה״פ ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם. ובארנו לעיל מ״ז ל׳ שהקפיד אביו שלא יהא נקבר לשעה במצרים דא״כ היה ההכרח לקחת האדמה כדין תפוסת המת. ומזה הבין יוסף שאין אביו מקפיד לקברהו תומ״י אחר המיתה אלא שיהא יכול להלינו הרבה בלי קבורה. וכאשר כן עשה יוסף מפני כבודו של מת. נמשכו הבכי ואבל משך רב. ומש״ה חשש יוסף לאביו שלא יתקלקל ח״ו בשכבו על המטה ולא כמו אברהם ויצחק שהגיעו לקבורה מיד. והיה סגולת המקום במערת המכפלה ג״כ מסייע לזה. אבל הקב״ה הקפיד ע״ז שבודאי היה הצדיק נשמר בכל אופן גם על המטה:

והא שפירש הכתוב שהיה כן ללמדנו שאע״ג שלא כיוונו זקני פרעה לכבוד המת. מ״מ נחשב ג״ז לכבוד המת. וכמו שפירשנו לעיל ל״ה ח׳ לענין כבוד הבכי על המת. שאע״ג שהוא בוכה לצרכי עצמו מ״מ נחשב לכבוד ולמצוה. וכך כל פרטי הלוי׳ שאפי׳ מהלך האדם אחר המטה בדרך הילוכו לצורך עצמו מ״מ מקבל שכר הלוית המת. שהרי מ״מ עשה כבוד להמת והוא בכלל עושה מצוה שלא לשמה שנחשב מ״מ למצוה. מכש״כ בענין שהוא בכלל גמ״ח אין נ״מ מאיזה טעם עשה אם לשם מצוה או לא. אלא כל שעשה הגמ״ח נחשבת לזכות. וכן בהלוית המת אחרי שמכ״מ הליכה זו אחר המטה הוא לכבוד לפניו ממילא נחשבת לזכות לההולך. ועוד ראיה דגם העולה שלא בשביל המת נחשב לו לכבוד. מהא דתניא במכילתא פ׳ בשלח ולא עוד אלא שעם יעקב עלו עבדי פרעה וזקני ביתו ועם יוסף עלו הארון והשכינה והכהנים והלוים וכל ישראל ושבעה ענני כבוד. והרי כל אלה לא בשביל הלוית יוסף עלו אחרי מטתו. אלא שמכ״מ נחשבו לכבוד יוסף וע׳ מש״כ בפ׳ בשלח. והכי יש להוכיח עוד ממעשה דבעי׳ מוכסא בסנהדרין דמ״ד ב׳ לפי פרש״י שניתן כבוד להרשע שליוהו הרבה ב״א בטעות שכסבורים שמטתו הוא של הצדיק. הרי אע״ג שלא בשבילו הלכו אחריו היה לו לכבוד. [אבל בחי׳ הרמ״ה והרמב״ן ז״ל שם הביאו המעשה שקברו את הצדיק בין הרשעים ואת הרשע בין הצדיקים. וא״כ לא מוכח מזה]:

ועוד יש לדעת דבכלל בני מכיר הי׳ נכלל כמה בני יהודה כדכתיב בס׳ ד״ה א׳ ב׳ כ״א ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד והוא בן ששים שנה ותלד לו את שגוב. ושגוב הוליד את יאיר וגו׳ ומדכתיב והוא בן ששים שנה הרגישו חז״ל בב״ר פצ״ח עה״פ ומחקק מבין רגליו שהיה מכיר משתטח לפני רגליו של חצרון שישא את בתו כדי להוליד בנים שידע שיהיו מחקקים. וכ״ז היה עוד בימי יוסף. שהרי חצרון היה מבאי מצרים והיה עכ״פ בן ב׳ שנים ואחריו חמול אחיו ויוסף היה אז קרוב לארבעים שנה נמצא בעת שהיה חצרון בן ששים שנה היה יוסף בן מאה. ושגוב נולד על ברכיו. ונתגדל בתוך בני מנשה. ומש״ה לקחו חלקם בעבר הירדן בתוך חצי שבט מנשה. ובס׳ דברים ג׳ ט״ו ביארנו דמהם יצאו מחוקקים בימי דבורה. וסיפר הכתוב כאן שיוסף חיבב את בני אפרים שהיו בני תורה. וגם בני מכיר בן מנשה שהיו באמת בני יהודה רק נקראו ע״ש אמם נתגדלו על ברכי יוסף. ובא ללמד שבימי זקנתו של יוסף חיבב מאד את בעלי תורה והשתדל להתחתן אתם. וזה סימן לדורות. כדבר יחזקאל הנביא ל״ז קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו. ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו. ויש להבין דיוק דכתיב גבי יהודה ולבני ישראל חבריו וגבי יוסף וכל בית ישראל חבריו. ואין לומר משום דבמלכות יהודה לא נתחברו בית ישראל כ״א בנימין. דא״כ מהו ולבני ישראל חבריו. ותו הרי בימי יחזקאל כבר בטלו עשרת השבטים ומלכות יוסף. אלא הענין דעץ יהודה הוא כח התורה שהיה ביד שבט יהודה. ועץ יוסף הוא כח גמ״ח שהיה ביד שבט יוסף כידוע דמלכי ישראל מלכי חסד הם. ובאה הנבואה שיתחברו כח התורה וכח גמ״ח והיו לאחדים. ויהיה מלך מבית דוד עליהם. היינו שהוא בכח התורה ובאשר שלעולם זאת על ישראל מעטים הם שנגררים אחר כח התורה. והרבה נמשכים יותר אחר כח של גמ״ח. מש״ה כתיב גבי עץ יהודה ולבני ישראל חבריו. וגבי עץ יוסף וכל בית ישראל חבריו [ועוד י״ל עפ״י מ״ש רש״י דלכן באהרן כתיב ויבכו את אהרן ל׳ יום כל בית ישראל ובמרע״ה כתיב ויבכו בני ישראל את משה דאהרן מתוך שהיה רודף שלום ונותן שלום בין איש לרעהו ובין אשה לבעלה נאמר כל בית ישראל זכרים ונקבות משא״כ משה שהיה אומר יקוב הדין את ההר ובא בכח התורה נאמר בו בני ישראל הזכרים כמ״כ גבי עץ יהודה שבא בכח התורה נאמר ולבני ישראל היינו הזכרים. אבל גבי עץ יוסף שבא בכח גמ״ח ששייך גם לנשים נאמר וכל בית ישראל]. ולע״ל יכירו הכל דכח שבט יהודה ראוי למלוך בישראל כולה. ולא יחצו עוד לשתי ממלכות:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.