עריכת הדף "
העמק דבר/במדבר/כז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == '''וירש אותה.''' הדרש ידוע לירושת אשה. ולפי הפשט בשביל שלשון נתינה אינו אלא בדבר שיש בו דין מתנה משא״כ ראוי היינו חוב מלוה או כופר. לא שייך בו לשון מתנה. ומכ״מ הקרוב יורש. מש״ה כתיב דלא כמקבל מתנה אלא כירושה: '''והיתה לבני ישראל לחקת משפט.''' כ׳ הרמב״ן שיהי׳ המשפט הלז לדורות ולא בנחלת הארץ לבד. ולמש״כ אאל״כ שהרי אליבא דרבי עיקר פרשה זו נאמרה למרות שהותרו להעביר נחלה משבט לשבט. אלא הפשט הוא כדאי׳ בב״ב דקי״ג ע״ז המקרא אורעה כל הפרשה להיות דין. ופרשב״ם וחוקת משפט אצטריך לרבוי שאר נחלות דלהוי דין דביום הנחילו לא איירי אלא בבן היורש אביו לחוד ולא נתבאר מהיכי תיתי הייתי מחלק שאר נחלות מבן היורש. ונראה דעת הרשב״ם לא כמו שהבינו התוס׳ שם דתרוייהו דרשי דחקת משפט וביום הנחילו אתיין לכדרב יהודה דא׳ שלשה שנכנסו לבקר את החולה כו׳ ועפ״י זה נדחקו ואכ״מ. אלא הרשב״ם מפרש דלאו בחדא מילתא מיירי. וביום הנחילו אורעה להיות דין כדר״י שלשה שנכנסו לבקר את החולה כו׳ דבזה מיירי ביום הנחילו. שהאב מנחיל למי שרוצה. ומרבה לבן מן הבנים. אבל חקת משפט מיירי בשאר יורשים ואורעה להיות דין. לא לענין מנחיל מדעתו. דלא מיירי קרא במנחיל כלל אלא במת ונפלה הירושה מאליו ותו דבמנחיל מהיכי תיתי לחלק בין האב לשאר יורשים. אלא במת ואינו ידוע היורש לב״ד. לא מהני גלוי מילתא בעלמא כדאי׳ ביבמות דל״ו דאשתמודענא דהוא אחוה דמיתנא סגי. משא״כ בירושה אינו כן. אלא דוקא עפ״י עדים כשרים שיעידו שהוא קרוב כמש״כ בהגהת רמ״א ח״מ רס״י רפ״ד בשם הריב״ש ולא מורידין קרוב לירושה עפ״י עד אחד{{תוספת|ב|והש״ך והגר״א הראו המקור בכתובות דף ק״ו ובמח״כ אינו ענין לכאן. דשם מיירי במי שיצא למדה״י והוא בחזקת חי. אין סומכין על עד א׳ שאמר שמת. אבל כאן מיירי במת ודאי שנצרך לנו להחזיק באדם שהוא קרוב מאב. והיה ס״ד שאינו אלא גלוי מילתא. אלא העיקר הוא מהא דב״ב דף קי״ג והא דקאמר שם וכדרב יהודה דא׳ שלשה כו׳ אינו ענין אלא על ביום הנחילו. והראיה מכתובות הנ״ל הביא הריב״ש בסי׳ קנ״ה ורפ״א דלא מהני סברת מילתא דעל״ג בממון והובא בהגהת רמ״א סי׳ ל׳. אבל מש״כ הריב״ש בסי׳ מ״ו כתב בלא הוכחה. אלא כמש״כ דזה לא נלמד מסוגי׳ דכתובות:}}. וזהו דכתיב והיתה זאת לכם לחקת משפט. ככל ד״מ שמוציאין ממון אינו אלא עפ״י עדים: '''כאשר צוה ה׳ את משה.''' כבר ביארנו כ״פ דזה הלשון מורה דצוה עפ״י קבלה שאינו מפורש בפרשה. וה״נ הן כתיב בפי׳ עפ״י שנים עדים יקום דבר. ולמדנו שאין מוציאין ממון מיד חבירו אלא עפ״י שני עדים. מכ״מ הכלל הוא דאפי׳ באופן שאינו להוציא מחזקה אין עד א׳ מועיל בדבר שבממון כדמוכח בב״ב דל״ד בההוא ארבא ובשבועות דל״ג הכל מודים בעד א׳ כו׳ ולא מוקי בכה״ג שאין חזקה כנגדו. ועוד יש ראי׳ לזה (ודלא כמהרי״ק שורש ע״ב שלא כתב כן וכבר השיגו עליו) וה״נ לענין ירושה. לא מיבעי במקום שיש יורש ודאי ובא עוד א׳ והביא עד א׳ שהוא ג״כ קרוב אין בדבריו כלום להוציא מן היורש המוחזק. אפי׳ אין לפני ב״ד יורש ודאי. א״א להעמיד הנחלה ביד מי שבא בעד א׳. והיינו כאשר צוה ה׳ עפ״י קבלה לענין שאר חוקת משפט. ה״נ לענין ירושה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף