עריכת הדף "
הכתב והקבלה/בראשית/מט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''שמעון ולוי אחים. ''' אמרו בב"ר שמעון ולוי אחים וכלם אינם אחים, אלא אחים בעצה אחת במעשה שכם ובמכירת יוסף, וזה שאמר אח"ז כי באפם הרגו איש אלו אנשי שכם וברצונם עקרו שור זה יוסף שנקרא שור. רצו לעקור את יוסף לא שעקרוהו, שהרי יוסף מלך היה, אלא מפני שמחשבתם באותו הפעל היה לעוקרו מן העולם נקראו עוקרין, עקרו לשון את סוסיהם תעקר. (רש"י ורא"ם) ומבואר (ע"א י"ג) דעקירה היא נשירת פרסות הבהמה, שאינה נטרפת ולא תמות מזה רק צער בעלי חיים יש בו, והיא תוכל לחיות אם יש לה מרעה למאכלה. הנה מדייחס לשכם פעל הריגה, וליוסף רק לשון עקירה, יש סמך גדול לדברינו במאמר ויתנכלו אותו להמיתו, שטעמו שהמציאו תחבולת מרמה לעשות עם יוסף דבר שידומה לעיניו שרוצים להמיתו, ועל כוונה זו אמרו לכו ונהרגהו אבל במחשבתם לא היתה כוונתם רק להפילו הבורה וכמו שעשו לבסוף, ואף לא מעצת ראובן לא היו עושים פעל ההריגה, כמבואר שם מלשון המקרא, והפלתם אותו הבורה דומה ממש לנשירת פרסות הבהמה, הגורם לה צער ומונע ממנה ההליכה כרצונה לבד ואין מיתה נמשכת מזה במוחלט, וממה שאמר ליהודה מטרף בני עלית ידענו שידע ג"כ מאמר יהודה מה בצע כי נהרוג כמש"ש רש"י, מבואר שנודע ליעקב כל פרטי המעשים שעשו האחים עמו אז, ואם היתה אמתת כוונתם בלכו ונהרגהו להרגו באמת ורק מעצת ראובן נמנעו מלגמור פועל ההריגה, למה אמר לשון עקרו המקטין פעולתם המגונה, ויותר היה לו לומר המיתו שור, להגדיל פשעם - והתבונן עוד. דלפי המבואר שדבורם לכו ונהרגהו לא היתה רק מן השפה ולחוץ, כדי להפחידו ולאיימו, ובמחשבתם לא רצו רק להפילו הבורה. לכן אמר כאן וברצונם, כי רצון לבם לא היה מוסכם עם מוצא פיהם, הוציאו בשפתם לשון הריגה וברצונם לא היה רק לעקרו כלומר להפילו הבורה - ודע דמה שכתב רש"י כאן, מי הם וכו' יששכר וזבולון לא היו מדברים בפני אחיהם הגדולים מהם, מקור דבריו הם מתנחומא. והמפרשים מתקשים היאך דברו שמעון ולוי בפני אחיהם הגדול, ואמר המהרש"ל שלא היה ראובן באותו פעם שם שהלך לשמש את אביו. ובספר משכיל לדוד תמה עליו שהרי בהדיא כתיב וישמע ראובן ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם, ואמר שהשליכוהו לבור אז הוא שהלך ראובן לשמש את אביו, ע"כ. ותמיהתו אינה כלום, כי לא ראה רק דברי רש"י בפסוק וישב ראובן אל הבור, שכתב דבמכירתם לא היה ראובן שהגיע יומו לשמש את אביו, ד"א עסוק היה בשקו ובתעניתו, ולא עיין היטב לראות מקור דברי רש"י כי יש בו משגגת המעתיקים שהעתיקו על פסוק אחד שני מאמרים שנאמרו ברבה על פסוקים שונים, דבפסוק וישמע ראובן ויצילהו מידם אמר ברבה, והיכן היה רי"א כל אחד ואחד מהם היה משמש את אביו יומו ואותו היום של ראובן היה. ובפסוק וישב ראובן אל הבור אמר ברבה, והיכן היה רא"א בשקו ובתעניתו, מבואר בדבריהם דכמו שלא היה ראובן בסוף הענין דהיינו במכירתם, ככה לא היה ראובן עמהם בתחלת הענין כלומר מה שנעשה בין האחים קודם אמרם לכו ונהרגהו מזה לא ידע ראובן כלום כי לא היה אז עמהם. אבל בא אליהם בעת שהרימו קולם לאמר לכו ונהרגהו, כי אם היה ראובן עם אחיו בעת כאשר התנכלו אותו להמיתו כלומר התייעצו לעשות תחבולת מרמה שידומה לעיני יוסף שרוצים להרגו כדי לאיימו ולהפחידו, אף שלא היה מחשבותם רק להפילו הבורה, אם היה ראובן יודע מהתנכלות זה, היה יודע שמאמרם לכו ונהרגהו אינו רק איום בעלמא כדי לצערו, ולא היה לו צורך להשתדל בהצלתו. ושפיר אמר המהרש"ל דבאמירתם לכו ונהרגהו לא היה מדברים לפני האח הגדול, כי לא היה אז עמהם רק בא אליהם כאשר כבר התחילו אמירה זו, עיקר דברים אלו מבוארים לעיל במאמר ויתנכלו אותו. ודע שהמפרשים מתקשים במאמרם רצו לעקור את יוסף, הא בישראל אין המחשבה מצטרפת למעשה, וכמה האריך בזה הרב במשכיל לדוד. נראה שפירשו לשון לעקור עקירה מן העולם ממש דהיינו הריגה, ולא השגיחו בלשון רש"י שכתב, עקרו לשון את סוסיהם תעקר, והוא נשירת הפרסות לבד, והוא בעצמו השלכתם אותו הבורה: '''מכרתיהם. ''' לשון קורבה ואחוה (פערוואנדשאפט) כמו מכרתיך ומלדתיך (יחזקאל ט״ז:ג׳) והוא כפל לשון של שמעון ולוי אחים. כלומר שהיו אחים לרעה, ואחותם וקורבתם היתה כלי חמס (רשב"ם), וייחס להם איכות גופניות ע"ד מליצה כמאמר הנביא (ירמיהו מ״ז:ו׳) הוי חרב לה' עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך, ויותר יתכן לומר כי מלת כלי הוא לשון כליון והשחתה, היו"ד היא במקום ה' כָלָה אתה עשה, ובסמיכות ע"מ חֲלֵב אמו, או שהנפרד כָלֶה ע"מ חזה שבסמיכותו חֲזֵה התנופה, והטעם אחותם וקורבתם הוא כליון והשחתה של חמס:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף