Editing העמק דבר/שמות/כא (section)

== ב ==

'''כי תקנה וגו׳.''' החל במשפט עבדים לבאר דלפי מה שנאמר בריש עשרת הדברות אשר הוצאתיך מבית עבדים. לכן א״א לישראל להיות עבד בכל דיני עבד כנעני וכדכתיב בפ׳ בהר כי עבדי הם. לא ימכרו ממכרת עבד. מש״ה פירש היאך דין של ישראל שהגיע לידי כך להיות נמכר:

'''עבד עברי.''' ולא כתיב ישראל. דמסתמא הוא אדם זול ביותר ואין עליו אלא שם עברי כמש״כ לעיל ה׳ ג׳:

'''יצא לחפשי חנם.''' משמעות חנם בלשון תורה אינו מוחלט על העדר תשלומין כמו בלשון חכמים. שהרי בפ׳ בהעלתך דרשו חז״ל את הכתוב אשר נאכל במצרים חנם. ''' חנם מן המצות.''' וזהו עיקר משמעות הכתוב בסמוך ויצאה חנם אין כסף. שבא המקרא לפרש דהאי חנם הוא אין כסף לחוד כמו שיבואר שם. אבל בכ״מ משמעות חנם בלי שום עסק. ואשמעינן הכתוב שא״צ גט שחרור. ולא דמי לקנין אשה לאיש. דאפי׳ הנושא אשה לזמן דגם בכלות הזמן אינה יוצאה בלי גט אשה כדאי׳ בנדרים דכ״ט א׳. אלו המקדש אשה ליום א׳ כו׳ והטעם הוא משום דקנין אשה הוא קדושת הגוף ולא פקע בכדי. וס״ד דה״ה קנין עבד עברי שגופו קנוי כדאי׳ בקידושין פ״א והרי הוא מתחלל עי״ז להיתר ביאת שפחה כנענית. וא״כ ס״ד שאינו כשכיר לשש שנים שיוצא אח״כ לעצמו. אלא נצרך לגט שחרור מש״ה מפרש הכתוב דאע״ג דגופו קנוי. אינו קנין מוחלט. מש״ה בשביעית יצא לחפשי חנם בלי שום שטר. אבל זה פשיטא שא״צ ליתן לו מעות שהרי ע״מ כן קנהו שלא לעבדו רק שש שנים. וכפי שווי עבודת זה הזמן נתן לו לא יותר. אלא עיקר הרבותא שא״צ שטר. זהו עומק הפשט ודרשת חז״ל תדרש מכ״מ: