עריכת הדף "
הכתב והקבלה/שמות/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''אל הדלת או אל המזוזה. ''' לות דשא דלות מזוזתא, כ"ת אונקלס והוא כפי המקובל, (ערש"י). ומצאנו מלת או שפי' כמלת אם. כמו או נודע כי שור נגח הוא (לקמן כ"א) כמ"ש רש"י (ויקרא ד') או הודע כמו אם הודע, והרבה או משמשין בלשון אם ואם במקום או, כמו אם בהמה אם איש לא יחיה, וכן או לאיל (במדבר ט"ו) פירש"י ואם לאיל; וטעמו אל הדלת אם אל המזוזה ר"ל אם הדלת עומדת אצל המזוזה (ר"ז ווילנא), וע' רמב"ן על או בן יגח, שטען על רש"י בזה וגם חכמי המשנה ישמשו מלת או על ביאור המוקדם (זבחים ע' ע"ב) או שהמית אדם שהוא לבאר במה שאמר שנעבדה בה עברה כמ"ש רש"י שם. והרמב"ם (פ"ג מעבדים) כ' מגישו אל הדלת או אל המזוזה כשהן עומדים בבנין ונוקב את אזנו עד שיגיע לדלת, מבואר מדבריו דמקרא דהכא ידעינן דההגשה תהיה בין בדלת בין במזוזה, והרציעה שתהיה בדלת דוקא ולא במזוזה, ידעינן מקרא דונתת באזנו ובדלת, א"כ קרא דילן כפשטי', ומיושב ג"כ תמיהת הרא"ם שכ' דלא מצינו בכל התורה שתהיה מלה לצורך ההיקש בלבד מבלי הבנתה לעצמה, ומצאתי כדברי בצד"ל: '''ועבדו לעולם. ''' עיקר שרש עלם הונח לדעתי על כל דבר שהוא במעמד העלי' והגבהות ממטה למעלה, ועיקר יסודו שתי אותיות על, שהוראתו דבר העומד למעלה, כמו הגבר הוקם על (שמואל ב כ״ג:א׳), ומזה הענין בן מי זה העלם (שמואל א י״ז:נ״ו), ישוב לימי עלומיו (איוב ל״ג:כ״ה), ותלך העלמה (שמות ב׳:ח׳), ונקרא כן מעמד הנעורים שאז האדם במעמד העליה, לעלות ולהתפשט בשטח גופניותו מיום אל יום. וכן הבריאה בכללה הנמצאת בפועל לעינינו דרך כלל נקראת עולם (וועלט), עד תאות גבעות עולם, ומתחת זרועות עולם, את העולם נתן בלבם, וגם מזה מענין העלי', כי כל הנבראים שבזה העולם יעתקו תמיד ממדרגת קטנותם אל מדרגה יותר ממנה, כי הד' יסודות פושטות צורתן העצמית ולובשות צורות הדומם, הדומם פושט צורתו ויתעלה ולובש צורות הצומח, והצומח שתכלית מציאותו להיותו מזון לכל חי הנה הוא פושט צורתו הקטנה הצומחות ויתעלה אל מדרגה יותר עליונה וחשובה להיות חלק ואבר מן החי, והבע"ח בהיותו מאכל לאדם פושט צורתו הפחותה ומתעלה להתלבש בצורת הבשר והדם שבאדם, ובאדם לובש צורת הזרע בעת אשר שלט האדם באדם להוליד ונעשה אדם. הנה נראה בעליל שתכלית כל הברואים איננה להיות עומדים בענינם שהיו בו בעת מציאותם, אבל מתיד יתבטלו ממציאותם הפחותה במדרגה ויתעלו אל מדרגה יותר עליונה וחשובה, ולכן נקראת הבריאה בכללה עולם ע"ש העלי' והתעלות המכוון בו מאת הבורא ית' לא לרדת מטה אף לא להשאר במעמדם (הפך ברואי מעלה שנקראים עומדים כמ"ש ונתתי לך מהלכים בין העומדים), (דומה לזה במכדרשב"י (פקודי רנ"ח ב') האי עלמא עולם אקרי, עולם סליקא, דסליק עלמא תתאה לגב עלמא עלאה) והונח שם עולם על הנצחיות (עוויגקייט), מעתה ועד עולם, כי הוא ההתעלות האמתי והחשיבות שאין למעלה ממנו אל מי שזוכה אלי', ולזה הונח על שנת היובל עולם, כי בשנת היובל יתעלה ויתרומם כל פחות המדרגה אל מעלתו הראשונה, העבד שוה בו לאדונו, השפחה לגברתה, הנושה לאשר נושה בו, כולם שוים במדרגה אחת מעליתית, והתעלות אחת לכולם. פקח עיניך וראה כי גם שאר שמות המורות על הנצחיות כמו סלה, עדי עד, נצח, כולם להוראות מעליתיות המקוות לאנשי מעלה בעולם הנצחי, נצח מלשון צח שהוראתו הזכות היתרה זוהר וההארה (דודי צח ואדום), כענין והשביע בצחצחות נפשך, שיזכה הנפש אל צחצוח הזוהר וזכות ההארה (פערקלאֶרונג), וכן שם סלה, הונח על נצחיות עולם הבא ע"ש יוקר ערכו וחשיבות מעלתו, מענין לא תסולה בכתם אופיר (האָכגעשאֶטצט), וכן שם עד על הנצחיות ע"ש תכשיטי הנפש וקשוטי' שמתלבשות בה בעולם הבא, כענין ועטרותיהן בראשיהן, מענין ותבואי בעדי עדיים; וראיתי לרש"פ שדעתו ג"כ כי שם עלם אשר יורה על מעמד הנעורים הוא משרש על שהנחתו על העלי', והוטל בו מ"ם האמנתי"ו ע"מ צלם לחם רחם; אמנם בהוראת שם עולם על הבריאה הכללית (וועלט), ועל הנצחיות (עוויגקייט) דעת אחרת אתו. וסיוע לדברי מ"ש (פ"ה דפאה) אל תשיג גבול עולם אל תקרא עולם אלא עולים, מבואר דעתם כי שם עולם מסתעף משרש על על העלי'. ודע דלרש"פ פעל משרש עלם שהוראתו מחוסר הידיעה (געהיים, פערהעהלען), כמו ונעלם דבר מעיני הקהל, ונעלם מעיני אישה, לא תוכל להתעלם, גם כן משרש על מלשון עלי' והסתלקות, כמו לפי העלות הענן דתרגומו הסתלקות, וכן מטרף בני עלית, כי מאז הבוקר נעלה העם (שמואל ב ב׳:כ״ז), העלו מסביב למשכן קרח, כולם לשון סלוק והרחקה, וטעם נעלם שנעשה הדבר מסולק מן ההכרה והידיעה, לדבריו אלה שפיר ארז"ל זה שמי לעולם לעלם כתיב, וכן יב"ע תרגם והתעלמת ותפלגון. והונח שפיר על שנת היובל שם לעולם על שם הסתלקות כל השתעבדיות בו. ותרגומו לפי"ז (צום ענטלאססונגסיאהר):
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף